עתירה זו מכוונת כנגד זכייתה של משתתפת במכרז בטענה של אי עמידה בתנאי סף של המכרז.

הנסיבות

ביום 25.11.13 פרסמה עיריית תל אביב (להלן: "העירייה" או: "בעלת המכרז") מכרז לביצוע חקירות, איתורים ומסירות (להלן: "המכרז"). למכרז הוגשו 8 הצעות שמתוכן אותרו 6 ההצעות הזולות לשם בדיקת התאמתן לתנאי הסף של המכרז.

ועדת המכרזים התכנסה ביום 21.1.14 לדון בהצעות ובהתאמת מגישיהן לתנאי המכרז. הוועדה מצאה כי 6 מציעות- בהן גם העותרת - עומדות בתנאי הסף של המכרז אולם רק 4 מציעות אושרו כזוכות (האפשרות לפצל את ביצוע השרות הכלול במכרז בין ארבעה גופים כלולה במכרז). העותרת נותרה מחוץ ל"תמונת הזכייה", מאחר שהצעתה נמצאה יקרה יותר מן ההצעות הזוכות (העותרת מוקמה במקום החמישי בדרוג המשתתפות במכרז). הודעה על תוצאות המכרז בצירוף פרוטוקול של ישיבת ועדת המכרזים נשלחה לעותרת ביום 9.2.14.

ביום 11.2.14 הפנתה העותרת אל העירייה מכתב ובו השגות שונות על המחירים שהציעו הזוכות (הלכה למעשה כבר קודם לכן שלחה העותרת מכתב לעירייה ובו פירטה רשימת השגות שונות).

ביום 12.2.14 התכנסה ועדת המכרזים לדון בסוגיית מחירי הזוכות (המחירים נפלו מן האומדן של העירייה). ביום 27.2.14 נשלחה לעותרת הודעה בדבר תוצאות הבירור שערכה ועדת המכרזים בהקשר לפער שבין המחירים המוצעים לאומדן.

עד ליום 19.3.14 שלחה העותרת מכתבים נוספים לעירייה ובכלל זה כללה גם הערות בעניין העדר תֹּאַם בין רקעה וניסיונה של המשיבה ח.ר.ש חקירות, שהיא מן הזוכות במכרז (להלן: "ח.ר.ש" או: "הזוכה"), לבין דרישות הסף של המכרז. העירייה השיבה למכתבים הללו (תשובות שליליות) עד ליום 27.3.14.

ביום 9.3.14 נחתם חוזה ההתקשרות בין העירייה לזוכה. למן חתימת החוזה ועד ליום 13.5.14 נמסרו לזוכות במכרז מאות פקודות עבודה לביצוע.

העתירה הוגשה ביום 31.3.14.

טענות מכאן ומכאן

טענות סף

בפי המשיבות שלוש טענות שכל אחת מהן עשויה להצדיק את סילוק העתירה על סף הדיון בה: (1) תוקף הערבות הבנקאית (2) אי צירוף הצעת העותרת; (3) שיהוי ומעשה עשוי.

תוקף הערבות הבנקאית

הערבות הבנקאית הוחזרה לעותרת במצורף להודעה שהזכייה במכרז לא נפלה בחלקה. העותרת לא השלימה עם ההחלטה ופנתה, כאמור, לעירייה בהשגות שונות. היא החזירה את הערבות במצורף לפניותיה לעירייה. תוקף הערבות היה עד יום 24.4.14 והעותרת לא חידשה אותה. נמצא שבעת שהעתירה נדונה לא הייתה הערבות בת תוקף. הלכה פסוקה היא שמשתתף במכרז שערבותו פקעה – גם אם הפקיעה התרחשה אחרי החלטת ועדת המכרזים בדבר הזוכה - מאבד את זכותו לתבוע את זכייתו משום הפרת עקרון השוויון [ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול נ' רשות ניקוז הקישון].

העותרת שוללת את הטענה. היא מציינת שלפי מסמכי המכרז ותנאיו רשאית העירייה להאריך את תוקף הערבות למשך ארבעה חודשים מעבר לתקופתה הבסיסית. כאשר הוחזרה הערבות לעותרת בעקבות ההחלטה בעניין הזוכות במכרז מיהרה העותרת להשיב את הערבות לעירייה תוך בקשה מפורשת להאריך את תוקפה עד לתום ההליך המשפטי. העירייה, משיקוליה, נמנעה מעשות כן והיא אינה רשאית להתגולל על העותרת בהקשר לכך.

