<#2#>

נוכחים:

בא כוח מאשימה עו"ד עמית מיכלס

בא כוח נאשמים עו"ד אבי כהן

הדיון מתורגם ע"י גב' ג'מאל חיידר (שעת תחילת דיון 15:05, שעת סיום דיון 15:25)

פרוטוקול

הסניגור:

הנאשם מבקש להודות. אין הסדר לעונש.

בית המשפט מקריא לנאשם את כתב את האישום.

הנאשם:

אני מבין את עובדות כתב האישום שהוקראו לי ומודה באמור בו.

<#3#>

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות הבאות:

1. כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2. שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' סיוון תשע"ד, 01/06/2014 במעמד הנוכחים.

המאשימה לעונש:

יליד 94' הודה והורשע בעבירות שהייה בלתי חוקית, ושימוש במסמך מזויף, שהה באתר בניה בישראל ללא היתר שהייה, כשפנה אליו שוטר וביקש להזדהות מסר לו מסמך מזויף.

על פי עקרון ההלימה על ביהמ"ש לבטא אינטרס הגמול בו יגולם היחס ההולם לעבירה ולעונש.

בעבירה של כניסה לישראל עם עבירות נלוות, בין 3 חודשים – 9 חודשים. הערך המוגן הוא ביטחון המדינה.

הרציונאל הבטחוני העומד מאחורי חיקוק חוק הכניסה לישראל שתהיה עין בוחנת למדינה למול הבאים בשעריה.

הנזק הכלכלי והבטחוני רב, המדינה משקיעה כסף רב במחסומים למנוע כניסה למי שאין היתר.

מדובר בנאשם צעיר נעדר עבר פלילי, בנסיבות, עמדת המאשימה למס' חודשי מאסר ברף האמצעי, וכן מאסר מותנה.

מעצר מ- 27.3.14 ו- 3.4.14.

הסניגור:

מציג אישורים, ביניהם אישור המלמד שאין לו עבר פלילי, מסמכים מסומנים נ/1 – נ/3.

אין שום אינטרס אמיתי.

כשבוחנים את הדברים בראייה כוללת ואמיתית.

אין לו מב"דים ולא תיקים. הסכמנו שיש עצימת עיניים, לא גרם נזק מלבד לעצמו, ויהיה לו מאסר על תנאי. יש להתחשב בכך שהיה ב- 7 ימי מעצר.

הוא שהה במעצר לראשונה בחייו שבוע. את התעודה הטפשית הוא כבר שילם עליה במיטב כספו.

מציג פסיקה, שם לנאשם הייתה הרשעה קודמת בעבירה דומה והנאשם נדון לחודש מאסר.

ביהמ"ש יכול לתת כפי המקרה שהצגתי בפסיקה כעת – מאסר בן חודש ימים.

בתי המשפט לא משיתים קנסות בעבירות אלו.

בנסיבות, האם היום הכרחי להחזיר את מרשי למאסר?! אני סבור שלא. עבירת השימוש במסמך מזויף נלווית לשב"ח, הבהיר כי קנה אותה בסכום כסף וחשב שאין הדבר נורא.

תכלית הענישה לא תיפגע כאן.

ב"כ המאשימה:

אבקש להשמיד את התעודה המזויפת.

הנאשם:

מצטער על מעשיי ומבקש להקל בעונשי.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות הבאות:

1. כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2. שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום ביום 27.3.14 נכנס הנאשם לישראל שלא כדין, הנאשם הציג לשוטר מסמכים מזויפים הנחזים להיות אישור תעסוקה ולינה כדין.

הערך המוגן בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק הינו זכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

הערך המוגן בעבירה של שימוש במסמך מזויף הינו ההגנה על תקינותם של המסמכים ועל תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק.

מידת הפגיעה בערך המוגן הינה בינונית וזאת בשים לב לשימוש במסמך המזויף. בהקשר זה נתתי את דעתי לכך שידיעת הנאשם על כך שמדובר במסמך מזויף הינה ברמה של עצימת עיניים.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהנאשם נכנס לישראל לצרכי פרנסה.

מתחם העונש ההולם הינו החל מחודש ועד ששה חודשים.

במסגרת השיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שמדובר בנאשם צעיר בימים, יליד 1994, נעדר עבר פלילי, אשר זו הסתבכותו הראשונה עם החוק.

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר ברף התחתון של המתחם, וזאת לצד קנס מתון.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך חודש ויום, בניכוי ימי מעצרו מיום 27.3.14 – 3.4.14.

2. שלושה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה מן העבירות שבהן הורשע.

3. קנס בסך 1,000 ₪ או 30 יום מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 1.9.14.

ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת שקשור לתיק זה, יקוזז הקנס מן ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד לאחר התייצבות הנאשם למאסרו.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו ביום 1.7.14 בבית הסוהר הדרים כשהוא מצויד בת"ז או דרכון, לא יאוחר מהשעה 10:00.

ב"כ הנאשם יפנה מבעוד מועד למיון מוקדם לשב"ס.

התעודה תושמד.

למען הסר ספק, הערבויות נותרות על כנן עד להתייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

<#6#>

ניתן והודע היום ג' סיוון תשע"ד, 01/06/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לימור שגב צימרמן