מבוא וטענות הצדדים

1. ביום 4.9.12 רכש התובע מכשיר לסחיטת מיצים בעבור סך 1,315 ₪ (להלן- "המכשיר").

הנתבעת העניקה למכשיר תעודת אחריות למשך 12 חודשים ואחריות נוספת למשך 11 שנים, בגין המנוע.

2. כחודש לפני תום תקופת האחריות, ביום 4.8.13, פנה התובע למוקד השירות של הנתבעת בתלונה כי חלה תקלה במכשיר.

בעקבות זאת, ועל כך אין חולק, הוחלף המנוע במכשיר. ושוב, כשבועיים לאחר מכן, התרחשה תקלה נוספת במכשיר ולכן פנה התובע ביום 15.9.13 למעבדת הנתבעת על מנת למסור את המכשיר לתיקון נוסף. בחלוף כשבועיים, נקרא התובע לקחת את המכשיר, תוך שנמסר לו כי המנוע הוחלף בשנית, וכן הוחלף אטם ציר מנוע.

3. התובע טוען כי למחרת קבלת המכשיר, נסה להפעיל אותו ולפתע התפרק המכשיר מיסודו. התובע התבקש להגיע פעם שלישית למעבדת הנתבעת, אך סירב ודרש מנציגה להגיע לביתו, לראות את המכשיר ולהחליפו בחדש.

טכנאי הנתבעת מר יעקב מוצפי הגיע ביום 9.10.13 לביתו של התובע ולקח את המכשיר למעבדה. התובע דרש לקבל מכשיר חדש אך נענה בשלילה וכן בתשובה כי בדיקת המכשיר הראתה כי הינו תקין לחלוטין.

4. התובע עותר להחזר הסכום ששילם עבור המכשיר, לתשלום נוסף בסך 1,644 ₪ שמהווה את ההפרש בין מכשיר אחר שרכש לבין סכום המכשיר, וכן סך 3,000 ₪ עבור עוגמת נפש והעמדתו בסיכון בשל התקלה במכשיר.

5. הנתבעת מכחישה את טענות התובע. לשיטתה, אכן הוחלף המנוע בפעם הראשונה בה פנה התובע אליה, וכך גם פעם נוספת שבועות ספורים לאחר מכן (כולל החלפת אטם ציר המנוע).

לטענתה, כאשר הטכנאי, מר מוצפי, הגיע לבחון את המכשיר, בשל קריאת תקלה נוספת, גילה שהוא איננו מורכב כיחידה שלמה כפי שנמסר לתובע מהמעבדה לאחר התיקון השני, ולא מורכב כראוי, כאשר המכסה העליון "מונח" על גבי בית המנוע אך אינו "נעול".

בבדיקת הפעלה שנערכה במעבדה, לא נצפתה כל תקלה במכשיר והוא פעל באופן תקין, כך לשיטת הנתבעת.

דיון והכרעה

6. לאחר ששמעתי את עדות התובע, וכן את עדותו של מר אריאל ז'ורנו, מנהל טכני בנתבעת, דעתי כי דין התביעה להתקבל, בחלקה.

7. שמעתי את עדות התובע, שהציג עצמו כבעל ידע טכני, והתרשמתי כי עדותו לפיה "המכשיר התפרק מהמבנה הבסיסי שלו" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 1), הינה עדות אמת, המתיישבת עם כלל נסיבות הענין והראיות שבפניי.

חיזוק לאמור לעיל, ניתן למצוא בחוסר ההגיון שבגרסת הנתבעת: בכתב ההגנה נטען שהמכשיר נמצא בבית התובע כאשר המכסה העליון לא "נעול", ועל כן סבורה הנתבעת כי לא הורכב נכון.

הוראות ההפעלה של הנתבעת המתייחסות למכשיר, מציינות כי המכשיר לא יחל לפעול, אלא אם הקערה והמכסה "נעולים" למקומם (ראה פסקה אחרונה במסמך ת/2).

צא ולמד, לא ייתכן שהמכשיר יחל בפעולה כאשר המכסה אינו "נעול", ולכן הטענה כי הנזק אירע בשל אי נעילתו, אינה הגיונית.

8. זאת ועוד, הנתבעת נמנעה מלהעיד את הטכנאי שביקר בבית התובע, מר מוצפי, דבר הפועל לחובתה בהתאם להלכה הפסוקה, הקבועת כי יש להניח שעד שלא הובא לעדות היה מעיד לחובת הצד שנמנע מלהעידו, אם היה מובא לעדות.

לא נעלמו מעיני דברי העד מטעם הנתבעת, לפיהם הטכנאי לא הגיע להעיד בשל בעיות רפואיות, אך לא הוצג כל מסמך רפואי התומך בעניין זה כנדרש, ולכן אין בידי לקבל טענה זו.

9. לכל האמור יש להוסיף את העובדה שפעמיים, במשך מספר שבועות, התקלקל המכשיר והיה צורך להחליף את המנוע, דבר שאיננו במחלוקת, ומלמד כי הייתה בעיה טכנית קשה וחוזרת, שלא נפתרה גם לאחר ביצוע שני התיקונים האמורים, שכללו החלפת מנוע.

אינני מתעלם מעדותו של מר ז'וראנו, אשר העיד כי בדק את המכשיר במעבדה בפעם השלישית שהובא אליה ע"י הטכנאי, מר מוצפי, ומצא אותו תקין, אך אינני מקבל אותה, לאחר התרשמותי הבלית אמצעית ממנה וכן נוכח כלל נסיבות העניין, העובדה כי מדובר בתקלה שלישית תוך זמן קצר, והימנעות הטכנאי מוצפי מלהעיד.

בנסיבות אלה, ראיתי לנכון להעדיף את עדותו של התובע על פני עדותו של מר ז'וראנו.

10. נוכח האמור, והעובדה כי המכשיר התקלקל פעם אחר פעם ולא תוקן כנדרש שלוש פעמים, הרי שהמדובר באי התאמה, המקימה לתובע את הזכות לבטל את העסקה, במיוחד נוכח סירוב הנתבעת להחליף את המכשיר במכשיר חדש.

פועל יוצא מכך, כי התובע זכאי לקבל את הסכום ששילם בעבור המכשיר בסך 1,315 ₪.

11. אשר ליתר רכיבי התביעה:

בכל הנוגע לסך 1,644 ₪, ההפרש בין המכשיר האחר שרכש התובע, למכשיר, הרי שהתובע אינו זכאי לסכום זה. אין כל בסיס משפטי לחיוב הנתבעת לשלם עבור מכשיר יקר יותר, אחר, שהחליט התובע לרכוש, מעבר לחיובה להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור המכשיר. זאת ועד, לא צורפה קבלה המעידה על רכישת המכשיר האחר.

בכל הנוגע לסך 3,000 ₪ הנתבע עבור סיכון ועוגמת נפש/בזבוז זמן, הרי שבנסיבות העניין אין כל בסיס לחיוב הנתבעת לשלם סכום כלשהו עבור העמדת התובע בסיכון, דבר שממילא לא הוכח והינו בגדר נזק תיאורטי.

ככל שהדברים נוגעים לעוגמת נפש ובזבוז זמן, הרי שסבורני שבנסיבות העניין והעובדה שהתקלה חזרה ונשנתה שלוש פעמים בתקופה קצרה, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 800 ₪.

12. בהינתן האמור, תשלם הנתבעת לתובע סך 2,115 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן לבקש רשות ערעור מביהמ"ש מחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, א' אלול תשע"ד, 27 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.