באת כוח העיריה הגיבה לטענה באומרה שהחובה לראות להארכת תוקף הערבות רובצת לפתחה של המציעה במכרז. אין מקום להעברה מלאכותית של מחויבות זו אל שכמה של העירייה. לעירייה סמכות להאריך את תוקף הערבות במקום שהליכי המכרז מתעכבים יתר על פני התקופה שתוכננה מראש. אין לכך דבר עם מחויבותו של עותר לדאוג לקיומה של ערבות בת תוקף כל עוד הצעתו במכרז שרירה וקיימת.

אי צירוף הצעת העותרת

העותרת לא צירפה לעתירתה את ההצעה שהגישה למכרז. בנסיבות אלה נמנעה מן המשיבות אפשרות לבחון אם העותרת עומדת בתנאי המכרז ואי אפשר לבקר את מהות ההצעה. על כן אפילו יקבע בית המשפט שבהצעה הזוכה נפלו פגמים השוללים את כשרותה, אין כל אפשרות להציב את הצעת העותרת כהצעה זוכה.

תגובת העותרת היא שעתירתה אינה מכוונת לתכלית של קביעת זכייתה במכרז. עתירתה מצטמצמת לפסילת הצעת ח.ר.ש ולהחזרת הדיון לוועדת המכרזים שתקבע למי יש להעניק את הזכייה בעקבות אותה פסילה. לכן אין משמעות לעובדה שלא צורפה הצעת העותרת.

שיהוי ומעשה עשוי

העתירה הוגשה 29 ימים לאחר שנודעה לעותרת החלטת ועדת המכרזים בדבר תוצאות המכרז. העותרת העניקה לעירייה את השרות המגולם במכרז בתקופה שקדמה למכרז. מכאן שהעותרת הייתה מודעת לכך שחוזה עם הזוכה ייחתם בתוך שבוע ימים לאחר קבלת תוצאות המכרז וכי מייד לאחר מכן תחל הזוכה במתן השירות נושא המכרז. כך אירע ששבועות לפני שהוגשה העתירה נחתם חוזה עם הזוכה וזו החלה לבצע את העבודות שהיא התחייבה להן.

בנסיבות המתוארות עיכוב של חודש ימים לערך בהגשת העתירה עולה כדי שיהוי בלתי סביר. לעניין מכרזים שמימושם מתחיל מייד לאחר קבלת החלטה עלול שיהוי בהגשת עתירה להיחשב כשיהוי בלתי סביר גם אם העתירה הוגשה בתוך התקופה הקבועה בתקנות סדר הדין בבתי המשפט לעניינים מנהליים [בר"ם 995/02 ג'לג'ולי תכנון וביצוע נ' עיריית טירה; בג"ץ 453/84 איתורית שירותי תקשורת נ' שר התקשורת].

משנה תוקף יש להשלכות השיהוי בשעה שניתן לומר שמימוש המכרז היה למעשה עשוי. שכן בנסיבות כאלה לשיהוי יש השלכות אובייקטיביות שלעתים אינן מאפשרות להחזיר את הגלגל לאחור, בלי לגרום לעלויות עתק. כך הווה בענייננו.

העותרת טוענת שלא חל שיהוי בהגשת העתירה. מתוך 29 הימים שחלפו עד להגשת העתירה רק 19 ימים היו "ימי עבודה". ימים אלה נדרשו לעותרת על מנת לפנות לקבלת רשות עיון במסמכי המכרז, עיון במסמכים וגיבוש עמדה. היה עליה גם לפנות בכתב לעירייה ולבקש תגובה כדי שלא תיטען נגדה טענת אי מיצוי הליכים. העירייה השהתה את תשובותיה וכך אירע שהעתירה הוגשה במועד שהוגשה. אין לבוא חשבון עם העותרת בשל כך.

טענות העתירה והמענה להן

גוף העתירה הוא שהזוכה אינה עומדת בשניים מתנאי המכרז; תנאי הניסיון ואי צירוף הצהרת משתתף.

