<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לנה לנצט

הנאשם הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד מועלם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

בתאריך 27.1.15 הוחלט על ידי ביהמ"ש, בהסכמת הצדדים כי תבוטל הכרעת הדין ובטרם ההרשעה הנאשם ישלח לתסקיר שרות מבחן.

לנוכח האמור בתסקיר נבקש להרשיע את הנאשם במסגרת צירוף התיקים בת.פ 19046-11-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 37247-08-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ. כמו כן נבקש לצרף ת.פ מבימ"ש שלום ת"א יפו שמספרו 33704-09-14.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות.

<#2#>

החלטה

מתיר צירוף ת.פ 19046-11-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 37247-08-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 33704-09-14 מבימ"ש שלום ת"א יפו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"ה, 04/02/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

כאמור לאור התסקיר ולאחר שהקראתי לנאשם את כתבי האישום שצורפו והסברתי לו את תוכנם הוא מודה במיוחס לו בהם.

הנאשם:

לאחר שהוקראו לי כתבי האישום בת.פ 19046-11-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 37247-08-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 33704-09-14 מבימ"ש שלום ת"א יפו, והבנתי את תוכנם אני מודה בעובדות המפורטות בהם.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע.

<#4#>

הכרעת דין משלימה

לנוכח האמור בתסקיר בעניינו של הנאשם מיום 3.2.15 בהתייחס לתיקים המצורפים והמלצת שרות מבחן , ועל פי הודאת הנאשם, הנני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום בת.פ 19046-11-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 37247-08-13 בימ"ש לנוער ראשל"צ; ת.פ 33704-09-14 מבימ"ש שלום ת"א יפו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"ה, 04/02/2015 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשם יליד 96' הורשע על יסוד הודאתו כי ב-26.6.14 לאחר הגעת שוטרים למקום בעקבות אירוע אלימות נמלט משוטרים, איים על שוטר שיפגע בו לאחר שישתחרר. במהלך ניסיון להשתחרר מידי השוטרים שרט את השוטר, בעט בשוטר והותיר עליהם חבלות כמפורט בכתב האישום. מתחם העונש בגין אירוע זה נע בין 8 חודשים ל -18 חודשי מאסר. בשל החבלות שנגרמו לשוטרים אין מקום להסתפק ברף התחתון.

כמו כן הורשע שב-4.6.14 לאחר שביקש להזדהות בפני שוטר מסר מ"ז של אמו, לא נשמע להוראות השוטר להתלוות אליו, גידף השוטרים, השתולל והתפרע כשמניף את ידיו, איים על השוטר ואמר שיזכור את שמו. מתחם העונש בגין תיק זה נע בין מאסר קצר למאסר של 8 חודשים, הכל בהתאם לאופי האיום.

כמו כן צירף תיק נוסף לפיו ב-30.1.14 במועדון באשדוד גנב מכשיר טל' נייד, מתחם העונש בתיק זה נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר ואין מקום להחמיר בגין תיק זה לאור העובדה שהמכשיר הוחזר למתלוננת.

צירף תיק נוסף בגינו ב-30.11.12 עזב פנימייה בה שהה על פי צו בימ"ש וכשנתבקש לחזור על ידי רכז הפנימיה איים שיזרוק עליו לום וזרק לעברו מפתח ברגים אך לא פגע בו, עשה זאת בעודו מסכן רכבים שעוברים בנתיב שהפרידו בינו לבין הרכז. מתחם העונש בגין תיק זה נע בין מאסר קצר ל-8 חודשי מאסר.

צירף תיק נוסף בגין הפרת הוראה חוקית בכך שעזב פעם נוספת קהילה טיפולית ואף גידף מדריכים, הניף לעברם ידיים, איים לתקוף אותם, בעט בגבו של מדריך. מתחם העונש נע בין מאסר בין 6 חודשים לשנת מאסר.

צירף תיק נוסף לפיו ב-25.6.14, מחוץ למועדון בת"א גידף שוטר, תקף עובר אורח, דחף שוטר שניסה למנוע ממנו את אירוע התקיפה, התפרע וגידף עד שהגיע לתחנה. מתחם העונש הראוי בגין תיק זה נע בין מאסר קצר ל-6 חודשי מאסר.

מכלול התיקים שצורפו מלמדים על בעיה בקבלת סמכות ומרות. הנאשם לא מקבל על עצמו כללים ואמצעי אכיפה בחברה מתוקנת, מגיב לאלימות נגד כל מסגרת שאמונה על שמירת הסדר הציבורי או לחילופין להחזרתו לדרך הישר. הערכים המוגנים בהם פגע הם ראש וראשון הזכות לשלמות הגוף, ככל שהדבר מתייחס לעבירות אלימות אותן ביצע. פגיעה רחבה יותר בסדרי שלטון ומשפט פגיעה מילולית ופיזית ביכולת לובשי המדים לבצע תפקידם נאמנה, פגיעה בחלופת מעצר ובאמון שהציבור רוכש לבימ"ש.

