1. לפניי הליך נוסף בשורה ארוכה של הליכים המתנהלים בין הצדדים מזה כעשור (ור' תיאור חלק מן ההליכים בפרק ה"רקע העובדתי" שבפסק הדין מושא ההליך). הפעם מדובר בבקשה לפי ס' 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בה נתבקש בית המשפט ליתן נגד המשיבה "את כל הצווים האפשריים בהתאם לפקודה" בגין הפרת הוראות פסק הדין שניתן ביום 26.2.17 (בת"א 55809-06-13 ובת"א 52582-03-14).

2. את הטענה להפרת הוראות פסק הדין מעגנת המבקשת בס' 48 לפסק הדין הקובע כי "על אנטיפוד להימנע מלעשות שימוש בשם 'יקבי ירושלים' כמתאר את שם היצרן או המשווק של יינותיה". המבקשת מצביעה בבקשתה על בקבוקי יין של המשיבה הנושאים את הכיתוב "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery", ועל פרסומים שונים של המשיבה בהם נעשה שימוש בצמד המילים האמורות וטוענת כי בכך עושה המשיבה שימוש בשם "יקבי ירושלים" כמתאר את שם היצרן או המשווק של יינותיה, ולפיכך מפרה את הוראות פסק הדין.

3. דין הבקשה להידחות. המבקשת לא הוכיחה כי המשיבה הפרה את הוראות פסק הדין, ולמעשה חותרת בקשתה תחת הוראות הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין, כפי שיפורט להלן.

4. בפסק הדין מושא ההליך נדונו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים בכל הקשור להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בגדרו של הליך קודם. באותו הליך עתרה המשיבה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המבקשת לשווק מוצרי יין ואלכוהול תוך שימוש בשמות "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery", תוך שנטען כי המשיבה עושה שימוש קודם בשמות מסחריים אלה (ת"א 33479-09-11). בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביום 10.10.11 הוסכם, בין היתר, כדלהלן-

א. המבקשת [אנטיפוד] תשלם למשיבה [יקבי ירושלים] סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ..

ב. החל מיום 1.6.12 תפסיק המשיבה [יקבי ירושלים] לייצר ולשווק (פרט למלאי שיוצר עד 1.6.12), בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, יינות שבהם ייעשה שימוש בלוגו שבו משתמשת המשיבה היום בצורתו הנוכחית.

ג. כל יין שייוצר מיום 1.6.2012 על ידי המשיבה [יקבי ירושלים] יישא תווית חדשה, שבה המשיבה תוסיף ללוגו שלה עם הרוזטה מילה נוספת, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי והמוחלט, בנוסף לשתי המילים "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים".

ד. למען הסר ספק למשיבה [יקבי ירושלים] אין כל התנגדות שהמבקשת [אנטיפוד] תמשיך לייצר ולשווק יינות תחת השם "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים", בארץ ובחו"ל. בהקשר זה, המשיבה לא תפעל אצל רשם סימני המסחר למנוע מהמבקשת את הליכי רישום סימן המסחר, שבו עוסקת עתה המבקשת.

ה. אנו מבקשים שבית המשפט ייתן להסכם זה תוקף של פסק דין בתיק העיקרי ובבקשה, ללא צו להוצאות.(להלן – הסכם הפשרה. ההדגשה אינה במקור).

להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין בת"א 33479-09-11.

5. בפסק הדין שלהפרתו נטען נדונו, כאמור, תביעותיהם ההדדיות של הצדדים. המשיבה טענה בתביעתה כי המבקשת עושה שימוש בשם "Jerusalem Winery" בניגוד להוראות הסכם הפשרה. המבקשת טענה בתביעתה כי חלק מתוויות בקבוקי היין המיוצרים ומשווקים על ידי המשיבה נושאים את הכיתוב "מיוצר ומשווק ע"י יקבי ירושלים ח.פ... [מספר הח"פ של המשיבה]", באופן המטעה את הצרכנים לחשוב שהיינות הם מייצורה של המבקשת. נטען שגם אם המשיבה רשאית לעשות שימוש בשם כמותג לסדרת יינות, אין היא רשאית לעשות בו שימוש כשם המעיד על זהות היצרן ומשווק היין (ר' ס' 1, 7 ו-26 -28 לכתב תביעתה של המבקשת בת"א 55809-06-13).

6. בפסק הדין שניתן נקבע כי הסכם הפשרה ייחד את השם "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" למשיבה, אשר עשתה בו שימוש קודם שנים לפני התאגדותה של המבקשת, וכי ייחוד השם למשיבה עמד ביסוד התשלום שניאותה המשיבה לשלם למבקשת במסגרת הסכם הפשרה (ס' 36 לפסק הדין). כן נקבע שהסכם הפשרה, על פי אומד דעת הצדדים, אסר על המבקשת לעשות שימוש בצמד המילים "יקב ירושלים", ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית, ללא תוספת מילה שלישית, והתיר למשיבה לעשות שימוש בצמד המילים האמור, ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית (ס' 41 לפסק הדין). לצד זאת נקבע כדלהלן:

"אין בהוראות הסכם הפשרה כדי למנוע מיקבי ירושלים לטעון נגד שימושה של אנטיפוד במילים 'יקב ירושלים' או 'יקבי ירושלים' בכל הקשור לתיאור יצרן או משווק היינות. בהסכם הפשרה הוסכם כי 'למען הסר ספק למשיבה [יקבי ירושלים] אין כל התנגדות שהמבקשת [אנטיפוד] תמשיך לייצר ולשווק יינות תחת השם 'ג'רוזלם ווינרי' או 'Jerusalem Winery' או 'יקב ירושלים', בארץ ובחו"ל'. אולם ההתדיינות כולה התייחסה לשימוש במילים 'יקב ירושלים' או "יקבי ירושלים" כמותג, ולא לשימוש בצמד מילים זה כמתארות את יצרן או משווק היינות, הצגה שעל פניה היא מטעה..." (ס' 42 לפסק הדין).

לאור כל האמור נקבע כי על המשיבה להימנע מלעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" כמתאר את שם היצרן או המשווק של יינותיה (ס' 48 לפסק הדין).

7. אם כן, בפסק הדין נאסר על המשיבה לציין שיינותיה "מיוצר(ים) ומשווק(ים) ע"י יקבי ירושלים ח.פ....". לא נאסר עליה לעשות שימוש בשם "יקב ירושלים" ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית, כשם מותג מסחרי של יינותיה, שימוש שהמבקשת הסכימה לו בהסכם הפשרה. המבקשת לא הוכיחה שהמשיבה הפרה הוראה זו שבפסק הדין.

8. לפני סיום אציין, שלאחר עשור של התדיינויות לא ניתן לייחס את הגשת הבקשה ע"י המבקשת לחוסר הבנה של הסכם הפשרה ושל תוצאות ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים. לצערי, אין זו הפעם הראשונה בה מעלה המבקשת טענות בחוסר תום לב נגד שימושה של המשיבה בשם "יקב ירושלים" על אף הסכם הפשרה עליו חתמה, והרושם שנוצר משמיעת הבקשה הוא, שהבקשה הוגשה רק כמשקל נגד להליך אחר לפי פקודת הביזיון בו נקטה המשיבה נגד המבקשת.

9. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' חשוון תש"פ, 30 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.