1. התאונה נשוא כתב התביעה אירעה ביום 15.01.14 בכיכר הנמצאת מצפון לאוניברסיטת בר-אילן. לכיכר נכנסים כבישים מכיוון גבעת שמואל ומכיוון בר-אילן. מדובר בכיכר גדולה (כיכר מקס ואנה אב). התאונה אירעה בפינה הימנית (מזרחית של הכיכר) עת הרכב הנתבע פגע ברכב של התובע.

2. הצדדים חלוקים בגרסתם לנסיבות אירוע התאונה ולאחריותו של מי מהם לתאונה.

3. בעניין זה, נסיבות התאונה, ראה עדות התובע כדלקמן:

"בתאריך 15/1/14 בשעה 9:45 נסעתי ברח' מקס ברמת גן כאשר התקדמתי לכיוון כיכר, מהירות הנסיעה שלי באותו שלב הייתה איטית. זה נמצא ליד אוניברסיטת בר אילן. אני באתי מכיוון כביש 4 ופניתי שמאלה ברמזור. הגעתי לכיכר האחרונה, הצפונית, בסוף. אני מציג צילום של הכיכר ממנה הגעתי. הנתבע הגיע מהנתיב השמאלי לכיכר.

אני הגעתי לכיכר מהנתיב הימני שלה, אותתתי לצורך פניה ימינה, כאשר אני כבר נכנסתי לכיכר ועברתי את מעבר החציה, ראיתי את הרכב הפוגע מתקרב לעבר הכיכר. הוא טרם היה בכיכר. התאונה קרתה בפינה הימנית הרחוקה של הכיכר. אני נכנסתי לכיכר וכמעט כבר סיימתי את הכניסה לכיכר, הרכב השני נכנס אחריי לכיכר, לאחר שכבר הייתי אמור לסיים את הפניה ימינה בכיכר הרגשתי חבטה מאחור. אני מציין שבשלב שנכנסתי אותו רכב רק התקרב לכיוון הכיכר.

הפגיעה הייתה בצד ימין אחורי ברכבי מכיוון שאני הייתי בצד ימין של הכביש. הוא גם פנה אחריי. כיום יש במקום שביל עפר שמשמש לחניית סטודנטים. אני מציג תמונה של מעיכה בצד ימין אחורי של הפגוש שלי, מה שמראה שהכניסה הייתה מאחור ושאני נהגתי בנתיב הימני. זה לא מצב שיכול להיגרם אם הייתי מתפרץ לכביש מאחור כפי שטוען הנתבע.

[עמ' 2, שורות 14-26 לפרוטוקול]

4. גרסת הנתבע שונה והיא כדלקמן :

"אני נסעתי, הייתה בתוך הכיכר, לפתע הרכב השני התפרץ. הייתי עם רכב יונדאי. נסעתי בתוך הכיכר, התובע התפרץ, הפתיע אותי, בלמתי וניסיתי לסטות ימינה כדי לנסות למנוע את הפגיעה.

חקירה נגדית לתובע:

ש. אם הסכמנו נכון, אתה הגעת משעה 9 ואני משעה 6?

ת. נכון.

ש. במידה ואני מתפרץ לכיכר שכבר תפוסה על ידך, מדוע הרכב שנגרם לי ברכב לא נגרם בצד שמאל?

ת. אני הייתי בתוך הכיכר, אתה התפרצת. אני הגעתי משעה 9. אני באתי מאזור גבעת שמואל. אני נכנסתי לכיכר, הנהג השני התפרץ. אני נצמדתי לצד ימין, שם הייתה הפגיעה ולא יכולתי למנוע את זה כיוון שהוא התפרץ.

ש. אתה יודע מה המרחק בין הנקודה שאתה נכנסת לכיכר מהנקודה שבה ארעה התאונה?

ת. אני לא יכול להעריך.

ש. מתי פעם ראשונה ראית את הרכב שלי בזמן שהיית בכיכר?

ת. כשהייתי בתוך הכיכר, ברגע שראיתי אותך ניסיתי לבלום את הפגיעה ולא הצלחתי כי לא הייתה לי אפשרות.

ש. באיזו מהירות נסעת בערך?

