בפני התנגדות לביצוע שטר.

אליבא דמבקשת בתצהירה, עסקינן בשקים אשר ניתנו למשיבה בהתאם להסכם שכירות. בכל תקופת השכירות חויבה המבקשת בדמי ניהול מוגדלים בגין שטחים אשר מעולם לא שימשו אותה הנמצאים מעבר לשטחים בהם פעלה. בנוסף מעלה המבקשת טענה כי המשיבה גרמה לנזקים על ידי שנהגה בחוסר תום לב, וזאת מאחר ולא אפשרה למבקשת להביא שוכר אחר במקומה, אף לא באותם התנאים בדיוק. המבקשת טוענת לקיזוז הן עבור דמי הניהול והן עבור הנזק שגרמה המשיבה.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות הטענות. עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן בית המשפט לא יבדוק בשלב זה את טיב ראיות הנתבעת, שכן אין למנוע ממנה להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד. אשר על כן, בהתאם להוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") והואיל וטענות הנתבעת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין רגיל. תצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה.

החלטה זו ניתנת מכח סמכותי על פי תקנה 205 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ד, 15 יוני 2014, בהעדר הצדדים.