בפני תביעות כספיות הדדיות בין הצדדים בגין הפרת הסכם מכר בנוגע לדירה הנמצאת ברחוב פדרמן 9/4 בני ברק. כמו כן, בפני הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעים כנגד עו"ד שערך הסכם המכר במקרקעין עבור שני הצדדים בעסקה זו ותביעה של עורך הדין לקבלת שכר טרחתו. למעשה במקרה שבפנינו כל אחד מהצדדים טוען כי הצד שכנגד הפר את ההסכם ומכאן התביעה והתביעה שכנגד. כמו כן, ישנה טענה של הנתבעים לרשלנות של עורך הדין שערך את ההסכם עבור הצדדים וטענה של עורך הדין שלא קיבל מאחד הצדדים (הנתבעים) את שכר טרחתו.

הצדדים

התובעים יוסף וענת דוויק (להלן: "התובעים" ו/או "הנתבעים שכנגד" ו/או " משפ' דוייק" בהתאמה) הינם המוכרים אשר חתמו על הסכם למכירת דירתם הנמצאת ברחוב פדרמן 9/4 בני ברק (להלן: "הדירה"). והגישו תביעה בגין הפרת הסכם המכר.

הנתבעים אסף ויהודית עמר (להלן: "הנתבעים" ו/ או "התובעים שכנגד" ו/או " משפ' עמר" בהתאמה) הינם הקונים של הדירה. יוער כי בפועל כל עסקת המכר והקנייה נוהלה כמעט באופן בלעדי על ידי אם הנתבעת גב' נעמי כדורי כפי שיפורט בהמשך (להלן: "גב' כדורי").

הנתבעים הגישו גם הם תביעה שכנגד כנגד התובעים בגין הפרת הסכם המכר.

הנתבע בהודעת צד ג' הינו עו"ד אלה יצחק שייצג את שני הצדדים בהסכם המכר ואשר ערך אותו (להלן: "עו"ד אלה" ו/או "הצד השלישי"). התביעה כנגדו הוגשה על ידי משפ' עמר בגין רשלנות מקצועית במילוי העסקה. מנגד, מבקש עו"ד אלה בכתב הגנתו לדחות התביעה כנגדו וכן הגיש נגדם תביעה לשלם לו את שכ"ט בגין עסקה זו שלא שולמה לו על ידם.

הרקע והעובדות שאינן שנויות במחלוקת

המדובר בדירה בת 3.5 חדרים, קומת קרקע ברחוב פדרמן 9/4, בני ברק והידועה כגוש 6790 חלקה 24 שאותה רכשו התובעים מקבלן בבני ברק שהסתבך בחובות ובעבירות בניה והזכויות בדירה לא נרשמו על שמם בגין הסתבכותו. מאז שנת 2006, רישום הזכויות בבניין בו נמצאת הדירה נעשית על ידי כונס הנכסים עו"ד שגיא שמעון שקיבל מינוי מבית המשפט המחוזי בת"א ביום 23.03.06. (להלן: "כונס הנכסים"). הדירה הייתה רשומה על שם התובעים רק ברישומי כונס הנכסים עם הערת האזהרה בלשכת רישום המקרקעין. רישום/ העברת הערת אזהרה נעשית באמצעות הכונס בלבד. ביום 04.02.13 נחתם בין משפחת דוויק לבין משפחת עמר חוזה מכר (להלן: "ההסכם הראשון, החוזה הראשון"), לפיו רכשו משפחת עמר מאת משפחת דוייק את הדירה בעלות של 590,000 ₪ (להלן: "התמורה"). בחוזה מצוין כי המוכרים הודיעו לקונים כי הדירה לא נרשמה בטאבו, וכי הוסכם בין הצדדים כי כל הסדר רישומי הזכויות שהקונים ירצו לעשות בנוגע לדירה, יעשו במשרדו של כונס הנכסים. עוד נקבע כי הקונים רוכשים את הדירה במצבה כפי שהיא אז- איז (ללא רישום ע"ש המוכר בטאבו).

בנוגע לאופן תשלום התמורה, בחוזה נקבע כי סה"כ עלות המכר הינו 590,000 ₪, כאשר התשלום הראשון בסך 300,000 ₪ ישולם במעמד חתימת ההסכם, ואילו היתרה בסך 290,000 ₪ תשולם תוך 60 יום מיום התשלום בפועל של התשלום הראשון, כנגד מסירת החזקה בדירה לקונים. בנוסף בהסכם מופיע בסעיף 11 - תנאי מתלה לפיו ההסכם ייכנס לתוקפו רק לאחר שתירשם הערת אזהרה לטובת הקונים עד ליום 04.03.13, ואם לאו ההסכם יהא בטל. במעמד החתימה על הסכם המכר הפקידו הנתבעים שטר חוב בסך 300,000 ₪ בידיו של עו"ד אלה להבטחת התשלום הראשון, אם הערת האזהרה תירשם במועד. כיוון שהערת האזהרה לא נרשמה לטובת הקונים כמוסכם עד ליום 04.03.13, החוזה בוטל מאיליו ולא נכנס לתוקפו. אלא שחרף ביטולו של ההסכם וחרף אי רישומה של הערת האזהרה הנתבעים שילמו לתובעים במזומן ביום 20.03.13 את התשלום הראשון בסך 300,000 ₪. כיוון שהצדדים רצו לממש את עסקת המכר, לאחר שחתמו ביום 31.07.13 על ביטולו של ההסכם הראשון בפני עו"ד אלה, חתמו הצדדים בו ביום על הסכם מכר חדש (להלן: "ההסכם השני, החוזה השני"). יוער כי ההסכם השני דומה לחלוטין להסכם הראשון (הסעיפים נשארו זהים) למעט זה שהתנאי המתלה לרישום הערת האזהרה הוערך עד ליום 15.09.13.

