1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 28.9.2013 בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים. התובעת 1 טוען לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 17,388 ש"ח, ואילו התובעת 2 (שצורפה לתיק לאחר שתוקן כתב התביעה בפתח הדיון שהתקיים היום), תובעת הפסדים בסך 1,940 ₪.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי שני כלי הרכב המעורבים נסעו בכביש המוביל ממעלה אדומים דרך ירושלים לכיוון תל אביב, ושניהם התכוונו להמשיך ישר בצומת הגבעה הצרפתית, אל הכביש היורד בואכה רמת שלמה, רמות, ושדרות בגין. אין גם חולק, כי רכב התובעות היה לפני רכב הנתבעת (אם כי לאו דווקא באותו נתיב בכביש), וכי לא היו כלי רכב אחרים בין שני כלי הרכב המעורבים או לידם.

4. נהג התובעות טוען כי התאונה ארעה בשל כך שנאלץ לעצור עם התחלף מופע הרמזור לאדום, שעה שרכב הנתבעת, שנסע מאחוריו, ניסה לחמוק מפגיעה וסטה שמאלה, אולם פגע עם הפינה הימנית-קדמית של רכב הנתבעת בפינה השמאלית-אחורית של רכב התובעות. עוד הוא טוען, כי למעט ילד (שהתברר בהמשך כילדה) לא היה נוסע אחר ברכב הנתבעת.

5. נהג הנתבעת טוען כי התאונה ארעה בשל סטיה פתאומית שמאלה של רכב התובעת, שהיה בנתיב שלימין נתיב נסיעת רכב הנתבעת, ועמד ברמזור, אולם החל לנסוע, תוך סטיה שמאלה, עם התחלף מופע הרמזור לירוק.

6. לבד מהנהגים נשמעו עדויותיהם של התובעת 2, שהיא אשת הנהג, ושל אדם נוסף, שלטענת עדי הנתבעת נסע ברכב הנתבעת, ליד הנהג, והיה עד לתאונה (אם כי הודה שהיה בעיצומה של שיחת טלפון בעת שהתרחשה). עדותה של התובעת 2 לא שפכה אור על המחלוקת, ואילו עדותו של הנוסע התאימה באופן כללי לגרסת נהג הנתבעת.

7. לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, וכן תמונות של הצומת עצמו, ולאחר שכל אחד מהעדים (למעט התובעת 2) הציג בפני את מנח המכוניות בעת הפגיעה (או בעת שראה העד הרלבנטי את המכוניות מייד לאחריה), אני מעדיף את גרסת נהג התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר מהטעם ששני עדי הנתבעת הציבו את המכוניות באופן שאינו תואם את תמונות הנזק (ובאופן שאינו תואם זה את אופן ההצבה של זה); מהטעם שגרסתם מתיישבת פחות עם השכל הישר, לרבות עם כוונות הנסיעה של שני הנהגים, ועם תוצאת התאונה, לפי תמונות הנזק (לפי גרסת נהג הנתבעת, קשה להבין מדוע לא יכול היה להספיק לבלום את רכבו בלא לגרום לתאונה, וגרסה זו מתיישבת טוב יותר עם אופן הצגת המכוניות על ידי הנוסע, דהיינו, פגיעה באמצע דופן שמאל של רכב התובעת, אלא שאופן הצגה זה אינו תואם את הנזקים בפועל).

9. משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהג הנתבעת, ולפיכך על הנתבעת לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

10. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 סכומים אלה: סך של 17,388 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן את שכר העד שהתייצב בסך 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 2,052 ₪. עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 2 סך של 1,940 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

11. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ה, 26 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.