מגישה ר"פ (ת/1), בשנת 13' הורשע במצטבר ב-37 תיקים הכוללים עבירות רכוש, אלימות ועבירות נגד לובשי מדים. תלויים ועומדים נגדו מאסר מותנה בן 4 חודשים מת.פ 3240-07-10 (ת/2) ומאסר מותנה בן 5 חודשים מת.פ 761-06-13 בימ"ש לנוער קרית גת (ת/3) והתחייבות מת.פ 761-06-13 בימ"ש לנוער קרית גת(ת/4).

שרות המבחן התרשם כי הנאשם לא רואה בהליך הפלילי סנקציה עונשית או גורם הרתעתי, מתרשמים מסיכון גבוה להישנות התנהגות פורענית. חרף גילו הצעיר המליצו על מאסר בפועל, גם בתסקיר שהוגש היום ולאחר שיחה עם הנאשם חוזר שרות המבחן על המלצתו.

אשר על כן נעתור למאסר בפועל ארוך ומשמעותי שיש בו כדי לבטא את החומרה המיוחסת במעשיו של הנאשם, הפעלת התנאים כפי שהוגשו לעיל במצטבר, הפעלת ההתחייבות, מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי לשוטרים בת.פ 58838-07-14.

ב"כ הנאשם:

סבורני כי העונש שבימ"ש זה צריך להשית על הנאשם לטעמנו צריך להיות חופף לתקופת המעצר. בקשר לכתב האישום העיקרי הרי שבסופו של דבר סיבת מעצרו של הנאשם היא סיבה שהשוטרים ניגשו אליו לכאורה איום על הגברת, נקבע בסופו של דבר כי לא ביצע את העבירה והאיום נמחק מכתב האישום, כך שכל המעצר שהתנגד לו ונאזק והוכה היה מעצר שווא.

שנית, אמנם הנאשם הורשע בעבירות כלפי השוטרים אך צריך לזכור שלאחר האירוע הנאשם נלקח לתחנת המשטרה, שוטרים השתמשו נגדו בטייזר מס' פעמים, הוא נאזק עם ידיים מאחורי הגב. הואיל והדבר נעשה בחדר שרואים מה קורה בו יש בו השפלה. כל האירועים שיוחסו בתוך תחנת המשטרה בכתב האישום המקורי נמחקו.

לגבי כתבי האישום שצורפו- בת.פ 62298-07-14 מדובר בהפרעה לשוטר במדרג הנמוך ביותר, איומים של ילד נואש ומסכן שנעצר, וברור שבמצבו האיומים נועדו להקניט וזה מה שעשו. אף שוטר בסופו של דבר לא חשש לחייו. כך הוא "הציל את כבודו".

לגבי ת.פ 494-04-14, לאור עמדתה של חברתי אציין כי המדובר בגניבה במציאה, בעלת הטל' שכחה את המכשיר בשירותי, והוא לקח אותו והיא פחות חמורה מגניבה רגילה. הטל' הושב למתלוננת, יש לקחת בחשבון שעל אף שכתב האישום הוגש בבימ"ש שלום העבירה בוצעה בעת שהיה קטין.

בקשר לכתבי האישום של פנימית בני ארזים- העבירות בוצעו בעת שהיה בן 16-17, ההסתכלות שלנו על ענישה בגילאים האלה היא שונה לגמרי מאשר בגילאים מאוחרים יותר, ויש לזכור שמדובר בילד קטן, העבירות בוצעו לפני זמן רב. בחיים של ילד בגילאים האלה כשעוברת שנה זה המון זמן, לא כמו אצל מבוגרים.

בקשר לאישום בת.פ 37247-08-13 אומר כי אותו חדר "ההתרגעות" שמדובר בו בכתב האישום – היינו בסיור בפנימייה- מדובר בחדר שמימדיו הם פחות ממטר על מטר. החדר הזה אין בו תמונות והקירות אפורים, דלת ברזל כבדה נעולה עם סורג ובריח, השם לא ראוי לו ומדובר בסוג של צינוק. לא רק זאת, אלא שנמצא ליד מעבר שכל מי שהולך וחוזר רואה את מי שיושב בתוך חדר "ההתרגעות". זו ענישה מאוד קשה, כי לא רק שמצבך קשה ולא נעים וכל מי שעובר מציץ ומסתכל עליך- אנו אומרים זאת מבלי לחזור בנו מההודאה אלא כנסיבות מקלות.

אני רואה ילד קטן שקיבל ביקור מאביו שלא ראה אותו זמן רב ויצא מאיזון, זאת יום לפני האירועים, לאחר מכן הושכב על הרצפה על ידי מס' מדריכים, חבטו בו מכות לא פשוטות, מנסים להכניסו לתוך החדר שדיברתי עליו, הוא עולה לחלון בקומה 2 והזיק לסורגים כדי לקפוץ אל מותו. המצוקה שנמצא בה כ"כ קשה.

סבורני שהאירועים האלה לא אירועים שאמור לרצות מאסר בגינם.

