זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 12.2.14 בה היה מעורב רכב הנתבעת 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובעת סיפרה בעדותה כי נסעה בכביש בבנייה, דו נתיבי. היא נסעה בנתיב הימני ומכונית הנתבעת 1 שנסעה על השוליים פגעה בה מצד ימין, מדלת ימין ושברה לה את המראה הימנית וסיימה לפגוע בכנף.

הנתבעת 1 סיפרה כי יצאה מנוף ים, עברה את פסי הרכבת ונסעה בנתיב הימני. באמצע הכביש שייטה מכונית התובעת כאילו היא לא יודעת איפה היא, התקרבה אליה ונצמדה, ואז המראות פגעו זו בזו. המראה ברכב הנתבעת התכופפה והיא יישרה אותה וזו של התובעת כנראה ניזוקה.

הנהגות שתיהן הרחיבו בדבר חילופי הדברים שהיו לאחר מכן אולם אלו לא דרושים לצורך ההכרעה בענייננו.

מעדויות שתי הנהגות עולה כי במקום היתה תנועה ערה שהתנהלה באיטיות אך לא היה פקק תנועה. בתמונות המקום בו אירעה התאונה ניתן לראות כי מדובר בכביש דו נתיבי המתעקל לשמאל, כאשר מימינו אתר בניה ובו שוליים רחבים מאד וסלולים, ובין היתר גם פתחת ליציאת רכבי עבודה מימין.

התובעת סיפרה בחקירה הנגדית כי הנתבעת היתה מימינה וכי התאונה היתה כחמישים מטר לאחר הרמזור. משמע, שהתובעת היתה משמאל לנתבעת. עוד אמרה התובעת כי אותתה והחלה להשתלב למסלול הימני בו היתה הנתבעת וכי לא ראתה אותה באותה העת. התאונה היתה בחודש פברואר בסמוך לשעה 19:00 כך שיש להניח כי היה חושך. התובעת עמדה על כך כי רכב הנתבעת פגע בה כאשר נסע על השוליים מימין אולם לא מצאתי לקבל גרסה זו. התובעת לא ראתה את רכב הנתבעת עד לתאונה ולכן לא יכולה להעיד היכן הוא נסע. התנועה זרמה, אף כי באיטיות, ולא היתה לנתבעת כל סיבה לנסוע על השוליים. התובעת נשאלה האם ראתה את הנתבעת עוקפת והשיבה שהיא לא ראתה אותה יוצאת לעקיפה מימין. מכאן שלא ניתן לסמוך על עדות ראיה של התובעת היכן היה רכב הנתבעת שכן היא לא ראתה אותה לפי דבריה. לעומת זאת, מעדותה של התובעת עולה כי היתה זו היא שסטתה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בו נסעה הנתבעת. מעדותה של הנתבעת עולה כי נסעה במהירות סבירה וכי לא סטתה מנתיבה כלל אלא ראתה את רכב התובעת מתקרב לכיוונה פוגע בה.

בנסיבות אלו לא מצאתי כי יש מקום להטיל אחריות כלשהי על הנתבעת. נסיבות התאונה מתיישבות דווקא עם המסקנה כי התובעת היא זו שסטתה (כמה עשרות מטרים לאחר הפניה) לעבר נתיב נסיעת הנתבעת וככל הנראה לא השגיחה בה ולא ראתה אותה וכך נגרמה התאונה. את גרסת התובעת כי הנתבעת הגיחה לפתע מהשוליים בימין הדרך אני דוחה בשל חוסר הגיון והעדר תימוכין לכך בחומר הראיות: אין כל הגיון כי הנתבעת תסע בנתיב הימני כל הזמן ופתאום תרד לשוליים בעוד התנועה זורמת.

על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 350 ₪ בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ד, 27 יולי 2014, בהעדר הצדדים.