לפניי בקשה לעיון חוזר ולהשהיית ביצוע שחרורו של המשיב, כפי שנקבע ע"י כבוד השופט דהאן אתמול, 30.3.14.

החלטת השחרור ניתנה אתמול בסמוך לשעה 11:45, מבלי שנציג המבקשת עתר לעיכוב ביצועה.

יתרה מכך, כבוד השופט דהאן קבע בהחלטתו כי השחרור מותנה בהתייצבות ערבים מתאימים בבית המשפט.

היום 31.3.14, התייצבו הערבים בפניי, ונחקרו על ידי, על אף שנציג המבקשת לא ביקש לחקרם.

גם לאחר אישור הערבים, ולאחר החלטתי כי המשיב ישוחרר בתנאים שנקבעו ע"י כבוד השופט דהאן, לא התבקש עיכוב ביצוע השחרור.

החלטת השחרור ניתנה היום בשעה 14:30, ולאחר חתימת ערבויות צד ג' והפקדת הפקדון, נחתמה בשעה 15:40 פקודת שחרור, שהותנתה רק בחתימה על ערבות עצמית ע"י המשיב במקום מעצרו.

מסיבה שאינה ברורה, המשטרה לא שחררה את המשיב, ומנעה ממנו לחתום על ערבות עצמית, ובחלוף כשלוש וחצי שעות מעת מתן ההחלטה הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע ולעיון חוזר.

על פי סעיף 55 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בקשה להשהיית ביצוע השחרור אמורה להתבקש במעמד מתן החלטת השחרור, באשר לאדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה.

בענייננו, הוגשה הבקשה שלא במעמד הדיון (על אף שניתנו למשטרה שתי הזדמנויות לעשות כן), לאחר חתימה על פקודת שחרור, כך שמדובר למעשה במשיב משוחרר, ואין סמכות על פי החוק להשהות את ביצוע שחרורו, גם אם ישנן נסיבות חדשות.

לפיכך, הבקשה נדחית.

על המבקשת לשחרר את המשיב בהתאם להחלטה, או לפעול בכל דרך אחרת, בהתאם לחוק.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.