בקשר לת.פ 33704-09-14 מדובר בהפרעה לשוטר ברף התחתון. מדובר בתיק שעיקר הערך הפסול שנפגע בו היא התנהגות פסולה במקום ציבורי. לציין שעובר האורח כאמור בסעיף 3 הוא בן דוד של הנאשם שהוא בעצמו השתולל במקום יחד עם אחרים והנאשם ניסה להרגיע אותו. המשטרה לא בדקה את חלקו של בן הדוד, התקשרו אליו, אמר שלא רוצה להגיש תלונה ולא חקרו את העניין, והיה על המשטרה לבחון האירוע בכללותו.

לגבי הנאשם- אנו לוקים בהסתכלות מאוד דיכוטומית כלפי גיל הנאשם ויש הבדל משמעותי לפני גיל 18 או אחריו- זה על פי החוק אבל המציאות לא דיכוטומית ופרק הזמן הקצר של מס' ימים לפני או אחרי לא באמת משנה. סבורני כי על ביהמ"ש להתייחס אל כלל התיקים בתור קטין.

הנאשם צירף התיקים כדי לנקות שולחן ולהתחיל התחלה חדשה.

אציין כי בכל התיקים הנאשם הודה כבר בתחנת המשטרה.

התמונה שעולה מתסקיר שרות המבחן היא קשה מאוד של הזנחה- גם לאביו וגם לאמו יש משפחות נוספות שהקימו מנישואין מאוחרים יותר, ניכר שיש היעדר בדמות מכוונת, היעדר סמכות, היעדר דאגה והכוונה. הוא אובחן בעברו כסובל מהפרעת קשב ריכוז אולם לא ניתן לו טיפול תרופתי מתאים ויש בכך להוות השפעה גדולה בעיקר עליו שחי בתנאים כאלה. לא נכון להשוות מצבו למצב של כל ילד אחר בגילו שכן ילד שיש לו בית והורים דואגים יש לו תנאים טובים יותר להתגבר על הפרעת הקשב מילד שאין לו את הדברים האלה. מכאן שלא רק ההכוונה לקויה מלכתחילה היכולת פחותה.

סבורני שהבעיה העיקרית של הנאשם היא היעדר בסיס בכלל שילדים בגילו צריכים.

פרשנותה של חברתי את התסקיר לא נכון. איני חושב שהאמור בתסקיר מעיד על כך שהנאשם לא רואה בהליך הפלילי כמרתיע, פרשנותי שהנאשם עומד לשלם מחיר גבוה, יודע זאת, ולכן הליך טיפולי לא מתאים.

התסקיר שהוגש אתמול מציין בפסקה האחרונה שיש ניצוצות של תובנה ותפיסה של המחירים שהוא משלם על מעשיו ובכך נעוץ עצם העניין. אמנם מדובר באדם שיש לו עבירות רבות בעברו אך רובן המכריע כמעט כולן בוצעו בתקופה שהיה קטין, וזו פעם ראשונה שמשלם מחיר גבוה בדמות מאסר.

בהתייחס למאסרים המותנים סבורני שמפאת שהושתו על ידי ביהמ"ש לנוער בסמיכות זמנים של מס' חודשים פתוחה הדרך להפעילם בחופף.

הנאשם חש דחוי על ידי החברה, רצה להתגייס אך בסופו של דבר לא גויס.

אני רוצה להגיש מכתב של מר בוני אלירם שבזמנו הפעיל קבוצה של אנשים בסטטוס של הנאשם, נוער בסיכון (נ/1). הנאשם פנה אליו בטרם נעצר בבקשה לבצע שירות לאומי, סבורני שהדבר משקף את הרצון הטוב שלו ועל אף שחש פגוע רצה להיות חלק מחברה שלא מאוד רצתה אותו.

בנסיבות דנן יש מקום להשית העונש המינימלי להושיט לנאשם יד ולתת לו תקווה להיות אדם אחר.

הנאשם:

אין לי מה להגיד.

<#6#>

גזר דין

ביום 19.11.14 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן ובעבירות כדלקמן:

איומים- עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין").

העלבת עובד ציבור – עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר – עבירה בניגוד לסעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט- 1969.

תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו- עבירה בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין.

כמו כן, הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי שצורף מס' 62298-07-14 בעבירות כדלקמן:-

הפרעת שוטר במילוי תפקידו – עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

איומים- עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

כמו כן, הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי שצורף מס' 494-04-14 בעבירה כדלקמן:-

גניבה- עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.

כמו כן הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 19046-11-13 בעבירות כדלקמן:

הפרת הוראה חוקית- עבירה בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין.

איומים- עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

ניסיון תקיפה סתם- עבירה בניגוד לסעיף 397 + 25 לחוק העונשין.

כן הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 37247-08-13 בעבירות כדלקמן:

אישום 1:

הפרת הוראה חוקית- עבירה בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין.

אישום 2:

איומים- עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

תקיפה סתם- עבירה בניגוד לסעיף 397 לחוק העונשין.

הפרת הוראה חוקית- עבירה בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין.

כמו כן הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 33704-09-14 בעבירות כדלקמן:

התנהגות פרועה תוך שכרות במקום ציבורי- עבירה בניגוד לסעיף 193(א) לחוק העונשין.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

העלבת עובד ציבור- עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר- עבירה בניגוד לסעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) התשכ"ט -1969.

