<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: רנ"ג בטי עובד

ב"כ הנאשם: עו"ד חטיב אחמד

הנאשם: בעצמו

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

אבקש לדחות את מתן גזר הדין היום. אשתו של הנאשם נפטרה לפני 4-5 חודשים. הנאשם לא עומד מאחורי ההסדר שגובש על ידי עו"ד אחר שאיננו מייצג אותו היום. לכן, נבקש לטעון באופן מסודר בפני ביהמ"ש לענין זה. הכרעת הדין ניתנה שלא בנוכחות הנאשם. הנאשם היה מיוצג ע"י עו"ד מוסטפא אבו אחמד, ולא ע"י כל עו"ד אחר. ביום 2.9.14, הנאשם, שבועיים אחרי פטירת אשתו, פנה אלי לייצג אותו, בדיוק שבוע לפני הדיון ב 9.9. פניתי לתביעות וצילמתי את חומר החקירה, פניתי לרלת"ב במכתב מסודר עם ציון כל הכשלים הראייתים בתיק. לא אחזור בי על מה שטענתי לפני שהגיע הנאשם. התיקון שמופיע בהסדר הטיעון זה בדיוק מה שבקשתי מהתביעות פרט לעונש. יום לפני הדיון, שוחחתי עם עו"ד אייל עמאר מהתביעות וביום הדיון, התייצבתי לדיון כשאני יודע שהנאשם לא מגיע. הוא שכל את אשתו ביום 15.8.14. אז הופתעתי שהגיע עו"ד ישראל מזרחי ממשרד ניצה כהן, ושהם מייצגים את הנאשם ויש להם ייפוי כוח וגם הסדר. אם ביהמ"ש אומר לי שזה היה בהעברה מעו"ד אבו אחמד, אני אומר שאני מכבד את זה. אחרי שעמיתתי את הנאשם לגבי ההסדר הסגור, הוא לא מקבל את ההסדר. הנאשם לא חזר בו מהכפירה, לא ידע על ההסדר, לא מסכים להסדר. הנאשם, באולם ביהמ"ש כעת, לא ידע על ההסדר, לא דיברו איתו ולא הביאו את זה לידיעתו ולא קיבלו את הסכמתו. אני פניתי ללשכת התביעות ביום 8.9. לשאלת ביהמ"ש: מה עשיתי עם טענת הנאשם מאז 9.9.14, אני משיב שביום 17.12.14, הנאשם חזר אלי שנית לאחר שהוצא צו הבאה נגדו, אז הגשתי בקשה לביטול צו ההבאה בביהמ"ש והמתנתי לדיון היום. לשאלת ביהמ"ש: מדוע לא הגשתי בקשה לביטול הכרעת דין אני משיב כי אמרתי שאני לא חוזר בי מהדברים שאמרתי בפני ביהמ"ש לפני הנאשם. אין לי בעיה עם ההסדר אלא עם העונש, והדרך שההסדר גובש. הופיעו בשם הנאשם עורכי דין שלא מייצגים אותו ולא מקבלים את הסכמתו להסדר. חשבתי לנסות לדבר עם התביעה והנאשם על מנת להגיע למצב שבו אנו נתנער מהסדר.

ב"כ המאשימה:

אנו מתנגדים התיק נמשך משנת 2014. היה קבוע לספטמבר להוכחות. היה מיוצג ע"י עו"ד שהגיע להסדר. עו"ד ניצה כהן בשם עו"ד אבו אחמד, קיבלה העברה על מנת לייצג אותו בהסדר. אני ל א מאמינה שעו"ד אבו אחמד לא יידע אותו בהסדר. שיבוא עו"ד אבו אחמד ויסביר. אם תבוטל הכרעת הדין ואנו מתנגדים לכך בתוקף נבקש לחייב אותו בהוצאות מרתיעות כנגד הנאשם. יש הסדר קבוע והוא עושה צחוק.