הערת האזהרה נרשמה לטובת הנתבעים ביום 09.09.13.

תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות דוויק

התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר בכך שלא שילמו את התמורה במועד. לטענתם, למרות שהערת האזהרה נרשמה לטובת הנתבעים כבר ביום 09.09.13 הנתבעים לא שילמו את יתרת התשלום בסך 290,000 במועד. כך, הגם שהיה על הנתבעים לשלם את הסכום הנ"ל תוך 60 יום ממועד התשלום הראשון, בפועל יתרת התמורה בסך 290,000 ₪ חולקה על ידם למספר תשלומים ושולמה באופן הבא: סך 261,045 ₪ שולם רק ביום 21.09.13; סכום נוסף בסך 20,000 ₪ הופקד בנאמנות ביום 06.10.13 והסכום האחרון בסך 8,955 ₪ שולם רק ביום 01.11.13. התובעים מדגישים בתביעתם כי התשלומים הנ"ל שולמו לאחר שנשלחו לנתבעים מספר מכתבי התראה על ידי עו"ד. כמו כן מדגישים כי בשל אי עמידה של הנתבעים במועדי התשלום נאלצו לקחת הלוואות כדי לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי צד ג' שמהם קנו הדירה. עוד מציינים התובעים כי העיכוב בתשלום מס הרכישה נגרם מאחר שהנתבעים התנו את תשלום התמורה רק אם יפקידו מתוך סכום זה סך של 20,000 ₪ בנאמנות אצל עו"ד מורדוך (שייצג את התובעים בעסקה אחרת שבה רכשו דירה מצד ג'), ולא אצל עו"ד אלה, וזאת בניגוד למה שסוכם בחוזה. לטענתם חרף הבטחתם של הנתבעים הסכום הנ"ל הופקד בנאמנות אצל עו"ד מורדוך באיחור רק ביום 06.10.13. אי לכך ולאור התנגדות הנתבעים לשחרור הכסף שהיה בנאמנות, מס הרכישה שולם במועד מאוחר יותר ביום 04.11.13. עוד טוענים התובעים כי בהתאם להסכם המכר לאחר שקיבלו את מלוא תשלום התמורה של עסקת המכר, הועברו הזכויות בדירה לחזקת הנתבעים ביום 13.11.13. ואף הודיעו לשוכר שגר בדירה הנמכרת באותה תקופה כי החל ממועד זה, הם מעבירים את כל זכויותיהם לידי הנתבעים כולל תשלום דמי השכירות. אלא שהנתבעים סירבו לקבל את דמי השכירות ולמסור את פרטי חשבונם לצורך העברת תשלום דמי השכירות ביחס לחודש נובמבר ועל כן הכסף הופקד בחשבון התובעים. לאור העיכובים במועדי התשלום בניגוד לחוזה, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי המוסכם בסך 59,000 ₪ הקבוע בסעיף 9 לחוזה בגין הפרתו.

תמצית טענות כדורי

כאמור, הגם שהנתבעים חתומים על החוזים, בפועל הליכי רכישת הדירה והפעולות השונות כולם נוהלו על ידי נציגתם- אם הנתבעת גב' כדורי שאינה צד לתובענה זו. הנתבעים טוענים, כי התובעים הם אלה שהפרו את החוזה וגרמו להם לנזקים כספיים. לטענתם, התובעים פעלו בחוסר תום לב מראשית ההליך ועד תומו. לטענתם, הגם שהתובעים קיבלו את התשלום הראשון בסך 300,000 ₪ במועד, הפרו את החוזה בכך שלא פעלו לרישום הערת האזהרה, כמו גם לא הציגו כל מידע על סילוק המשכנתא או נסח טאבו נקי. כן טוענים הנתבעים כי התובעים לא העבירו את החזקה בנכס במועד, ובשל כך נגרמו להם הוצאות כספיות רבות כך למשל נאלצו להמשיך להתגורר בשכירות ולשלם דמי שכירות. כמו כן, התובעים אף לא טרחו להעביר להם את דמי השכירות של הדירה שרכשו, והמשיכו ליהנות מכספי השכירות שלא כדין, וזאת למרות שקיבלו את התמורה של הדירה בהתאם להסכם.

באשר לתנאי המתלה המצוין בסעיף 11 לחוזה הנתבעים טוענים לא קיבלו כל הסבר אודות התנאי הנ"ל הן מהתובעים והן מעו"ד אלה שערך והחתים אותם על הסכם המכר, וזאת חרף חשיבותו הרבה. מלבד זאת, לטענתם, הגם שתשלום מס הרכישה רבץ על התובעים, מנסיבות לא ברורות התובעים לא שילמו את המס במועד.

לאור האמור מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בפיצוי המוסכם בסך 59,000 ₪ הקבוע בסעיף 9 לחוזה בגין הפרתו.