מכתב האישום המתוקן בתיק פלילי 494-04-14 עולה כי :- ביום 26.7.14 בשעה 01:30 הוזעקו השוטרים לרחוב בן יהודה 12 קריית מלאכי (להלן: "המקום") בעקבות דיווח על אירוע אלימות רב משתתפים.

בהמשך, הגיעו למקום רס"ל אולג חודובקשייב (להלן:"שוטר 1") ורס"ר קפלן גנדי ( להלן: "שוטר 2"), עת הבחין הנאשם בשוטר 1 ושוטר 2 החל להימלט מהמקום ושוטר 2 צעק לעברו "עצור משטרה" אך הנאשם המשיך במנוסתו, בהמשך נעצר הנאשם על ידי שוטר 2 ובמהלך כבילתו, איים הנאשם על שוטר 2 בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו "מי אתה יא בן זונה אני אשתחרר אני אזיין אותך, העולם עגול" וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

באותן נסיבות, עת הנאשם מנסה להשתחרר מידי שוטר 1, תקף הנאשם את שוטר 1, שלא כדין וללא הסכמתו, בכך ששרט אותו באגודל יד שמאל וזאת עת מילא תפקידו כחוק.

כמו כן, באותן נסיבות, תקף הנאשם את שוטר מס' 2 שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שבעט ברגלו השמאלית וזאת עת מילא תפקידו כחוק.

במעשיו האמורים לעיל, הפריע הנאשם לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו, כמו כן, גרם הנאשם לשוטר 1 חבלה בדמות שריטות באגודל יד שמאל, ולשוטר 2 גרם הנאשם חבלה בדמות סימן אדום ברגלו השמאלית, כמו כן השתמש הנאשם בכוח ובאיומים כדי למנוע או לכשיל מעצרו החוקי.

מכתב האישום המתוקן בתיק פלילי שצורף מס' 62298-07-14 עולה כי:- בתאריך 4.6.14 שעה 16:10 לערך, בחוף הקשתות באשדוד, מסר הנאשם לשוטר זאב קרפ (להלן: "השוטר קרפ") אשר ביקש ממנו להזדהות, את מספר תעודת זהות של אמו, כאשר הודיע השוטר קרפ לנאשם כי הוא מעוכב וביקש ממנו להתלוות אליו לניידת משטרה, החל הנאשם ללכת לכיוון האחר תוך שהוא מקלל את השוטרים ואומר "אני שם זין יא בני זונות" ובהמשך, החל הנאשם לרוץ אולם השוטר קרפ והפקח רועי ביסמוט תפשו את הנאשם, והשוטר קרפ הודיע לנאשם על מעצרו, החל הנאשם להשתולל ולהתפרע תוך שהוא מניף את ידיו, עד אשר הובל לתוך ניידת המשטרה וגם בתוכה המשיך הנאשם להשתולל ולהתפרע, במעשיו האמורים לעיל, הכשיל הנאשם את השוטרים בכוונה להכשילם כשהם ממלאים תפקידם כחוק.

בהמשך, בחדר המעוכבים בתחנת המשטרה באשדוד, אזק השוטר שמואל ג'ורנו את הנאשם ברגליו, ואז איים הנאשם על השוטר שמואל ג'ורנו בכך שאמר לו, "יא בן זונה אני זוכר את השם שלך שמואל, שמואל ג'ורנו ואתה עוד תראה מה זה" וזאת בכוונה להקניטו או להפחידו.

מכתב האישום המתוקן בתיק פלילי שצורף מס' 494-04-14 עולה כי:-

בתאריך 30.1.14 בין השעות 24:00 עד הבוקר, במועדון ריאו באשדוד (להלן: "המקום") גנב הנאשם פלאפון מסוג מיני גלקסי 3 השייך לגבייניש היילו (להלן: "המתלוננת") בכך שכאשר הלכה לשירותים הניחה את הפלאפון בצד בזמן זה מצא הנאשם ונטל את הפלאפון ללא הסכמת המתלוננת ובלי תביעת זכות בתום לב ויצא מהמועדון במטרה לשלול את הפלאפון שלילת קבע.

הפלאפון הושב למתלוננת.