תנאי הניסיון

בתנאי המכרז נקבע כי על משתתף להיות בעל ניסיון מוכח של שלוש שנים בין השנים 2009 ו-2013 בביצוע חקירות ואיתורים בעיריות, ברשויות מקומיות או בגופים ציבוריים שונים נוספים בהיקף מצטבר של 1,000,000 ש"ח בכל שנה [פרק ג' סעיף 3.4 למכרז]. תנאי זה (להלן: "תנאי הניסיון") מוגדר כתנאי סף.

על מהותו של תנאי הניסיון עמדה בעלת המכרז במפגש עם המציעים ביום 20.12.13 לאמור: "הכוונה היא לחקירה כללית מקיפה המפורטת בין היתר בסעיפים 9.3.1.1 – 9.3.1.9 בנספח ב' לחוזה" [סעיף 10 לפרוטוקול המפגש]. הנספח לחוזה מתאר את תכניו של הביטוי: "חקירה כללית מקיפה" ועולה ממנו שחקירה עשויה להקיף בירור פרטים רבים אודות אדם או אודות חברה, בירור פרטי יכולת כלכלית של חייבים תוך איתור זהות וכתובות בירור מקומות עיסוק, מקורות הכנסה ועוד ובירור בעלויות על רכוש.

הזוכה צירפה להצעתה למכרז אישורים מרשות האכיפה והגבייה לשנים 2010-2013, אך מן האישור עולה שהניסיון של ח.ר.ש בחקירות ברשות האכיפה והגבייה, מסתכם ב"איתורים ומסירות". העבודה איננה כוללת "חקירות". ניתן לעמוד על הדבר מעיון במכרזי רשות האכיפה והגבייה שבהם מוגדרים השירותים הנדרשים. הגדרת השירותים כוללת מסירה לכתובת החייב או איתור כתובתו. אין בין השירות הזה לבין "חקירה מקיפה" דבר.

העירייה הייתה ערה לטענה שהניסיון שרכשה הזוכה במסגרת שירותיה לרשות האכיפה והגבייה, לא הקיף "חקירות מקיפות". לפיכך, פנה טלפונית גורם של העירייה ביום 1.1.14 למר נועם דיאני, רכז בכיר, מדור תפקידים מיוחדים ברשות האכיפה והגבייה (הוא הגורם שחתם לזוכה על נספח הניסיון שצירפה להצעתה במכרז) ובשיחה עמו התברר לעירייה שהשירות שהזוכה העניקה לרשות האכיפה הקיף גם חקירות מקיפות.

העותרת הטילה ספק באמינותו של "הבירור" שנערך עם דיאני. לכן בימים 19.3.14 ו-26.3.14 קיים מי מטעם העותרת שיחות טלפוניות עם מר דיאני שהוקלטו בסתר, ומתמלילי השיחות הללו עולה ששום גורם מגורמי העירייה לא קיים שיחה עם דיאני וכי הלכה למעשה "לא נעשים שום חקירות כלכליות... לא עשו שום חקירות כלכליות... המכרז הוא מכרז של איתור ומסירה, זאת אומרת מקבלים כתובת. אם הוא נמצא באותה כתובת סבבה, תמסור. אם לא – תאתר אותו ותמסור וזהו".

לבד מן הניסיון במסגרת רשות האכיפה והגבייה, הציגה הזוכה ניסיון גם בעיריית חיפה ועיריית אשדוד, אולם המחזורים השנתיים המצטברים באותן שנים (אם אין מביאים בחשבון את היקף השרות שניתן לרשות האכיפה והגבייה) אינם מגיעים להיקף שנדרש במכרז.

הנה כי כן, לטענת העותרת, הזוכה לא עמדה בדרישת הניסיון הן על פי מהות הניסיון והן על פי היקף השירות שנתנה לגורמים שונים בזמנים הרלוונטיים.