תמצית טענות כדורי בהודעת צד ג' כנגד עו"ד אלה:

הנתבעים טוענים בהודעתם כי הסכימו לפנייתו של עו"ד אלה לשכור את שירותיו כעו"ד להסדרת העברת הזכויות בדירה, וזאת לאחר ששוכנעו ממנו כי ידאג לזכויותיהם ויעשה את כל הפעולות הדרושות להעברת הממכר בהתאם לחוזה ויפעל בנאמנות ובמקצועיות, אלא שבטרם החתימה על החוזה הראשון עו"ד אלה לא הסביר בפרוטרוט על הבעייתיות של הדירה ולא הסביר את סעיפי החוזה כמתחייב ולא הסביר על כל השלכותיו מרחיקות הלכת של התנאי המתלה, וזאת חרף חשיבותו. יתר על כן, טוענים כי למרות שבטרם החתימה על החוזה הראשון הבטיח להם "ברחל בתך הקטנה" כי ידאג לרשום את הערת האזהרה עד ליום 04.03.13, ואף קיבלו הבטחה בעל פה כי יסדיר את רישום הערת האזהרה, תוך שבוע ימים מחתימת החוזה, בפועל לא עשה דבר, דבר שגרם לביטולו של החוזה הראשון. כן טוענים כי שילמו למוכרים את התשלום הראשון בסך 300,000 ₪, מכיוון שסמכו על עו"ד אלה ותלו את כל יהבם בו כי יפעל לאכיפתו של החוזה ויביא למימושה של העסקה. לגרסתם, לו היו יודעים כי הלה יפר הבטחותיו ולא יעשה את עבודתו לא היו מסכנים את כספם ולא היו מתקשרים בהסכם.

לא זו אף זו, לטענתם, גם כשחתמו על החוזה השני ביום 31.07.13 עו"ד לא הסביר להם דבר כמו גם לא דאג לעדכן את נוסח החוזה ולא דאג שהחוזה ישקף את הסיטואציה שנוצרה עד לחתימתו. לטענתם בסופו של דבר, הערת האזהרה נרשמה אודות למאמצים העילאיים של גב' כדורי וזאת לאחר שכיתתה רגליה בין המשרדים השונים. לגרסתם, משעו"ד אלה שהיה אמור לדאוג בראש ובראשונה ללקוחותיו לא עשה את הפעולות המתחייבות ממנו מכוח תפקידו, ובגין תפקודו הרשלני נולדה התביעה דנא, הרי שאין מקום לחייבם בתשלום שכ"ט. לאור האמור מבקשים הנתבעים מביהמ"ש כי ככל שיפסק כנגדם לחייב את עו"ד אלה במלוא התשלום הנפסק.

תמצית טענות הגנה בהודעת צד ג' של עו"ד אלה

לטענת עו"ד אלה, עוד בטרם ערך את ההסכם והחתים את הצדדים על החוזה, נפגש עם גב' כדורי, שניהלה את כל העניינים של הנתבעים, ועדכן אותה על מצבה הבעייתי של הדירה ועל כך שהדירה לא רשומה על שם המוכרים, וכי על כך שכל ענייני רישום הזכויות מתנהלים ע"י כונס הנכסים. לדבריו, למשמע דברים אלה ראה כי גב' כדורי לא הופתעה וגילתה בקיאות רבה ברקע של הדירה. לגרסתו, לאחר שגב' כדורי הודיעה לו ולתובעים כי חרף הבעייתיות כי היא מעוניינת לקנות הדירה, הוכן החוזה עם התנאי מתלה, ובהסכמתה. לטענתו, בטרם החתימה על הסכם המכר הוסכם כי שכ"ט עוה"ד ישולם רק אם העסקה תצא לפועל והערת האזהרה תירשם עד ליום 04.03.13. לגרסתו, אכן לאחר שהצדדים חתמו על הסכם המכר הראשון, פנה באופן מיידי לכונס לרישום הערת האזהרה, אך בקשתו לא זכתה לכל התייחסות מצד הכונס. על שום שכך הודיע לצדדים, עוד בטרם חלוף המועד של התנאי המתלה, שלא ניתן לרשום הערת האזהרה ועל כן לא ניתן לקיים את החוזה. כיוון שכך לא גבה שכ"ט מהצדדים. אלא שלטענתו, הואיל וגב' כדורי חששה שהעסקה לא תצא לפועל העבירה לתובעים, בלי ידיעתו, ביום 20.03.13 את התשלום הראשון בסך 300,000 ₪. וכל זאת למרות שהפקידה אצלו שיק ביטחון להבטחת התשלום הנ"ל בסך של 300,000 ₪. לדבריו, מרגע העברת התשלום הנ"ל, גב' כדורי החלה להציפו בפניות רבות לרישום הערת האזהרה. לגרסתו, אף על פי שעדכן את גב' כדורי כי הוא עושה את הניתן לרישום הערת האזהרה וכי פנה אין ספור פעמים לכונס וכי האישור מתעכב אצל הכונס, דעתה לא נחה מכך. לטענתו, ומשלב זה ואילך ומשבקשתה של גב' כדורי מהכונס לרישום הערת האזהרה לא נענתה, גב' כדורי פנתה אליו ביקשה ממנו שייצגה כנגד התובעים. ומשהסביר לה כי הוא אינו יכול לייצגם כנגד התובעים וכי למעשה ההסכם בטל וכי עליהם לחתום על הסכם מכר חדש, הדבר לא מצא חן בעיניה ובתגובה פתחה מולו חזית. לטענתו, לאחר שהודיע לצדדים כי עליהם לחתום על הסכם מכר חדש, הגיעו למשרדו התובעים ובני הזוג כדורי, וחתמו בנוכחותו של המתמחה בצלאל יהודה (להלן: "המתמחה יהודה") על הסכם מכר חדש ובו הוארך תוקפו של התנאי המתלה עד ליום 15.09.15. וכל זאת נעשה תוך כדי הנחייתה הטלפונית של גב' כדורי. לדבריו, במעמד זה, הוצע לנתבעים להסדיר בחוזה גם את דמי השכירות של הדירה הנמכרת, אך משפ' עמר סירבו וזאת בעצתה של גב' כדורי. בסופו של יום לאחר מאמצים רבים מצדו נרשמה הערת האזהרה ביום 09.09.13. אולם, חרף רישומה של הערת האזהרה הנתבעים ממאנים לשלם לו את שכ"ט. וזאת שלא כדין ולמרות שעשה מעל ומעבר למימוש העסקה וסיומה. לפיכך, מבקש לדחות את ההודעה לצד ג' וכן הגיש תביעה בה ביקש להורות למשפ' עמר לשלם לו את שכ"ט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