מכתב האישום בתיק פלילי שצורף מס' 19046-11-13 עולה כי':-

במועד הרלבנטי לכתב האישום עמדה בתוקפה החלטת השופטת טל לחיאני שוהם מבימ"ש שלום לנוער בקרית גת אשר ניתנה ב-6.9.12 במסגרת ת.פ 3240-07-10 במסגרתה חויב הנאשם בהימצאות בפנימית בני ארזים בראשל"צ בתנאי מעצר והותרה לו שעת התאווררות פעמיים בשבוע בחצר הפנימייה בליווי מדריך (להלן: "ההוראה החוקית"). ב-13.11.12 בסמוך לשעה 12:19 עזב הנאשם הפנימיה ללא היתר כשיוצא יחד עם קטין אחר מבעד לסורגים של מגרש הכדורגל בפנימייה. בהמשך ברח הנאשם לעבר פנימית אורנים ומשם לכיוון כביש 431 (להלן: "הכביש"). בנסיבות האמורות הגיע לכביש יונתן המדריך והרכז ראם והבחינו בנאשם כשהולך על מסילת הרכבת שבין מסלולי הכביש. בנסיבות אלו ביקש הרכז ראם מהנאשם לחזור לפנימיה ובתגובה צעק לעברו הנאשם כי לא מוכן לחזור וכי אם ירדוף אחריו יזרוק עליו לום שהחזיק בידו. מיד בסמוך זרק הנאשם על הרכז מפתח ברגים עשוי ברזל אך לא פגע בו. במעשיו המתוארים הפר הוראה חוקית שניתנה על ידי בימ"ש איים על הרכז וכן ניסה לתקוף אותו ואת המדריך יונתן שלא כדין וללא הסכמתם.

מכתב האישום בתיק פלילי שצורף מס' 37247-08-13 עולה כי:-

אישום 1:

ב-7.2.13 בשעה שאינה ידועה במדויק בעת ביצוע עבודות בפנימיה ביקש הנאשם לצאת לעשן למשך 10 דקות, ואולם עזב את הפנימיה ושב אליה רק בחלוף שעה וחצי והפר ההוראה החוקית.

אישום 2:

ב-8.2.13 בסמוך לשעה 08:00 בפנימיה, הודיעה מנהלת הפנימיה לנאשם כי עליו להימצא בהשגחה, הלה סירב ובעת שנתבקש להיכנס לחדר השגחה החל לצעוק וניסה להזיז את המדריכים מדרכו, קילל אותם: "זונות, הומואים, מניאקים" ואמר כי הוא יהפוך את ביה"ס. בהמשך, לאחר שהורידו המדריכים את הנאשם ארצה ואחזו בו על מנת שירגע, קם הנאשם, הניף ידו לכל עבר אך לא הצליח לפגוע במדריכים. לאחר שהנאשם שהה בחדר השירותים וסירב לצאת ממנו אמר כי יתקוף המדריכים אם יגעו בו, ואמר לשירן "חכה בחוץ, אני ארביץ לך, אני אסיים את התנאי אני ואבא שלי נבוא אליך".

בנסיבות אלו פגע במדריך שירן באמצעות אגרוף בפניו ובהמשך כשניסו המדריכים להוציאו מחדר השירותים החל להשתולל, בעט בשולחנות ובכסאות ובזמן שהורד על הארץ, על מנת להרגיעו שב ואיים על המדריכים באומרו: "אני אזיין אתכם, אני אהרוג אתכם, נראה אתכם גברים בחוץ, אני אחכה לכם בחוץ". מיד ובסמוך לאחר שנשאל באם ניתן להרפות אחיזה ממנו והשיב בחיוב בעט הנאשם בגבו של שירן. בהמשך היום בשעות אחה"צ, ברח הנאשם מחדר הרגיעה בפנימיה, נכנס לכיתה, בעט בסורגים וגרם נזק ונעמד על החלון. בנסיבות אלו התבקש מס' רב של פעמים על ידי שירן המדריך לרדת מן החלון כדי שלא יחליק, הנאשם בתגובה אמר כי אם תגיע משטרה הוא יקפוץ. בהמשך למתואר קפץ הנאשם מבעד לחלון, עבר מעל הגדר וברח מחוץ לפנימיה. במעשיו המתוארים תקף את המדריכים שלא כדין, איים בפגיעה בהם ובאחרים, בגופם, בחייהם וברכושם בכוונה להפחידם או להקניטם והפר ההוראה החוקית.

מכתב האישום בתיק פלילי שצורף מס' 33704-09-14 עולה כי:-

בתאריך 25.6.14 בשעה 04:00 או בסמוך לכך ברח' בן אביגדור 17 בת"א מחוץ למועדון "האנגר 17", לאחר ששתה אלכוהול צעק הנאשם אל עוברי אורח שיצאו מהמקום "אני ארביץ לכם, אני אהרוג אתכם". השוטר דוד אבו פרג' (להלן: "השוטר דוד") ניגש לנאשם ביקש ממנו לחדול ממעשיו שכן מפר הסדר הציבורי, בתגובה הנאשם קילל השוטר ואמר לו: "בן זונה, בוא תוריד את הנשק, בוא איתי מכות אחד אחד". בהמשך לאמור תקף עובר אורח שיצא מבילוי במועדון, השוטר דוד מיד ניגש למקום וניסה להפריד. באותן נסיבות התנגד הנאשם, דחף השוטר דוד והפריע לו במילוי תפקידו כדין. בהמשך צעק הנאשם לחבריו ואמר "בואו תעזרו לי להרביץ לשוטרים האלה". לאחר שנעצר, התנגד למעצרו, הניף ידיו לצדדים, ניסה להפיל ארצה את השוטרים דוד וקורל זכריה. לאחר שנכבל באזיקים ובדרכו לתחנת המשטרה צעק הנאשם לשוטרים: "השופטת לא תאמין לכם, אתם זונות במדים".