המענה של העירייה לטענת היעדר ניסיון הולם הוא שהעותרת טועה בפרשנות תנאי הניסיון הקבוע במכרז. התנאי מחייב הוכחת ניסיון ב"ביצוע חקירות ואיתורים". חקירות, נאמר, חקירות כלכליות, לא נאמר. אכן, במפגש שנערך בין המציעים לבין נציגי העירייה, הועלתה שאלה הנוגעת לניסיון בביצוע חקירות בתחומים אחרים. במענה לשאלה, אמר נציג העירייה כי הבסיס לדרישת הניסיון קבוע בפרק ג' למסמכי המכרז ובו נדרש ניסיון בביצוע חקירות ואיתורים. הניסיון הוא ב"חקירה כללית מקיפה ומפורטת, בין היתר בהתאם למפורט בנספח ב' לחוזה שצורף למכרז". מכאן אין ללמוד שהדרישה היא לניסיון בחקירה כלכלית דווקא. הא ראיה שהטופס שעליו נדרש לחתום המוסד המאשר את הניסיון (נספח 10 למכרז) הוא אישור על ביצוע "חקירות ואיתורים" ואין בו זכר לחקירות כלכליות או לחקירות עומק אחרות.

למעלה מן הצורך, ביקשה העירייה לברר מהו טיב השירות שהעניקה הזוכה לרשות האכיפה. בהקשר זה ביצע נציג העירייה, מוחמד כרואן, שיחה טלפונית ביום 1.1.14 עם מר נועם דיאני מרשות האכיפה. דיאני הסביר לכרואן שח.ר.ש עסקה בביצוע חקירות, איתורים ומסירות. עיקר הפעילות הייתה בתחום איתורים ומסירות, אך היה לה גם ניסיון, ולו מועט, בתחום חקירות. מוחמד כרואן חתם על תצהיר בעניין זה והתצהיר צורף לתגובה לעתירה. מנגד, אין כל ראיה לכך שגורם מטעם הזוכה קיים שיחה עם דיאני. כל שהוצג הוא תמליל שיחה טלפונית, שאין יודעים עם מי נערכה ומהו הרקע לשיחה. דיאני סירב למסור פרטים בכתב ולא הגיב לפנייה לכאורה בכתב שנערכה אליו מטעם הזוכה.

אם מביאים בחשבון את היקף השירות שניתן לרשות האכיפה, אזי עומדת הזוכה בתנאי הניסיון, הן מבחינה מהותית והן מבחינת ההיקף המצטבר של השירות.

הצהרת משתתף

משתתפי המכרז נדרשו לצרף מסמכים שונים ובהם הצהרת משתתף על פי נוסח שנקבע בטופס נספח למסמכי המכרז (נספח 1 למסמכי המכרז). בירור שעשתה העותרת העלה שבעת שהזוכה הגישה את הצעתה למכרז, לא נכללה בה הצהרת משתתף. הצהרה כזאת נוספה לכל המוקדם ביום 12.1.14. בכך הפרה הזוכה את תנאי המכרז האומרים, בין היתר, ש: "הצעות שיוגשו באופן שונה מהמפורט לעיל, עלולות להיפסל" [סעיף 8.1 של פרק ב' למכרז].

המשיבות שוללות את הטענה. הן טוענות כי בהצעה של הזוכה למכרז נכלל גם טופס הצהרת משתתף. אלא שהטופס נחתם בחותמת: "ח.ר.ש חקירות, בן גוריון 1, בני ברק". החותמת לא תאמה את שם המשתתף במכרז, שהוא "ח.ר.ש חקירות – חאמי רפאל". על כן, במהלך של השלמת מסמכים התבקשה הזוכה להמציא טופס הצהרת משתתף שתהיה בו הלימה בין שם המשתתף לבין החתימה. מהלך כזה אינו פוסל את ההצעה למכרז, שכן ההשלמה אינה בבחינת יצירת יש מאין.

דיון

טענות הסף

בשלושת טענות הסף יש ממש מסוים ואף על פי כן אינני רואה צורך ומקום לסלק את העתירה על ספה.

אי צירוף הצעת העותרת

העותרת לא צירפה את הצעתה. מחדל זה מונע את האפשרות להעניק לה, במסגרת פסק הדין, את הזכייה במכרז. אולם הדבר אינו חותר מתחת לפני עצם הקיום של העתירה שכן אם יימצא ממש בטענות העותרת נגד הזוכה ניתן יהיה להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים.

תוקף הערבות הבנקאית

העותרת החזירה לעירייה את הערבות הבנקאית שנשלחה אליה עם ההודעה על תוצאות המכרז. אולם עם סיום תקופת הערבות לא פעלה העותרת להארכת תוקפה. בכך יצרה מצב עובדתי שבו אין כיסוי להצעתה בערבות מתאימה. קיומה של ערבות בנקאית מתאימה הוא תנאי שנחשב למהותי לשם שמירה על כלל השוויון בין המתחרים ולשם הוכחת הרצינות והאמינות של המציע במכרז.