ת. איטית. לא יודע להעריך. "

[עמ' 3 ועמ' 4 לפרוטוקול]

5. לעניין הנזק: הפגיעה ברכבו של התובע הייתה בחלקו האחורי-הימני של רכב התובע כאשר הנתבע פגע מאחור ברכבו של התובע. הפגיעה אירעה עת התובע עמד לצאת מהכיכר בפינה המזרחית של הכיכר.

התובע צירף חוו"ד שמאי, לפיה הנזק, כולל מע"מ, הוא בסך 3,297 ₪. התובע בעדותו העיד, כי תיקן את הצד האחורי של הפגוש וצירף לכתב התביעה תחשיב נזק (עמ' 4, שורה 13 לפרוטוקול). התובע צירף לנזק שכ"ט שמאי בסך 590 ₪.

דיון והכרעה :

6. טענת הנתבע היא, כי מאחר והוא נכנס לכיכר קודם לכניסתו של התובע ועפ"י תקנות תעבורה, היה התובע צריך לפנות לו את הדרך. לטענת הנתבע, וזאת גם עולה משאלותיו בחקירה נגדית לתובע, התובע לא נתן לו זכות קדימה בכיכר, התובע "התפרץ" לכיכר והוא (הנתבע) נאלץ לעצור ברגע האחרון על-מנת למזער את הפגיעה ברכב התובע.

7. התובע טוען אחרת: הוא ניכנס לכיכר מהצד הדרומי שלה. רק כאשר עבר את הכיכר והתקרב למעבר החציה בפינה המזרחית של הכיכר - ראה את רכב הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התאונה קרתה בפינה המזרחית של הכיכר. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי התובע ניכנס לכיכר מדרום ("שעה 6"), בעוד שהנתבע ניכנס לכיכר ממערב ("שעה 9"). אם התובע ניכנס לכיכר קודם לכניסתו של הנתבע לכיכר, ובשים לב לנקודה בה אירעה התאונה (ביציאה מהכיכר) ולמרחק שעל כל אחד מהם היה על הנתבע לעבור 2/4 מהכיכר, ואילו לתובע היה לעבור רק 1/4. במקרה כזה המסקנה המתבקשת היא, כי הנתבע נסע במהירות גבוהה באופן מהותי מהמהירות בה נהג התובע. לחילופין, אם מדובר בהתפרצות של התובע לכיכר, כגרסת הנתבע, לא ברור מדוע התאונה לא אירעה בתוך הכיכר, אלא מחוצה לה (בגבולותיה).

8. מניתוח עדויות הצדדים, מעיון בתמונות של הפגיעה ברכבים ומעיון בכיכר, בכיווני ההגעה של כל אחד מהם ובמרחק שעליהם היה לעבור – לא ניתן להטיל את האחריות לתאונה שנגרמה ולנסיבות היווצרותה באופן מלא על התובע. גם לנתבע ישנה אחריות לאירוע הזה ופקודת התעבורה איננה מעניקה לו את הסעדים וההגנות להם טען במקרה הנדון. בפועל פגע רכב הנתבע ברכב התובע. אין המדובר באירוע שהיה בתוך הכיכר, אלא הפגיעה נעשתה כאשר שני רכבים היו ביציאה מהכיכר. הגם שלכאורה לנתבע קיימת זכות קדימה בכיכר – נסיבות התאונה מלמדות שגם לנהיגת הנתבע הייתה אחריות, ובמידה בלתי פחותה משל התובע, לתאונה הנגרמת. אחריותו מתבטאת בנהיגה במהירות לא מתאימה בכיכר ובאי שמירת רווח המאפשר לעצור בכל עת ולמנוע תאונה. האחריות המוטלת על התובע בנסיבות התאונה נובעת מאי מתן זכות קדימה בכיכר. התוצאה היא, שיש לחלק באופן שווה את אחריות הצדדים לאירוע התאונתי ולנזק שנגרם. מכיוון שהתובע הגיש את תביעתו על סך של 3,900 ₪, אני מחייב את הנתבע בתשלום מחצית הסכום שהוא סך של 1,950 ₪.

9. סוף דבר: הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 1,950 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום.

היה והסכום לא ישולם במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

10. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסה"ד ישירות לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ד, 24 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.