הנאשם יליד 1996 ולחובתו רישום פלילי מבימ"ש לנוער ובכלל זה- בשנת 13' הורשע הנאשם במצטבר ב-37 תיקים הכוללים עבירות רכוש, אלימות ועבירות נגד לובשי מדים. כמו כן לנאשם מאסר מותנה בן 4 חודשים מת.פ 3240-07-10 ומאסר מותנה בן 5 חודשים מת.פ 761-06-13 והתחייבות מאותו תיק.

טיעוני הצדדים

המאשימה הפנתה לחומרת המעשים כמפורט בכתבי האישום, כמו כן לעברו הפלילי, ולמאסרים המותנים התלויים נגדו, ובנסיבות האמורות מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומשמעותי והפעלת התנאים במצטבר, הפעלת ההתחייבות, מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי לשוטרים בת.פ 58838-07-14.

מנגד, ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות ביצוע העבירות הן בתיק העיקרי והן בתיקים שצורפו. כמו כן מבקש לציין כי חלק מהעבירות בוצעו בהיותו קטין וכיום הנאשם צעיר בגיר, נסיבות חייו קשת, אובחן בעברו כסובל מהפרעת קשב ריכוז אולם לא ניתן לו טיפול תרופתי מתאים. עוד מוסר כי הנאשם חש דחוי על ידי החברה, רצה להתגייס אך לא גויס, הגיש מסמך אשר סומן נ/1 ממנו עולה כי הנאשם רצה להשתלב במסגרת שירות לאומי אולם בטרם כך- נעצר. בנסיבות אלו מבקש להשית על הנאשם את העונש המינימלי ולאפשר לנאשם תקווה להיות אדם אחר.

הנאשם נשלח לשירות המבחן.

שירות המבחן הגיש תסקיר, בו פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם: רווק בן 19, בן יחיד להוריו, אשר התגרשו בהיותו כבן שנה ומכל אחד מהם יש לו אחים למחצה. הנאשם מסר לשירות המבחן כי הוא אינו בקשר עם אביו והתקשה למסור מידע אודות אחיו למחצה מצדו של האב. על פי התסקיר, לאחר גירושי הוריו, התגורר הנאשם במשך זמן ממושך עם סבתו, ובהמשך שהה בפנימיית ארזים ובמסגרות חוץ ביתיות. טרם מעצרו התגורר הנאשם בבית אמו שבקרית מלאכי, יחד עם ארבעה מאחיו למחצה מצדה של האם, ועבד בעבודות מזדמנות.

על פי התסקיר, הנאשם סיים 11 שנות לימוד בשל קשיי למידה ותפקוד במסגרות חינוכיות, כאשר אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, אך לא נטל את הטיפול התרופתי שהומלץ לו. הנאשם אף קיבל פטור משירות צבאי נוכח מעורבות בפלילים. בהמשך, בסיוע שירות המבחן לנוער, שולב הנאשם במסגרת המסייעת לנערים בעלי רישום פלילי להתנדב לשנת שירות, אך בעקבות מעצרו, הוחלט להמתין לסיום ההליך הפלילי ואז לבחון את הרלוונטיות.

על פי התסקיר, לנאשם יש 3 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות והפרות הוראה חוקית.

הנאשם שוחרר ממאסרו האחרון בחודש ספטמבר 2013 ועדיין מתנהלים נגדו הליכים בבית המשפט לנוער בראשון לציון.

שירות המבחן ציין, ממידע שנמסר משירות המבחן לנוער, מדובר במשפחה המוכרת לשירותי הרווחה על רקע קשיים כלכליים, קושי בהצבת גבולות וקשיי תפקוד. על פי התסקיר, הנאשם הועמד בצו מבחן שכלל שהייה במסגרת חינוכית, אך לא עמד בו ונידון למאסר בפועל.

בשיחה עם שירות המבחן, שלל הנאשם שימוש בסמים וטען כי הוא משתמש באלכוהול באופן מזדמן. שירות המבחן התרשם כי יש לנאשם בעיה בצריכת אלכוהול בשל כך שהוא מתקשה לעמוד בלחץ חברתי ולאור רצונו לחוש שייכות לחברה עמה הוא נוהג להתרועע. בכל מקרה, שלל הנאשם נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרותי.

בנוגע לעבירה נשוא כתב האישום, טען הנאשם כי הגיעו שוטרים בעקבות קטטה שהתרחשה בסביבה בה שהה, חשדו בו והוא התנגד. לדבריו, הוא חש מושפל ומופלה לרעה בסביבת מגוריו לאור רישומו הפלילי. שירות המבחן ציין, כי במהלך השיחה ביטא הנאשם תוקפנות וחוסר סבלנות כלפי השוטרים, חוסר שביעות רצון מהתנהלותם כלפיו וכלפי חברו, הציג עמדה קורבנית ונטה להטיל את האחריות להתנהגותו באירוע עליהם. על פי התסקיר, בלטה מדבריו של הנאשם תפיסתו, לפיה אין אלטרנטיבה אחרת להתנהגותו.