ב"כ הנאשם:

ביהמ"ש שאל אותי מה עשיתי מאז 9.9, האסונות לא הפסיקו לפקוד את הנאשם: הוא שכל את אשתו, התחתן בסוף ספטמבר, התגרש באוקטובר ושוב התחתן בחודש פברואר. הנאשם התחתן עם אחות של אשתו, פקד אותו אסון, הוא התחתן עם אשתו הקודמת שעשתה לו חיים קשים עם הבנות שלו, הוא מצא את הדרך לגאול את עצמו בכך שהוא התחתן עם אחות של אשתו, רק היא יכולה לגדל את ילדיו. אני לא רוצה לטעון נגד עו"ד אבו אחמד ולא נגד עו"ד ניצה כהן. בהמלצת בית המשפט אבקש הפסקה על מנת לבחון את הדברים יחד עם מרשי ולשקול עמדה ברורה שלנו.

נערכת הפסקה. לאחר הפסקה שבים הסניגור והנאשם ומתחדש הדיון.

ב"כ הנאשם:

אנו מקבלים את המלצת בית המשפט לאחר שבחנתי יחד עם מרשי את הדברים לעומקם. מבקש שתינתן לנו הזדמנות לשכנע את בית המשפט לסטות לקולא מההסדר שהוצג. אנו מבקשים אורכה להכנת טיעונים לעונש. אנו מודים בכך שהנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול ונבקש לאמץ את ההסדר.

הנאשם:

לאחר שהסניגור הסביר לי את עובדות כתב האישום המתוקן אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן בכך שנהגתי תחת השפעת אלכוהול. מה שהסניגור אומר אני מסכים. אני מקבל גם את ההסדר.

<#7#>

החלטה

הטיעונים לעונש ישמעו היום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ה, 22/03/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גליון הרשעות קודמות. מבקשת לכבד את הסדר הטיעון אשר נערך בשל כשלים ראייתיים. סוכם על 6 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פס"מ, פסילה ע"ת, מאסר ע"ת וקנס לשק"ד. אין לנו התנגדות שהפסילה תחל במועד מאוחר יותר.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אבקש לכבד את ההסדר שנערך בשל כשלים ראייתיים. האירוע התרחש ביום 22.2.14, בדיוק לפני שנה וחודש מהיום. זה היה בעיצומו של תהליך קשה וסבל ארוך שהנאשם סבל בפרק זה בחייו. אבקש שביהמ"ש ישמע את הטיעונים לעונש בלב חפצה, ואני סומך שביהמ"ש הנכבד יקבל את הטענות הגם שאינן נתמכות במסמכים. בחודש 2/14, הנאשם, טיפל באשתו המנוחה 28 ימים שלמים. טיפולי כימוטרפיה והקרנה יום יומיים, כולל שישי שבת. יש מקום שנקרא מגדלי נצרת, שם נותנים טיפולים בשישי שבת, לצערי, גם אמא שלי מקבלת טיפולים כאלה. זו לא עבירה של אחריות כבדה, זו עבירה הגובלת בפלילים. זו עבירה שהנאשם, בשביל להגיע למצב נפשי, צריך להבין מה עומד מאחורי זה. זה נאשם שאין דרכו לשתות אלכוהול, לא בנהיגה ולא אחרי נהיגה, גם לא במהלך חייו הרגילים. מדובר בנאשם שמקיים מצוות, רוחו נשברה, והוא לא היה מעורב באירוע של שתיית אלכוהול לפני או אחרי אירוע דנן. הנאשם הוענש דיו, גם נפסל מנהלית וגם רכבו הושבת 30 יום. זה פגע בנאשם וגם במשפחתו, במיוחד באשתו החולה שהיתה זקוקה לליווי הנאשם באופן יום יומי. אשתו נפטרה ב 15.8.14. מאז, חייו של הנאשם התהפכו. לנאשם 3 בנות יתומות בנות 16,13 ו-5. אין הוא יכול להמשיך לקיים את התא המשפחתי בגפו, הוא מצא דרך להתחתן בשנית עם אישה זרה למשפחתו אשר לא קיבלה את בנותיו, דבר שהחריף יותר ויותר את המשבר של הנאשם. רק בחודש פברואר שנה זו, חייו החלו להשתקם, לאחר שסיים את תהליך הגירושין של נישואיו הקצרים, הוא התחתן עם אחותה של אשתו המנוחה והמגדלת היום את בנותיו. אין שום הצדקה לעבירה שביצע הנאשם. מדובר בעבירה שבחמורות בפקודת התעבורה. זו עבירה הגובלת גם בתחום הפלילי. הנאשם היה בשברון לב, הוא התחרט על המעשה. עברו התעבורתי אינו מכביד. רישיון הנהיגה שלו, משמש אותו לפרנסתו ולמחייתו בכבוד, הוא משמש גם את בני משפחתו ובמיוחד את התא המשפחתי החדש שהקים. אשתו הטריה זקוקה לרישיון, בנותיו ועבודתו המיוחדת של הנאשם. הוא אחד מתוך 6 אנשים בארץ שעוסקים בפרזול סוסים. עבודתו היא בחודשי האביב והקיץ. הנאשם לא מקל ראש בעבירה, הוא מודה בכ"א המתוקן הודאה כנה ואמיתית הוא עומד מאחורי ההסדר. העונש הוא במתחם העונש הראוי. יחד עם זאת, אני פונה לכב' ביהמ"ש בשמו של הנאשם ומבקש בכל לשון של בקשה, לפרוס את רחמיו על הנאשם, לנהוג איתו לפנים משורת הדין, ולהימנע ממיצוי הדין עם הנאשם. מדובר במקרה שאני מזמין את ביהמ"ש להתלבט, ולסטות לקולא.