גם אם היה לאיל ידה של העירייה לגרום בעצמה להארכת תוקף הערבות הבנקאית, הימנעותה מעשות כן אינה משחררת את בעלת ההצעה ממתן הוראה כזאת. אין ספק שהעותרת בעלת כוח להורות לבנק להאריך את תוקף הערבות ועליה חלה מחויבות לראות לכך שלא יתקיים מצב של חסר בערבות.

כמו מחדל הצירוף של הצעת העותרת גם הפגם בערבות עשוי כשהוא לעצמו למנוע את הענקת הזכייה לעותרת בפסק הדין. אולם כמדומה לי שאין בכוחו למנוע את האפשרות לפסול את ההצעה הזוכה ולהחזיר את הדיון לוועדת המכרזים.

שיהוי ומעשה עשוי

העותרת כמי שהעניקה לעירייה את השרות נושא העתירה עד להעברת המטלה לידי הזוכה, ידעה היטב כי מתקיים לוח זמנים "צפוף" שמחייב את העירייה לחתום על חוזה עם הזוכה בתוך שבוע לאחר שייוודעו תוצאות המכרז. חרף זאת העותרת התנהלה משך כחודש ימים בבדיקות ובהתכתבות עם גורמי העירייה . עיון במסמכים עולה מגלה שניתן היה להקדים את הגשת העתירה בפרק זמן שאינו מבוטל כלל ועיקר. עם זה גם הגשה מוקדמת יותר של העתירה לא הייתה יכולה למנוע את חתימת ההסכם ותחילת המימוש של השרות.

יתר על כן עניינו של המכרז במתן שירות נמשך. הדבר מאפשר, גם בשלב מאוחר יחסית, לבטל את תוצאות המכרז אם מתברר שתוצאתו התקבלה תוך פגיעה מהותית בכללים המחייבים את מקבלי ההחלטות במכרזים ציבוריים. לביטול מאוחר כזה יש עלויות כספיות ואחרות כבדות. אין זה מצב רצוי ולעתים השתהות בהגשת העתירה עשויה להצדיק את דחייתה כאשר הוצאותיו של ביטול מאוחר עלולות לגרום פגיעה בלתי מידתית בציבור.

בעניין דנן, כפי שיתברר להלן, בירור גוף טענות העותרת ייתר את משמעותן של טענות הסף.

הטענות לגוף העתירה

תנאי הניסיון

הטיעון העיקרי של העותרת נעוץ בכך שהזוכה לא הוכיחה עמידה בתנאי הניסיון. התנאי מוגדר במכרז כך:

על המשתתף במכרז להיות בעל ניסיון קודם מוכח של שלוש שנים מתוך השנים....בביצוע חקירות ואיתורים בעיריות...או גופים...ממשלתיים.... [פרק ג סעיף 3.4 למכרז (ההדגשה לא במקור)].

מנוסח התנאי מתבקש שהניסיון צריך לכלול שני מרכיבים; חקירות ואיתורים. החקירות אינן צריכות להיות "כלכליות" דווקא, אולם כעולה מפרוטוקול המפגש שקיימה העי4רייה עם המציעים, החקירות צריכות להיות מפורטות ומעמיקות.

לשם הוכחת הניסיון הדרוש נדרשו המציעים לצרף להצעה אישורים ערוכים על טופס שדוגמתו צורפה כנספח למכרז (נספח 10). הזוכה צירפה להצעתה, בין היתר, אישור מרשות האכיפה והגבייה ערוך על טופס כדוגמת נספח 10 שזה לשונו:

הרינו לאשר כי חרש חקירות ביצע עבורנו רשות האכיפה והגבייה עבודות חקירות ואיתורים...

בשנת 2010 עבודות בהיקף של לפחות 1,154,316 ש"ח

בשנת 2011 עבודות בהיקף של לפחות 702,177 ש"ח^[1]

בשנת 2012 עבודות בהיקף של לפחות 1,315,788 ש"ח

(ההדגשה הוספה).