באשר לת"פ 62298-07-14, טען הנאשם בפני שירות המבחן כי בחר להודות כדי לצמצם את התמשכות ההליכים וכי אינו זוכר פרטים רבים מהמקרה ולכן אינו יכול לבחון את התנהגותו לעומק.

באשר לת"פ 494-04-14, טען הנאשם כי הודה במיוחס לו מאחר והרכוש נתפס ברשותו וכי הוא אינו מעוניין להאריך בהליך הפלילי. הנאשם טען בפני שירות המבחן כי רכש את המכשיר הסלולארי מאדם אחר.

על פי התסקיר, ניכר כי בשלושת המקרים הנאשם לא נוטל אחריות להתנהגותו, נוטה להאשים את האחר בתגובותיו ואינו מסוגל לבחון את התנהגויותיו לעומק מתוך תפיסה קורבנית ומופלית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו רואה את הקשר שבין צריכת חומרים משני תודעה לבין תגובותיו כלפי האחר ויכולתו הנמוכה לווסת את דחפיו התוקפניים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל במשפחה מורכבת, נעדרת דמות משמעותית, מובילה ומכוונת, וכי הנאשם חש תלישות, זרות והזנחה רגשית, אשר הובילו אותו להתרועע בחברות שוליות ועברייניות, שם אימץ דפוסי התנהגות שוליים ובעקבות זאת התקשה לתפקד במסגרות ותחת סמכות ומרות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח לקיים קשרי אמון, אך מתקשה לבחון את דפוסי התנהגותו באופן מבקר ומקדם ובשלב זה של חייו אינו מצליח לקבל ביקורת מצד גורמי טיפול.

שירות המבחן התרשם שהנאשם נגרר, אימפולסיבי, בעל תחושות מורכבות בנוגע לאלטרנטיבות בחייו, הנוטה לצרוך חומרים משני תודעה בכמויות עליהן הוא מתקשה לדווח. כן התרשם שירות המבחן כי מדובר בבחור בעל קושי רב בוויסות דחפיו, הנוטה לפעול בצורה אלימה ותוקפנית כלפי האחר על מנת לבסס את מעמדו ומצבו בסיטואציה.

להערכת שירות המבחן, הנאשם נמצא בסיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית ולהעמקת השימוש בחומרים משני תודעה, במיוחד אלכוהול, זאת לאור גילו הצעיר, מעורבויותיו החוזרות ונשנות בביצוע עבירות, סמיכותן של העבירות והימצאות חומרים משני תודעה ברקע לביצוען, היעדר דמויות משמעותיות שישמשו מודל לחיקוי, בטחונו של הנאשם כי הוא בשליטה והערכת שירות המבחן כי הנאשם אינו נרתע מההליכים הפליליים ומהסנקציות העונשיות.

לאור כל האמור לעיל, ומשהערכת הסיכון שוקפה בפני הנאשם והוא שב והדגיש כי אינו רואה קשר בין השימוש באלכוהול לבין מעורבותו בפלילים וכי המצב בשליטתו, ולאור עמדותיו המקטינות בנוגע לבחירותיו והתנהגותו בשעת לחץ ומשבר ולאור הערכת שירות המבחן כי הנאשם אינו תופס את ההליך הפלילי כגורם מעודד בחינה מחדש של מצבו ולאור קשייו להפיק לקחים מהתנהגויותיו בעבר, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.

על פי התסקיר, הנאשם מכין את עצמו לענישה מוחשית ולהשלכותיה על חייו, ללא יכולת לבחון אלטרנטיבות.

אשר על כן, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר.

מתסקיר שרות מבחן שהומצא בעניינו ביום 3.2.15 ולנוכח צירוף התיקים מבימ"ש לנוער עולה כי נראה כי צירוף התיקים ממחיש את התפיסה כי הנאשם נוטה להטיל אחריות על הסביבה ומתקשה לבחון הקשר שבין מעורבות בהליכים המשפטיים לבין התנהגותו האלימה וקשייו לויסות דחפים ופערים ואת ציפיותיו מאחר להבינו שנוהג באגרסיביות כתגובה, ולאור עמדותיו המקטינות בכל הנוגע לבחירותיו והתנהגותו בשעת לחץ ומשבר והפקת לקחים מהתנהגויותיו בעבר, בשלב זה של חייו, ולאור הערכת שרות המבחן כי הנאשם נמצא בשלב בחייו בו מכין עצמו לענישה מוחשית ולהשלכותיה על חייו ללא יכולת לבחון אלטרנטיבות שב שרות המבחן על המלצתו מהתסקיר הקודם וממליץ כי בנוסף לענישה המוחשית יוטל על הנאשם מאסר מותנה משמעותי וכן פיצוי כספי למתלונן בתיק 494-04-14.

בסימן א1 לפרק ו' לחוק העונשין, הנושא את הכותרת "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", נקבע עקרון ההלימה כעקרון המנחה בענישה, וכך, למעשה, ניתנה הבכורה לשיקולי הענישה של גמול, ונקבע כי בראש ובראשונה על העונש להלום את חומרת העבירה ואת מידת אשמו של הנאשם.