הנאשם:

אין לי מה להוסיף על דברי הסנגור.

<#9#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

הצדדים ערכו ביניהם הסדר טיעון ביום 9.9.14, לאחר שהנאשם, באמצעות בא כוחו, חזר בו מהכפירה, כתב האישום תוקן ובא כוחו הודה בשמו בעובדות כתב האישום המתוקן.

בפתח הדיון היום, טען הסנגור כי ההודאה לא היתה על דעת הנאשם, ועל כן, ביקש לחזור בו מההודאה ומההסדר. אולם, לאחר שהסנגור המלומד, עיין שוב בעמדתו, בחן אותה לעומק יחד עם הנאשם, הודיע כי הוא חוזר בו מטענתו זו וכי הודאתו של הנאשם הינה אמתית, כנה ומרצון חופשי, והוא מבקש להותירה על כנה. כמו גם את ההרשעה ואת הסדר הטיעון.

לענין העונש, מבקש הסנגור כי ביהמ"ש יסטה מהעונש המוסכם לקולא בשל נסיבות חייו של הנאשם כפי שפורטו בהרחבה על ידי הסנגור המלומד. הסנגור ער לכך כי מדובר בהסכמה המחייבת אף אותו, אך הוא מבקש שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו ויסטה, כאמור, מהעונש המוסכם.

מדובר בעבירה חמורה, מסכנת חיים, המחייבת על דרך הכלל, ענישה חמורה ומרתיעה.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה נעה בין 3 ח' פסילה בפועל שהוא עונש מינימום הקבוע בחוק לבין עונש של 24 ח' פסילה בפועל, כשלצד רכיב זה, מושתים גם מאסר ופסילה מותנים על מנת להרתיע את הנאשם מביצוע עבירות דומות בעתיד וכן קנס המתוסף לענישה המוחשית.

באשר לנסיבות שקשורות בביצוע העבירה, מדובר במי שנהג תחת השפעת אלכוהול במודע, ומכאן החומרה שבמעשיו.

המדינה ערכה הסדר טיעון המצוי בתוך מתחם העונש ההולם. היא נימקה את הסדר הטיעון בקיומם של כשלים ראייתיים מהותיים.

מדובר בנאשם יליד 1975 , הנוהג משנת 1993, צבר לחובתו 25 הרשעות קודמות.

