התובע: | דב אבן-אור, עו"ד |
נגד | |
הנתבעת: | מדינת ישראל |
פסק דין |
התובע הגיש תובענה לפסק דין הצהרתי אשר בגדריה נתבקש בית המשפט להצהיר כי פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא בת.א. 37805-02-12 בטל מחמת תרמית.
ביום 18.5.2014 הגישה המדינה בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין. עוד באותו יום נתבקש התובע להגיש תגובתו לבקשה.
מאז ועד ליום 24.7.2014 (דהיינו כחודשיים ימים) הגיש התובע לא פחות מ – 17 בקשות שונות ומשונות (ותקוותי שלא התבלבלתי בספירה), בעניינים שונים ומשונים, אך תגובה לבקשה זו – לא הגיש.
ביום 24.7.2014 הודיע התובע כי החליט למחוק את תביעתו "כי ראה לאן הרוח נושבת" (כך לדבריו). המדינה בתגובתה מיום 13.8.2014 עמדה על פסיקת הוצאות.
ביום 24.8.2014 הגיש התובע בקשה על פיה הינו מושך את בקשתו למחיקת התובענה. נעתרתי לבקשה והוריתי לתובע להגיש תגובתו לבקשה למחיקה על הסף עד ליום 1.9.2014.
ביום 27.8.2014 הודיע התובע כי "לא ניתן בשלב זה תגובה סופית לבקשת הנתבעת לדחייה על הסף" אלא לאחר שהנתבעת תמציא לבית המשפט תצהיר "עשוי על ידי גורם בכיר אצלה" ביחס לעניין עובדתי מסויים המצויין בכתב תביעתו. בהחלטתי בבקשה זו הבהרתי כי איני מתכוון להורות לצד כלשהו ליתן תצהיר וכי נוכח התגובה הנ"ל – תינתן ההחלטה בבקשה אף ללא תגובתו העניינית של התובע.
עוד באותו יום הודיע התובע כי הוא מושך את תביעתו והגיש תגובה לפסיקה לעתירת הוצאות.
המדינה בתשובתה לתגובת התובע עמדה על כך שהמדובר בתובע שהינו מתדיין סרק סדרתי, שלא הפנים את הביקורת שהטיח בו בית המשפט בתביעה הקודמת, שלא הגיב עד היום תגובה עניינית לבקשה לסילוק על הסף על אף כל האורכות שניתנו לו, וגרם להשחתת זמנם של בתי המשפט ושל ב"כ המדינה. נוכח האמור סברה ב"כ המדינה כי יש להטיל על התובע הוצאות לטובתה וכן הוצאות לאוצר המדינה.
התובע בתגובתו הטיל את "האחריות" למשיכת התביעה על בית משפט זה ועל ההחלטות שבית משפט זה נתן, אשר לטעמו לא היו כדין.
עיון בתיק מגלה כי אכן יש ממש בטענות ב"כ המדינה. אמנם, לא ניתן לאמר כי זמנה של הפרקליטות בתיק זה הושחת לשווא. זאת משום שכל שעשתה ב"כ המדינה בתיק זה הינה הגשת בקשה לסילוק על הסף וכן תגובה לבקשה למחיקת התובענה ללא צו להוצאות. לא נראה לי כי המדובר בטירחה רבה מדי.
לעומת זאת, אין ספק שדרך הילוכו של התובע בכל הנוגע למערכת יחסיו עם בית המשפט הינה בעייתית, וזאת בלשון המעטה. כאמור, התובע הגיש במשך כ – 3 חודשים כ – 20 בקשות אשר לרבות מהן אין כל אחיזה בדין, המנוסחות בלשון מתרה ובלתי מנומסת אשר אינה יאה לעורך דין, המציבות דרישות שאין להן כל ביסוס משפטי או אחר, והכוללות הבעת עמדה באשר להחלטות אשר ניתנו בעניינו.
עד עתה, התובע לא הגיש תגובה עניינית לבקשה לסילוק על הסף וזאת על אף החלטותיו רבות של בית משפט זה אשר העניקו לו עוד ועוד אורכות, תוך התייחסות פרטנית גם לגופן של הבקשות שהגיש. התובע מחק את תביעתו לנוכח תחושתו (הלא נכונה בעליל) שדעתו של בית המשפט נעולה, חזר בו מהמחיקה ולאחר מכן חזר בו מהחזרה אך בשל העובדה שבית המשפט דחה את דרישתו להתנות את הגשת התגובה בהגשת תצהיר כלשהו מטעם המדינה.
על התנהלות מסוג זה עמד כב' הנשיא גרוניס בהרחבה בהחלטתו בבג"צ 668/14 ואן קול נ' מ"י (14.8.2014), כדלקמן:
"העותר הוא מתדיין סדרתי, המגיש הליכים רבים מספור לבית המשפט העליון ולערכאות אחרות. אך לבית משפט זה הגיש העותר בשנים 2014-2013 כשבעים הליכים..... כך יוצא, שסך כל ההליכים והבקשות מטעם העותר הוא חריג ויוצא דופן בכל קנה מידה.
התנהלות זו של העותר אין לה בסיס בדין. היא עומדת כאמור בניגוד לעקרון סופיות הדיון, ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. אין כל מקום לכך שבית המשפט ישחית זמן שיפוטי רב בטיפול בבקשות סרק המוגשות על-ידי העותר חדשות לבקרים, לרבות בהליכים שהסתיימו. יצוין, כי מעבר לבזבוז הזמן השיפוטי נדרשת גם המזכירות להשקיע משאבים לא מבוטלים בטיפול בבקשות האמורות, וזאת ללא כל הצדקה. בשל התנהלותו הדיונית ובפרט העובדה שהעותר שב ומטריד את בית המשפט בבקשות חסרות יסוד הגורמות לבזבוז זמן שיפוטי, חויב העותר לא אחת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.....
מעבר לכך, העותר מנסח את בקשותיו ואת "דרישותיו" בלשון בוטה, לעיתים אף תוך ניסיון להלך אימים על בית המשפט. התנהלות זו יש לראות בחומרה רבה. אין לאפשר מצב שבו פניותיו של העותר לבית המשפט מהוות פעם אחר פעם במה להשתלחויות ולאיומים כלפי בית המשפט, שופטיו ורשמיו.
עסקינן, אם כן, בבעל דין שהוא מתדיין סדרתי, המטריד את בית המשפט בבקשות שאין להן יסוד בדין, גורם לבזבוז של זמן שיפוטי ומתנסח בדרך שאינה הולמת פנייה לערכאות."
מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון כי התובע משך את תביעתו בשלב מוקדם, וחסך בזבוז זמן שיפוטי נוסף וכן את זמנה של המדינה, והתנהגות מסוג זה יש לעודד.
נוכח כל האמור אני מוחק את התובענה.
התובע ישא בהוצאות משפט לאוצר המדינה בסך של 2,500 ₪.
המזכירות תעביר ההחלטה למרכז הארצי לגביית אגרות וקנסות.
ניתן היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | דב אבן-אור | דב אבן-אור |
נתבע 1 | מדינת ישראל | גלי בהרב-מיארה |