הראיות

לפני העידו התובעים בני הזוג דויק; הנתבע עמר; גב' נעמי כדורי; עו"ד אלה בקשר לתביעתו ובקשר להודעת צד ג' שהוגשה כנגדו; המתמחה יהודה שהחתים את התובעים והנתבעים בהסכם המכר השני ונחקר על תצהירו, וכונס הנכסים שהעיד וסיפר בעדותו על הפניות שהיו מצד עו"ד אלה והצדדים לרישום הערת האזהרה ועל הנסיבות שהביאו לעיכוב רישום הערת האזהרה. בנוסף לחיזוק טענותיהם כל אחד מהצדדים הגיש מסמכים שונים.

דיון

למעשה המחלוקת העיקרית בתיק שלפנינו עוסקת בשאלה מי מהצדדים הפר את ההסכם וגרם לנזקים הנטענים בכל אחת מהתביעות.

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים בתיק ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובאסופת המסמכים שהוגשה לפני אני קובע כי מדובר בהפרות הדדיות של החוזה והתנערות ממנו. זאת משום שמלכתחילה הצדדים לא נהגו בהתאם לחוזה, ועל כן דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות. כבר עתה אציין כי עיקרו של הדיון מתייחס להסכם המכר השני שעליו חתמו הצדדים ביום 31.07.2013, שכן כאמור החוזה הראשון מיום 04.02.13 בטל בשל אי קיומו של התנאי המתלה ולאור חתימת הצדדים על הסכם הביטול.

הפרת ההסכם על ידי הנתבעים

כאמור עיקר טענתם התובעים כנגד הנתבעים הינה שהנתבעים הפרו את ההסכם כיוון שלא שילמו את התמורה הנקובה בחוזה במועד.

סעיף 3 להסכם שעניינו "התמורה" קובע כדלקמן:

"תמורת מכירת הדירה לקונה ותמורת מסירת החזקה בדירה לידי הקונה ע"פ הסכם זה ישלם הקונה למוכר סך בשקלים השווה ל- 590,000 ₪ (להלן: "התמורה") שישולמו במועדים ובתשלומים כדלקמן:

א. סך בשקלים השווה ל- 300,000 ₪ משולם במעמד חתימת ההסכם הדברים. מתשלום זה מתחייב המוכר לפרוע את המשכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות ע"ס כ- 47,000 ₪. מצב אישור בדבר יתרה לסילוק מסומן ב'. השיק הנ"ל יופקד בנאמנות בידי עו"ד יצחק אלה עד להתקיימות התנאי מתלה.

ב. היתרה בסך בשקלים השווה ל- 290,000 ₪ תשולם תוך 60 יום מיום התשלום בפועל של הסך הראשון (300,000 ₪) וכנגד מסירת החזקה בדירה לידי הקונה. עד למועד זה יסדיר המוכר את חובו בגין מס רכישה (שלא תועבר בזמנו לרשות המיסים) הצדדים מסכימים שהסכום שידרש ע"י מס רכישה יכול להיות מופקד בנאמנות בידי עו"ד יצחק אלה עד להפחתתו (ובתוספת של 10%)".