על מנת ליישם את עיקרון ההלימה, על ביהמ"ש להתחשב בשלושה דברים: אחד, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם; שתיים, במדיניות הענישה הנהוגה; ושלוש, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, 378 נידון האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים:

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט (person's peace of mind) מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט... בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת...".

המחוקק הביע דעתו בדבר העונש הראוי לעבירת האיומים, בקבעו כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים".

להלן מספר פסקי דין בהם נבחנה רמת הענישה בעבירות האיומים:

ברע"פ 4231/14 בנסוסן נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר החמיר את עונשו של נאשם שהודה והורשע בעבירות של תקיפת אסיר, באיומים על סוהר שנזעק לעזרתו של האסיר ובאיומים על שוטרים אשר לקחו את המערער לתחנת המשטרה. על המערער הוטלה שנת מאסר בפועל, אליה צורפו שלושה מאסרים מותנים שהופעלו בגין עבירות האיומים, ובסה"כ שנתיים מאסר בפועל.

ברע"פ 4902/14 צבאן נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר הקל את עונשו של נאשם שהודה והורשע בעבירות איומים והעלבת עובד ציבור שכוונו כלפי סוהרים. תקופת המאסר שהושתה על הנאשם בבית משפט השלום כללה הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, 6 חודשי מאסר בפועל, 3 מתוכם במצטבר ובסה"כ 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי המליץ שתקופת המאסר תקוצר ותרוצה כולה בחופף להפעלת עונש המאסר המותנה ונקבע כי הנאשם ירצה 5 חודשים בפועל.

ברע"פ 4182/14 עידאת נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו של הנאשם על חומרת העונש שהוטל עליו בעקבות הודאתו והרשעתו בעבירות של איומים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. המערער נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לאחר שכשל ניסיון שיקומו והופקע צו מבחן שהוטל עליו למשך תקופה של 18 חודשים.

ברע"פ 10797/05 פלוני נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו של נאשם שהודה והורשע בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג. בגין עבירת התקיפה הושת על הנאשם עונש של שמונה עשר חודשי מאסר, מהם תשעה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, ובגין עבירת האיומים נידון לחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו. בנוסף, הפעיל בית המשפט בחופף עונש מאסר מותנה בן 9 חודשים בגין עבירת אלימות קודמת. בית המשפט העליון קבע כי העונש שהוטל על הנאשם אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע.

הנסיבות האישיות של נאשמים יכולות להשפיע, וחייבות להשפיע, שהרי הענישה לעולם אינדיבידואלית, אך המשוואה לעולם כוללת גם את טובת הציבור.

על בית המשפט לקבוע עונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה נשוא תיק זה.

בעניינינו, המדובר בנאשם אשר איים על שוטרים, השתמש בכוח ואיומים בכדי למנוע את מעצרו, ותקף שוטרים בכדי להכשילם בביצוע תפקידם, וכן בביצוע עבירת גניבת פלאפון.

לאור כל האמור לעיל, לאור הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מתחם הענישה ההולם הינו בין הטלת צו מבחן לבין 9 חודשי מאסר בפועל.

בעת גזירת עונשו של הנאשם במתחם הענישה האמור, יש להתחשב לחומרא כי הנאשם הורשע בעברו ולו מאסרים מותנים ולא השכיל להימנע מביצוע עבירות. כמו כן לחומרא יש לקחת בחשבון העבירות החוזרות ונשנות וזאת במסגרת צירוף התיקים.

לקולא, יש לשקול את נטילת האחריות, הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי, העדיף "לנקות שולחן" ולצרף כלל התיקים התלויים ועומדים נגדו. כמו כן שקלתי נסיבותיו האישיות וכי המדובר בנאשם צעיר-בגיר וחלק מהעבירות בוצעו בעת היותו קטין.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים :

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

2. מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 4 חודשים כפי שהוטל בת.פ 3240-07-10, בבימ"ש לנוער בקרית גת ביום 17.1.13 כאשר 2 חודשים ירוצו במצטבר ו-2 חודשים בחופף.

3. מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 5 חודשים כפי שהוטל בת.פ 761-06-13, בבימ"ש לנוער קרית גת, ב- 15.7.13, כאשר 2 חודשים ירוצו במצטבר ו-3 חודשים בחופף.

4. מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתה, כפי שהוטלה שהוטל בת.פ 761-06-13, בבימ"ש לנוער קרית גת, ב- 15.7.13.

בשל העדר יכולת כלכלית, מורה כי המאסר בן 5 ימים ירוצה בחופף לגזר דין זה.

סה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, אשר ימנו מיום מעצרו – 26.7.14.

5. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים .

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

6. הנאשם יחתום היום התחייבות בסך 1,000 ₪ שלא יעבור עבירות בהן הורשע בתיק זה, זאת למשך 3 שנים מיום שחרורו, לא יחתום יאסר למשך 10 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט מחוזי בבאר שבע.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"ה, 04/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלינור גנות