1. בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים.

רקע:

1. לטענת התובע, ביום 27.9.13 אירעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה ברח' לוי אשכול בקרית אונו (להלן "התאונה").
2. הנתבעות חולקות על נסיבות התאונה.
3. העיד בפני התובע, אשר הינו בעלים של רכב מספר רישוי 51-245-68 (להלן "רכב התובע"), והוא שנהג בו במועד התאונה. כמו כן העיד מר יגאל גפה, אשר במועד התאונה עבד אצל הנתבעת 1 (להלן "מר גפה"), ונהג ברכב הנתבעת 1 (להלן "הנתבעת") שמספר הרישוי שלו הינו 55-747-60 (להלן "רכב הנתבעת").
4. התובע הפעיל את פוליסת הביטוח שערך לרכבו ב"מגדל חברה לביטוח בע"מ" (להלן "מגדל") ותביעתו הינה תביעת הפסדים, קרי הסכומים בהם הוא נאלץ בעצמו לשאת, בגין השתתפות עצמית, דמי השתתפות עצמית בירידת ערך והשבה לקדמות (כינון). בנוסף עותר התובע בתביעתו לקבלת פיצוי בגין הפסד עתידי שיגרם לו כתוצאה מחידושי הביטוח בעתיד.
5. לכתב תביעתו צירף התובע מסמכים שונים התומכים בטענותיו לעניין הנזק.
6. הגם שבכתב ההגנה טענו הנתבעות כנגד הנזק, מהדיון שבפני עלה כי, טענותיהן נגעו לנושא החבות.

עיקר טענות הצדדים:

1. לטענת התובע, הוא נסע בנתיב הימני הפונה ימינה, כאשר רכב הנתבעת נסע בנתיב השמאלי, אשר מאפשר נסיעה ישר בלבד.

התובע טוען כי, בטרם פנה ימינה בצומת, רכב הנתבעת "חתך" אותו מצידו השמאלי ופגע ברכבו בחלק האחורי שמאלי.

1. הנתבעות טוענות בכתב הגנתן כי, רכב התובע אשר נסע מימין לרכב הנתבעת, עקף אותו תוך שהוא סוטה עם רכבו לנתיב רכב הנתבעת. מנגד, בעדות מר גפה בפני העיד הלה כי, כלל לא אירעה תאונה בין כלי הרכב וכי שני הרכבים היו, כלשון מר גפה בעדותו "במצב ישר, אף אחד מהרכבים לא היה בסטיה" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 18-19).
2. התובע טוען כי הנזק שנגרם לו עומד על סך של 2,828 ₪, המורכב מהסכומים הבאים:

1,229 ₪ השתתפות עצמית.

1,385 ₪ השתתפות בעצמית בירידת ערך.

144 ₪ כינון.

כן עותר התובע להחזר הוצאות משפט ונזקים בגין פרמיות גבוהות בעתיד.

דיון והכרעה:

1. שתי שאלות צריכות לענייננו.
2. האחת נוגעת לשאלה מי אחראי לקרות התאונה.
3. השניה, ככל שיקבע שהנתבעות אחראיות לתאונה, מהו שווי הפיצוי שיש לפסוק לטובת התובע.

שאלת האחריות:

1. במקרה שבפני מדובר בגרסה מול גרסה. משכך, עלי לבחון האם יש בראיות ובעדות שהוצגו בפני, כדי לתמוך באחת הגרסאות, תוך הרמת הנטל במידה הנדרשת במשפט האזרחי.
2. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדים, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הנני סבורה כי יש להטיל את האחריות לתאונה על הנתבעות.
3. גרסת הנתבעות בכתב הגנתה נסתרה באופן מוחלט על ידי העד מטעמן, הנהג ברכב הנתבעת, שהעיד בפני בברור כי כלל לא הייתה תאונה בין הצדדים וכי, אף אחד מהרכבים לא סטה. עדות זו סותרת את גרסת הנתבעות בכתב הגנתן כי, רכב התובע סטה לכיוון רכב הנתבעת.
4. אולם אין בכך כדי. הנני מוצאת את עדות התובע בפני אמינה. התובע אמנם משתמש בכתב תביעתו במונח "חתך", כאשר הוא מתאר את סטיית רכב הנתבעת לכיוון רכבו, ואמנם מתמונות רכב התובע עולה כי, הנזק הינו שפשוף, אולם לאור התרשמותי מהתובע הנני סבורה כי, אין עסקינן בגרסאות סותרות כי, אם בהעדר ניסיונו והבנתו את המונחים ואת המשמעויות הנובעות מהן.
5. מסקנה זו נתמכת גם באופן בו תיאר התובע את המקרה, כפי שבא לידי ביטוי בהודעתו ל"מגדל", אשר צורפה לכתב התביעה- "נסעתי בנתיב הימני ע"מ לפנות ימינה. משאית שנסעה במקביל אלי סטתה לעבר נתיב נסיעתי ופגעה ברכבי בצד האחורי שמאלי".
6. לאור מכלול השיקולים המפורטים לעיל, ונוכח התרשמותי מהעדים שהעידו בפני מצאתי לנכון להעדיף את גרסת התובע ולהטיל את האחריות לתאונה על הנתבעות.
7. משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעות, הרי שעתה עלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע.

שאלת הנזק:

1. יש לקבל את דרישת הפיצוי כמעט במלואה, ללא רכיב ההפסדים העתידיים, משהם לא הוכחו.
2. התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי, המעידה על שומת הנזק וכן מסמכים של חברת "מגדל" התומכים בתביעת ההפסדים שנגרמו לו. הנתבעות לא ביקשו לחקור אף אחד מעורכי מסמכים אלו, לרבות השמאי והנני מקבלת את טענות התובע בעניין זה.

סיכום:

1. לאור האמור אני קובעת כי, שיעור הנזק שהוכח בפני, ואשר על הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלמו לתובע, עומד על סך של 2,828 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
2. בנוסף ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות בסך של 400 ₪ וכן את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידו. מובהר כי סכום ההוצאות כולל גם את הוצאות הדיון מיום 24.7.14.
3. הסכומים הנקובים לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ד, 11 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.