בעניינו אין חילוקי דעות כי התמורה הראשונה בסך 300,000 ₪ שולמה ביום 20.03.13 וזאת למרות שתוקפו של החוזה הראשון בוטל עקב אי קיומו של התנאי המתלה. כך שההפרה הנטענת ע"י התובעים למעשה רלוונטית בעיקרה למועדי התשלום השני בסך 290,000 ₪. כאמור הצדדים חתמו בהסכמה על ביטולו של ההסכם הראשון ביום 31.07.11 וחתמו על הסכם המכר השני באותו יום (31.07.11). כך שתוקפו של ההסכם השני הינו מיום 31.07.11, מכאן מששילמו הנתבעים את יתרת התשלום (החלק בסך 261,045 ₪ שולם ביום 21.09.13 ; הסך 20,000 ₪ הופקד בנאמנות ביום 06.10.13 והסך 8,955 ₪ שולם ביום 1.11.13) הרי שהתובעים מנועים מלטעון להפרת הסכם. טענת התובעים להפרת ההסכם הייתה בוודאי מתקבלת לו ההסכם הראשון היה בתוקף, שכן במצב דברים זה היה על הנתבעים לשלם את התשלום השני תוך 60 יום כאמור בסעיף 3(ב). אולם, משבחרו התובעים לקבל את תשלום התמורה הראשון חרף אי קיומו של התנאי המתלה במועד ושלא במסגרת החוזה, ואף לחתום על הסכם מכר חדש בחלוף כארבעה חדשים מרגע קבלת התמורה בסך 300,000 ש"ח, הרי שאין להם להלין אלא על עצמם בלבד. ככלל אציין כי הרושם המתקבל כשבוחנים את התנהגות הצדדים בכל הנוגע לתובענה שלפנינו הוא שכל אחד מהצדדים פעל מתוך רצון לקדם את האינטרסים והשיקולים האישיים שלו בלבד, תוך התעלמות מהנהוג בעסקאות מכר. כך לו הצדדים היו פועלים בהתאם לדרך המקובלת הרי שהיה ניתן לצפות כי עובר לקבלת התשלום הראשון בסך 300,000 ₪ ייחתם הסכם מכר חדש, ולא כפי שנעשה במקרה שבפנינו. קרי, קודם קבלת התמורה ורק מאוחר יותר (כעבור ארבעה חודשים) חתמו הצדדים על הסכם מכר חדש. אופן התנהלות הצדדים בעסקת המכר שבפנינו יש בה להעיד כי הצדדים נהגו בגמישות ובחופשיות וזאת ללא כל קשר לחוזה וללא קשר למועדים המצוינים בו. משאלו הם פני הדברים ומשהצדדים פעלו כפי שפעלו הרי שהם אינם יכולים לאחוז במקל משני קצותיו. דהיינו- מצד אחד לקבל כסף ללא חתימה על חוזה תקף, ומצד שני לטעון להפרות. לפיכך, טענות התובעים להפרות הנטענות נידחת.

הפרת ההסכם על ידי התובעים

כאמור, טענתם העיקרית של הנתבעים בכתב הגנתם ובתביעה הנגדית היא כי התובעים פעלו בחוסר תום לב עת לא פעלו לרישום הערת האזהרה, כמו גם לא העבירו את החזקה בדירה במועד ולא העבירו את תשלום דמי השכירות. כבר עתה אומר כי גם דין הטענות הללו להידחות.

באשר לטענת הנתבעים כי הנתבעים לא עשו די לרישומה של הערת האזהרה, מעיון בהסכם המכר עולה כי לא צוין בשום מקום כי רישום הערת האזהרה רובץ על כתפי התובעים. אלא אדרבא, בהסכם נכתב כי כל הסדרי רישומי הזכויות יעשו אצל כונס הנכסים.

וכך נכתב:

"הואיל והמוכר הודיע לקונה כי הדירה לא נרשמה בטאבו, והוסכם כי כל הסדר רישומי הזכויות שהקונה ירצה לעשות בנושא דנן, יהיו במשרדו של עו"ד שגיא שמונה אישית לשמש ככונס נכסים של הבנק שבו נמצאת הדירה".

(ראו בפרק המבוא של ההסכם).

לא זו אף זו, גם מעדותם של הנתבע, ובעיקר מעדותה של גב' כדורי ושל יתר המעורבים עולה כי מי שהיה אמור להסדיר את כל ענייני הרישום והעברת הערת האזהרה לטובת הקונים הינו עו"ד אלה, ולא אף אחד אחר. (ראו את עדותו של התובעת דוויק בעמ' 13, ש' 27- 29; עדותו של התובע דוויק עמ' 16, ש' 27- 28 ותצהירו ראו את עדותה של גב' כדורי עמ' 29, ש' 9- 21, עמ' 30 ש' 3- 5 ותצהירה). נציין כי גם האמור מקבל חיזוק מתצהירו ומעדותו של עו"ד אלה שציין כי אכן האחריות לרישום הערת האזהרה הייתה מוטלת עליו, אלא שחרף פניותיו לכונס הערת האזהרה לא נרשמה במועד בשל העיכובים וחוסר מענה מצד הכונס.

באשר למועד העברת החזקה בדירה, כאמור טוענים הנתבעים כי התובעים הפרו את ההסכם עת לא העבירו את החזקה בדירה מיד לאחר התשלום השני בסך 261,000 ₪ (ביום 21.09.13 ) או לכל היותר לאחר התשלום בסך 20,000 ₪ (ביום 06.10.13).

סעיף 4 (א) להסכם שעניינו "מסירת החזקה" קובע כדלקמן:

"א. המוכר מתחייב למסור לידי הקונה את החזקה בדירה לאחר שסילק את המשכנתא הרובצת על הדירה כנגד התשלום האמור בסעיף 3ב שלעיל. עד השעה 16:00".