על פני הדברים אישור זה נראה עולה בקנה אחד עם הגדרת הניסיון הקבועה במכרז ויש בו כדי לשקף פעילות בהיקף כספי מספיק לשם עמידה בתנאי האמור. אולם במסגרת בדיקת המסמכים קיים מר מוחמד כרואן האחראי על תחום עיקולים באגף גביית ארנונה של העירייה בירור עם מר נועם דיאני מרכז בכיר במדור לתפקידים מיוחדים ברשות האכיפה והגבייה לעניין מהות השירות שהעניקה הזוכה לרשות. דיאני מסר לכרואן שהשרות שהעניקה ח.ר.ש לרשות כלל בעיקר איתורים ומסירות אולם גם חקירות נכללו בו.

העותרת טוענת ששיחת בירור זו לא קוימה. היא נסמכת על הקלטת שיחות שבוצעה, לכאורה, בין מי מטעם העותרת לבין דיאני. אין לאיל ידי לקבל את הטענה.

מוחמד כרואן חתם על תצהיר המאשר את עובדת קיום השיחה עם דיאני. מנגד לעניין מקוריות ההקלטה, משתתפי השיחה מוקלטת, מועד ההקלטה ומיהות הגורמים שאליהם מתייחסת ההקלטה, אין כל ראיה (לרבות תצהיר). אין גם אישור לכך שדיאני סירב להשיב בכתב לפניית העותרת^[2]. ברי ושמא – ברי עדיף. התצהיר החתום של כרואן מגבש הסתברות לאמינות תוכנו שהיא גבוהה הרבה יותר מן האמינות המפוקפקת של ההקלטה.

בהסתמך על האישורים ועל בדיקת המסמכים מצאה ועדת המכרזים שלזוכה ניסיון מספיק לפי הנדרש במכרז. כיון שתנאי המכרז אינם דורשים קיום יחס מסוים בין היקף הניסיון ב"חקירות" לבין היקף הניסיון ב"איתורים", אין לומר שהחלטת ועדת המכרזים לוקה בחוסר סבירות או בהיעדרה של תשתית עובדתית מספקת לשם ביסוסה.

הטענה בעניין תנאי הניסיון נדחית.

הצהרת משתתף

אין זה נכון שהזוכה השמיטה מהצעתה את טופס הצהרת משתתף. ההצעה כללה טופס כאמור אולם הטופס נחתם בחותמת בית העסק ולא בחותמת ההולמת את שם המציע במכרז. מאחר שהזהות בין שני הגורמים לא הייתה מוטלת בספק, ביקשה ועדת המכרזים, בהתאם לסמכותה על פי תנאי המכרז, לבצע השלמה ליצירת ההלימה הנדרשת.

נראה שהשלמה זו אינה פסולה. באחת הפרשיות עמדתי על כך שהגשת מסמכים משלימים אפשרית אם היא מקיימת שלושה תנאים: "(1) מסמכי ההשלמה אינם מגבשים מציאות (מסמך קונסטיטוטיבי) אלא מאשרים מציאות קיימת (מסמך דקלרטיבי); (2) הגשת המסמכים המשלימים אינה מקנה יתרון למתחרה על פני מתחרים אחרים; ׁ(3) מתקיימת גישה שוויונית המאפשרת לכל המתחרים להגיש מסמכים משלימים" [ עת"מ (ת"א) 55138-02-13 עמרם נ' מ"י].

אין ספק שבדידן מתקיימים שלושת התנאים הללו.

אני דוחה את רכיב העתירה בעניין הצהרת משתתף.

התוצאה

העתירה על כל מרכיביה נדחית.

העותרת תשלם לכל אחת משתי המשיבות; עיריית תל אביב ו-ח.ר.ש חקירות – חאמי רפאל סך 20,000 ש"ח הוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה אלול, תשע"ד, ‏20 ספטמבר, 2014 בהעדר הצדדים.

1. להיקף הכספי של השרות בשנה זו מתווסף שירות שניתן לרשויות מקומיות אחדות. ↑

2. דיאני הוא עובד רשות ממשלתית. סירובה של רשות ממשלתית להגיב בכתב לפנייה אליה, נראה בלתי סביר (לדיאני יש ממונים שאליהם ניתן לפנות אם אמנם היה סירוב מצד דיאני). העותרת צירפה מכתב פניה לרשות. אין כל אישור לכך שהפנייה הגיעה לרשות. ↑