הזוכה הגישה לביצוע, כנגד החייבת, שיק ע"ס 11,400.00₪, המשוך מחשבון החייבת לפקודת הזוכה.

מועד פירעונו חל ביום 04/07/2013, הוא נחזה להיות חתום בידי החייבת.

השיק הוצג לפירעון אך לא כובד בשל הוראת ביטול שניתנה בגינו.

בקשת הביצוע מפרטת עובדות אלו, בפרק ו של בקשת הביצוע.

החייבת הגישה התנגדות הנסמכת ב"תצהיר" נטול אימות כדין או בכלל.

בראשית הדיון שהתקיים ביום 09/06/2014, הודיע ב"כ הזוכה, כי מוותר הוא על חקירת החייבת.

סיכומי החייבת הוגשו ביום 07/07/2014, על גבי 16 עמודים.

סיכומי המשיבה הוגשו ביום 23/02/2015(!), אף הם על גבי 16 עמודים...

שני הצדדים הכבירו בצירוף מסמכים לרבות כאלו אשר כלל לא צורפו לכתחילה, ומופעם הראשון היה במסגרת הסיכומים.

הזוכה התעלמה מכך שבקשת המבקשת נטולת תצהיר כדין, ולמעשה, אין בנמצא תצהיר לסמוך את עובדות ההתנגדות.

יתרה מזו, הסיכומים מתייחסים לעובדות "מוצהרות" שלא בתצהיר.

נראה כי שני הצדדים חפצים להעלות טענות רבות שאחרת קשה להבין מדוע בא זכרן לראשונה בסיכומים.

משכך הם פני הדברים, נתונה למבקשת הרשות להתגונן מפני התובענה השטרית.

נתונה למבקש/ת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 20,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כב' הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כב' הרשמת.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, יישא כל צד בעצמו.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ה, 26 יוני 2015, בהעדר הצדדים.