עיננו הרואות כי בהתאם לאמור בסעיף 4(א) מועד העברת הבעלות בדירה ליד הנתבעים הינו רק לאחר מלוא יתרת תשלום התמורה ולא קודם לכן כטענת הנתבעים. כאמור, אין חולק כי הנתבעים שילמו את התשלום האחרון (ההפרש בסך 8,955 ₪) רק ביום 01.11.13, לפיכך, החזקה בדירה הייתה אמורה לעבור לחזקת הנתבעים החל מיום זה בו עמדו בתנאי התשלום. וממועד זה היה על השוכר לשלם את דמי השכירות לנתבעים ולא קודם לכן. נציין כי מהתכתובות של עו"ד אלה ומעדותו לפני עולה כי לאורך ההליך הבהיר לנתבעים כי הבעלות בדירה ודמי השכירות של הדירה הנמכרת עוברת לידיהם רק לאחר מלוא תשלום התמורה (ראו למשל סעיף 41 לתצהירו של עו"ד אלה). לפיכך טענת הנתבעים בעניין זה נידחת.

באשר לעניין אי העברת תשלומי דמי השכירות של דוויק בגין השכרתה של הדירה כאמור, משהנתבעים שילמו את התשלום האחרון רק ביום 01.11.13 הרי שממועד זה דמי השכירות צריכים להיות משולמים להם, ולא קודם לכן. מעבר לאמור יצוין כי הגם שניתנה הזדמנות לנתבעים להכניס להסכם המכר את עניין השכירות ואף להתייחס למועד פינויו הדירה ע"י השוכר, הנתבעים בעצתה של גב' כדורי בחרו שלא להעלות את הדברים על הכתב בחוזה.

וכך עולה מסעיפים 7- 9 לתצהירו של המתמחה יהודה :

"עניין דמי השכירות הועלה על ידי כאמור במפגש הנ"ל לפי הנחייתו של עוה"ד יצחק אלה ואף הצעתי לצדדים להגיע לפשרה ואולם התובעים שכנגד כלל לא נכנסו לוויכוח הם אמרו שלהם אין דעה בעניין ושהם צריכים לדבר עם אימה של הקונה גב' כדורי ושהם יעשו רק מה שהיא תגיד להם לעשות, הם יצאו מחוץ למשרד ואמרו שהם יצרו קשר טלפוני עם גב' כדורי, בנוסף גם עו"ד אלה אמר לי כי שוחח טלפונית עם גב' כדורי (שלא הייתה נוכחת בפגישה) והפציר בה להגיע במעמד זה להסדרת המועד לזכאות התובעים שכנגד (הקונים) לדמי השכירות בגין השכרת הדירה, אציין כי עמדתם של משפחת דוייק שנכחו במשרד הייתה שדמי השכירות ישולמו לתובעים שכנגד (הקונים) רק לאחר גמר התשלום בגין רכישת הדירה...לאחר דקות ארוכות (כ-20 דקות+) שהתובעים שכנגד יצאו מהמשרד ויצרו קשר טלפוני עם אימה של התובעת שכנגד גב' כדורי ולאחר שגב' כדורי שוחחה טלפונית עם עו"ד יצחק אלה, חזרו התובעים שכנגד למשרד ואמרו שלפי הנחיות גב' כדורי... הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לחתום על ההסכם כפי הנוסח הקודם עם השינוי היחיד של התאריך התנאי המתלה (מועד רישום הערת האזהרה) ומבלי להוסיף להסכם החדש שום שינוי המתייחס לנושא הזכאות לדמי שכירות".

על דברים אלה חזר המתמחה יהודה בעדותו לפני (ראו פרו עמ' עמ' 27, ש' 10- 13).

יצוין כי הנתבע עמר לא שלל לחלוטין את האמור בתצהירו ובעדותו של המתמחה יהודה בכל הנוגע לאי אזכור של השכירות בחוזה השני, ורק אמר "לא זכור לי. יכול להיות שזה היה אני לא זוכר". (פרו' עמ' 26, ש' 8- 17).

לאור האמור משהנתבעים בחרו שלא להתייחס לעניין תשלום דמי השכירות ולשכירות של הדירה בכלל, הרי שאין להם להלין אלא על עצמם בלבד. עם זאת, נציין כי מגיע לנתבעים תשלום דמי השכירות עבור חודש נובמבר, מפני שהיו רשאים להחזיק בדירה החל מיום 01.11.13, יום בו בוצע התשלום האחרון בסך 8,955 ₪.

באשר לטענת הנתבעים לחוסר תום ליבם של התובעים והתנהלותם הבעייתית החל מכריתת ההסכם הראשון, וגביית התשלום הראשון והחזקתו של כדין. גם דין טענה זו להידחות שכן לו היו סבורים הנתבעים כי עסקינן בעסקה הנגועה בחוסר הגינות, הרי מצופה היה כי כבר לאחר אי רישומה של הערת האזהרה בפעם הראשונה וביטולו של החוזה יפסיקו את ההתקשרות עם התובעים ולא ישלמו את התשלום הראשון ללא רישום הערת האזהרה וללא חתימה על חוזה חדש. התנהגותם של הנתבעים בפועל אינה עולה בקנה אחד עם תיאוריהם וטענותיהם הנ"ל, אלא נהפוך הוא, הנתבעים במעשיהם מחלישים את טענותיהם ומתקבל הרושם כי אין ממש בטענותיהם.

באשר לטענת הנתבעים כי התובעים לא שילמו את מס הרכישה במועד בניגוד לאמור בחוזה - סעיף 3 (ב) להסכם שעניינו "התמורה" כאמור קובע כי "היתרה בסך שקלים השווה ל- 290,000 ₪ תשלום תוך 60 יום מיום התשלום בפועל של הסך הראשון (300,000 ₪) וכנגד מסירת החזקה בדירה לידי הקונה.