נסיבות חייו של הנאשם, אינן פשוטות. מדובר בנאשם ששכל את אשתו לאחר שסעד אותה במשך תקופה ארוכה עקב מחלת הסרטן שפקדה אותה. לאחר שנפטרה, נותר הנאשם בצער גדול כשהוא מטופל בשלושה ילדים הסמוכים על שולחנו. הנאשם ביקש לשקם את חייו, נישא בשנית, אלא, שלדבריו, לא נחל הצלחה רבה בנישואיו השניים ורק לאחרונה, נישא שוב והמזל האיר לו פנים עם אשתו הנוספת, ועתה מסתמן אור בקצה המנהרה, מבחינתו של הנאשם.

עוד טוען הנאשם, כי פסילה ממושכת תפגע בו, הואיל והוא עוסק בפרזול סוסים, מקצוע נדיר בארץ, שהעבודה בו היא בחודשי האביב והקיץ.

טענותיו של הנאשם, אכן שובות לב, שכן מדובר בטרגדיה של ממש שפקדה את הנאשם, אשר נאלץ להתמודד עם משברים בזה אחר זה.

יחד עם זאת, מדובר בעבירה חמורה ביותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. הנאשם, אישר בפניי, בפה מלא, כי הוא מקבל אחריות על ביצוע העבירה, מודה בה על כל המשתמע מכך. ביהמ"ש העליון פסק לא אחת, כי יש להחמיר עם מי שנוהג ברכב כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול או שיכור נוכח הסיכון הרב שנשקף ליתר המשתמשים בדרך.

בין הצדדים נערך הסדר טיעון אשר נוטה לקולא, בשים לב לחומרת העבירה ולעובדה כי לנאשם 25 הרשעות קודמות.

יתרה מזאת, בשל טענותיו של הסנגור בתחילת הדיון, לביטול ההרשעה, עיינתי בתיק ומצאתי כי ישנן ראיות התומכות היטב בכך שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול. הנאשם אישר כי שתה 4 בקבוקי בירה טרם הנהיגה ואף התוודה בפני השוטר ואמר: "אני מצטער".

בנסיבות מצטברות אלה, חוששני שלא אוכל לסטות מהעונש המוסכם, שכאמור, נוטה לקולא. יחד עם זאת, בשל המציאות הקשה איתה מתמודד הנאשם, והצורך שלו לפרנס את בני ביתו ואת רעייתו ולשקם את חייו, אני מוצא לנכון, לעכב את ביצוע הפסילה לתקופה משמעותית, היינו, עד חלוף התקופה בה פרנסתו של הנאשם הינה בשיאה, בהתאם לדבריו, על מנת שלא לפגוע במטה לחמו מעבר מעבר לדרוש. דומני כי בכך יושג איזון ראוי בין נסיבות חייו של הנאשם, צרכיו האישיים, לבין ההלימה העונשית לה הוא ראוי.

בנסיבות אלה, לנוכח המרכיב העיקרי של הענישה המצוי במתחם העונש ההולם, אני מוצא את ההסדר סביר, ולכן אכבדו.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 6 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלי.
2. בכפוף לכך שהנאשם לא פסול בתיק אחר ומחזיק ברשיון נהיגה תקף, אני מעכב את ביצוע הפסילה כדלהלן.
3. הפסילה תיכנס לתוקף החל מיום 1/9/15 שעה 09:00, שאז יפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה בתיק ביהמ"ש. מובהר לנאשם כי גם אם לא יפקיד את רישיון הנהיגה, הוא פסול מנהיגה מאותו מועד אך הפסילה תימנה רק משעה שיבצע את ההפקדה בתיק ביהמ"ש.
4. 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
5. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה ו/או עבירה של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה בזמן פסילה.
6. קנס בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים, פיגור יעמיד את מלא הקנס לפרעון מיידי ויפעיל את עונש המאסר שלצידו.

זכות ערעור לביהמ"ש מחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ה, 22/03/2015 במעמד הנוכחים.