<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד שי נודל

ב"כ המשיבה עו"ד אור מימון

פרוטוקול

ב"כ המערער:

חוזר על הודעת הערעור.

מדובר במערער שהודה והורשע בהחזקת 20 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית. מדובר במערער שמיד עם עיכובו/מעצרו הודה בפני השוטרים במחסום, כאשר זה היה מחסום רגיל לבדיקת רישיונות, ואף לקח את השוטרים אליו הביתה והראה להם איפה נמצא החלק השני של הסמים.

המערער הודה והורשע מיד עם תחילת משפטו. לא הייתה הסכמה לעונש, עת נשלח להכנסת תסקיר שירות מבחן. מדובר במערער בן 27 ללא עבר פלילי כלל, בן למשפחה נורמטיבית. שירות המבחן ציין את הטלטלה שעברה הן על המערער והן על משפחתו עקב מעצרו. שירות המבחן גולל את הנסיבות שהביאו לתחילת השימוש בסמים של המערער.

המערער הסביר בהודעתו שהוא בדרך חזרה מהביתה מיפו והוא קנה את הסמים לשימושו.

שירות המבחן, לאחר תקופה של מעבר של שנה, שהמערער היה אצלו בטיפול, כותב: שמדובר במערער שמגלה רצינות, התמדה ביחס להליך הטיפולי. הליך טיפולי שכלל שיחות פרטניות שבועיות, בדיקות שתן רציפות וקבוצות. מדובר במערער שמשתף פעולה באופן מלא עם מטרות הטיפול ומביע מוטיבציה לאורך כל הטיפול.

בית המשפט קמא קבע שהחזיק את הסמים שלא לצריכה עצמית. לא נוהלו הוכחות ואין סממנים של סחר. לא נתקלתי במישהו שעוצרים אותו במחסום משטרתי לבדיקת רישיונות, מוצאים סמים והוא אומר להם: רגע, יש אצלי בבית עוד.

מדובר במי שהיה תקופה מאוד ארוכה במעצר בית מלא. הוא ריצה חודש מלא במעצר עד שחרורו, נמצא תקופה של תשעה חודשים במסגרת תעסוקתית ששירות המבחן מתייחס לכך. שירות המבחן הדגיש את החשיבות של המסגרת התעסוקתית בעניינו. שירות המבחן הדגיש את העובדה שמדובר במערער, מפנה לסעיף 12 לתסקיר, שהוא אינו בעל סממנים עבריינים וחווית המעצר הותירה בו חותם עמוק. כמו כן, שירות המבחן מדגיש ואומר: "אנו סבורים כי קיימת חשיבות להיבט השיקומי ..." (מצטט).

בית המשפט קמא כותב בגזר הדין שלמעשה: "שירות המבחן שוקל את שיקוליו של הנאשם ואלה בלבד" (מצטט). החל מסעיף 15 להודעת הערעור הבאתי ניתוח של הפסיקה מימים ימימה שקובעת באופן חד משמעי ששירות המבחן לא רואה לנגד עיניו את עניינו של המערער ושירות המבחן לא הסנגור של המערער וגם לא התובע בתיק.

ברגע שמוגש כתב אישום כזה שמדבר על החזקת 20 גרם לצריכה עצמית, איך מצפה המחוקק או בית המשפט מנאשם שיבוא ויראה שהסם הוא באמת לצריכה עצמית. אז מה נביא? נביא את ההורים או חברים שראו אותו משתמש?! מה שזה יוביל נאשמים מסוג זה להוכיח אם מדובר בצריכה עצמית אם לאו.

הפסיקה מדברת על האינטרס הציבורי של שיקום נאשמים, ועל קבוצה ספציפית שהמערער כלול בה לטעמי. נגזרו על המערער 7 חודשי מאסר בפועל. מדובר במערער צעיר, ללא עבר פלילי, שעבר הליך שיקום משמעותי ששינה את דרכי חייו ואת מנהגיו.

האינטרס הציבורי, ואת זה קובע בית המשפט העליון, מדבר על כך שאנשים כדוגמת המערער, מן הראוי לטובת האינטרס הציבורי לבוא לקראתם וזה כדי שאנשים שזאת מעידה ראשונה שלהם וזה לא משלח ידם ושינו את דרכם, יראו גם לציבור, מבחינת אינטרס ציבורי, שיש מקום לשיקום. אנחנו מדברים על אדם שקיבל 7 חודשים, ישב חודש ונשאר עם שישה חודשים. בעוד שלושה וחצי חודשים, רוב הסיכויים, הוא ייצא מהכלא. אנחנו מבקשים להמיר את המאסר של שבעה חודשים בשישה חודשי עבודות שירות שיוכל להמשיך את הליך השיקום, יוכל להמשיך לעבוד בשעות הפנויות שלו.

מגיש פסיקה. מפנה לגזר דין שבית המשפט נתן היום של אדם שהורשע בהחזקה משותפת של 20 גרם, והגיע לשירות המבחן ולא לקח אחריות על מעשיו ולא עבר הליך שיקום, נידון ל-10 חודשי מאסר. כל היתר, למערער זה יש נתונים טובים יותר להקלה בעונש. מגיש פסק דין נוסף.

יש עניין של אחידות ענישה שכולם עומדים באותם קריטריונים. אני לא רואה כל סיבה שמערער שיש להם אותם קריטריונים ישלחו לעבודות שירות, והמערער שאין הבדל מבחינת תקופת המאסר בין מה שנגזר עליו לבין עבודות שירות- ההבדל איפה ירצה את המאסר.

ב"כ המשיבה:

טענות חברי נטענו גם בבית משפט קמא, ובית המשפט קמא התייחס אליהם.

בית משפט קמא מתייחס לתסקיר שירות המבחן ומדבר על הטעות שיש בתסקיר, שבעצם עסק בנאשם לצריכה עצמית בעוד שלא כך הוא. הנאשם הודה בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וגם הנסיבות שמתוארות בכתב האישום מלמדות על החזקת סם שלא לצריכה עצמית. כל הסברי חברי, לא באו מפי הנאשם בחקירתו וגם לא אמירה שהסמים הם לצריכה עצמית.

מגיש פסיקה על החזקת כמות קטנה יותר, ללא עבר פלילי ונדון למאסר של 8 חודשים. שביהמ"ש אומר שלמרות שהייתה המלצה של שירות המבחן להליך שיקום, שהאינטרס הציבורי בעבירות של הפצת סמים מצדיקות הטלת ענישה מכבידה בדמות מאסרים בפועל.

התיק שנשמע קודם באולם בית המשפט אינו דומה- שכן הייתה סיטואציה של החזקה רחוקה מאוד ואינה דומה למקרה זה.

שוחחתי עם מרשי והוא מקבל את המלצת בית המשפט וחוזר בו מהערעור.

<#4#>

פסק דין

בהסכמת המערער, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות בא-כוחו, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב למאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 15.7.2014 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית המשפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י' סיוון תשע"ד, 08/06/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.