עד למועד זה יסדיר המוכר את חובו בגין מס הרכישה (שלא תועבר בזמנו לרשות המיסים) הצדדים מסכימים שהסכום שידרש ע"י מס רכישה יכול להיות מופקד בנאמנות בידי עו"ד יצחק אלה עד להפחתות (ובתוספת של 10%).

(ההדגשה לא במקור- ג. א.).

עיקר טענת ההגנה של התובעים בעניין זה הינה כי העיכוב בתשלום המס נבע בשל אי תשלום במועד של התשלום השני בסך 261,000 ₪, והתשלום בסך 20,000 ₪ שהיה אמור להיות מופקד בנאמנות לשם הבטחת תשלום מס הרכישה. לטענתם, גם כשהסכימו הנתבעים לשלם את הסכום, התנו את התשלום בכך ש- 20,000 ₪ יופקדו בנאמנות אצל עו"ד מורדוך במקום אצל עו"ד אלה, וזאת בניגוד לאמור בהסכם. עוד טענו התובעים כי תשלום מס הרכישה התעכב מאחר שלא ידעו כמה היו אמורים לשלם וכי היה עליהם לקבל מידע מהכונס.

בעניין זה אני מקבל את טענת התובעים שטענתם לא נסתרה על ידי הנתבעים. כך למרות שבחוזה מצוין כי הכסף יהיה בנאמנות אצל עו"ד אלה, הנתבעים פעלו בניגוד לאמור בחוזה והכסף הוחזק בנאמנות אצל עו"ד מורדוך. בנוסף מהתכתובת של עו"ד מורדוך עולה כי גם לאחר שהכסף הועבר לידיו בנאמנות (רק ביום 06.10.13) הנתבעים סירבו לבקשתם התובעים לשחרר את הכסף לצורך תשלום המס בסופו של דבר המס שולם רק ביום 04.11.13. סביר להניח שאם הנתבעים לא היו מעכבים את שחרור של הכסף שהוחזק בנאמנות אצל עו"ד מורדוך התובעים היו משלמים את המס במועד.

התביעה כנגד צד ג'

כאמור הנתבעים (בעיקר הגב' כדורי) תובעים את עיקר יהבם באי רישום הערת האזהרה במועד ולהפרות הנטענות כלפי עו"ד אלה וטוענים לרשלנות מקצועית מצדו. לטענתם, הגם שעו"ד אלה הבטיחה להם כי ייעשה את כל המאמצים לרישום הערת האזהרה במועד, בפועל לא עשה דבר ולא עשה את עבודתו כלל. ובסופו של יום הערת האזהרה נרשמה אודות מאמציה של גב' כדורי ולא בשל פועלו של עו"ד אלה. כבר בשלב זה אומר כי לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ושמעתי את עדותו של כונס הנכסים שגיא, ואת עדותם של התובעים משפחת דוויק, נחה דעתי כי עו"ד אלה פעל במקצועיות כפי נדרש מעו"ד סביר לפעול בנסיבות העניין ומילא את תפקידו כיאות, ואי רישומה של הערת האזהרה נבעה מהעיכובים שהיו אצל הכונס ולא כתוצאה מרשלנותו, ועל כן דין אני דוחה את טענת הנתבעים. וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:

כאמור הצדדים חתמו על הסכם המכר הראשון ביום 04.02.13, בהסכם זה נקבע תנאי מתלה בסעיף 11 וכך נכתב:

"מוסכם בין הצדדים כי הסכם זה משתנה בתנאי מתלה לפיו רק באם ניתן יהיה לרשום הע"א לטובת הקונים אזי יכנס הסכם זה לתוקף ולצורך כך מוכנים הצדדים להמתין עד ליום 04.03.13 ואם עד למועד זה לא תרשם הע"א אזי הסכם זה יחשב כבטל מעיקרו ולצדדים לא תהיה כל טענה צד כלפי משנהו".

בהתאם להסכם זה הערת האזהרה הייתה אמורה להירשם עד ליום 04.03.13.

מעיון באסופת המכתבים ובפקסים ששלח עו"ד אלה עולה, כי כבר ביום 04.02.13, לאחר שחתמו הצדדים על הסכם המכר הראשון בו ביום שלח עו"ד אלה פנייה בפקסימיליה אל כונס הנכסים בצירוף החוזה שעליו חתמו הצדדים בבקשה לרישום הערת האזהרה לטובת הנתבעים. וזאת תוך שהוא מפנה את תשומת ליבו של הכונס לתנאי המתלה המצוין בסעיף 11 בחוזה. וכך מציין עו"ד אלה בפנייתו לכונס הנכסים מיום 4.2.13 (שהוגשה וסומנה כנ/1):

"הנדון רישום הע"א בגין עסקת מכירת דירה בבניין ברחוב פדרמן- בני ברק.

1. מצ"ב העתק מהסכם שנחתם במשרדי.
2. תשומת ליבך לסעיף 11 להסכם לפיו ההסכם מותנה בתנאי מתלה בעניין רישום ה"א לטובת הקונים במקום ה"א לטובת..(שרשומה כיום).
3. חשוב לי שתאשר לי אפשרות קיום התנאי המתלה".

יצויין כי גם כונס הנכסים בעדותו לפני לא הכחיש כי הפנייה הנ"ל ככל הנראה נשלח למשרדו ביום 04.02.13, אלא שלטענתו מכיוון שלא קיבל אותה ביקש מעו"ד אלה ביום 03.03.13 לשלוח בשנית את הבקשה. (פרו' עמ' 5, ש' 1- 5). משראה עו"ד אלה כי הערת האזהרה לא תירשם עד למועד המוסכם בחוזה (עד ליום 04.3.13) דאג לעדכן את הצדדים כי לא הצליח לרשום את הערת האזהרה ועל כן החוזה בטל ועל כך שהמצב נתון לשיקולם אם להמשיך בעסקה אם לאו. כמו כן, בהתאם לסיכום עם הצדדים עו"ד אלה לא גבה שכ"ט בגין הכנת ההסכם ובגין שירות זה, אלא שהצדדים משיקוליהם הם בחרו בכל זאת להמשיך בעסקה אף שהחוזה לא היה בתוקף, להעביר ביום 20.03.13 את התשלום בסך של 300,000 ₪ במזומן לידי התובעים, וזאת מבלי ליידע את עו"ד אלה במעשיהם. וכל זאת עשו למרות שבמעמד חתימת הסכם המכר הפקידו בידיו של עו"ד אלה שיק ביטחון בסך 300,000 ₪, להבטחת התשלום שהיה אמור להיות משולם אם התקיימות של התנאי המתלה. יתרה מזאת, חרף התנהגות הצדדים, ומשנודע לעו"ד אלה על התשלום, ומשהבין מהצדדים כי מעוניינים להמשיך בעסקה, דאג להחתימם על הסכם מכר נוסף (ההסכם השני) תוך שהוא מאריך את תוקפו של התנאי המתלה עד ליום 15.09.13.

מעיון במסמכים עולה כי עו"ד אלה פנה אל כונס הנכסים בבקשה לרישום הערת האזהרה החל מיום 04.02.13 מספר פעמים (כעשר פעמים לערך) וזאת במספר דרכים: בפקסימיליה, באמצעות דוא"ל ובמכתבים עד לרישומה של הערת האזהרה (ביום 09.09.13). וזאת בנוסף לפניות הטלפונית הרבות שעשה. יצוין כי בחלק מפניותיו הדגיש עו"ד אלה כי מדובר בפנייה דחופה ואף העלה על הכתב את הזעם והתסכול של הצדדים בשל אי רישום הערת האזהרה. בניגוד למאמציו, פניותיו לא זכו להתייחסות או לתשובה כלשהי מהכונס. יודגש כי עו"ד אלה הדגיש לאורך עדותו כי עשה את כל הניתן כדי להביא לרישומה של הערת האזהרה, אך פניותיו, לדאבון הלב, לא זכו לכל התייחסות. דבריו של עו"ד אלה מתיישבים עם עדותו של כונס הנכסים שציין בעדותו לפני כי בתקופה הרלוונטית היה קשה להשיגו ועל כן פניותיו של עו"ד אלה לא קיבלו מענה. וכך העיד הכונס:

"ת. לא עניתי לו בכתב , הוא חיפש אותי פעם פעמיים טלפונית היה קשה להשיג אותי בסופו של דבר שוחחנו טלפונית, הסברתי לו את המורכבות של העניין, זה לקח לערכתי כמה שבועות אולי שבועיים...".

(פרו' עמ' 5, ש' 9- 11).

הכונס אף הוסיף בעדותו כי לאחר שקיבל את הבקשה, הסביר לעו"ד אלה כי לא ניתן לרשום את הערת האזהרה בשל קיומו של התנאי המתלה וכי על ההסכם להיות סופי ומוחלט. (פרו' עמ' 5, ש' 12- 19). ולאחר שקיבל הודעה מעו"ד אלה ביום 07.04.13 וכי התנאי המתלה בוטל שכן הצדדים שילמו את התמורה בסך 300,000 ₪, החל לטפל בבקשה (פרו' עמ' 5, ש' 27- 32). כשנשאל הכונס מדוע לא נרשמה הערת האזהרה חרף הודעתו של עו"ד אלה עוד ביום 07.04.13 על תשלומו של 300,000 ₪, השיב הכונס כי :

"היה צריך למלא פרוצדורה שקשורה בענייני הכינוס, חתימה על כל מיני מסמכים ובדיקה של משכנתאות ועוד כל מיני דברים שאני עושה בגלל בעיות שהתגלו בעבר..". (פרו' עמ' 6, ש' 3- 4).

עינינו הרואות, איפוא, כי העיכוב ברישום הערת האזהרה לא נבע מהזנחה או מהפקרתם של הצדדים, ומרשלנות של עו"ד אלה, אלא עקב חוסר מענה לפניותיו מצד הכונס. יוער כי גם התובעים ציינו בעדותם לפני כי הגם שתחילה סברו כי עו"ד אלה לא פעל לרישום הערת האזהרה בדיעבד התברר להם כי אכן עו"ד פנה מספר פעמים לכונס הנכסים כדי להביא לרישומה של הערת האזהרה אך מנסיבות שאינן תלויות בו היא לא נרשמה במועד. וכך העידה התובעת גב' דוויק:

"ת. הוא ייצג אותנו, אני הייתי בקשר טלפוני עם גב' כדורי האמא שמנו לב שהוא לא עונה בטלפונים (הכוונה לעו"ד אלה- ג' א') לא אמר לנו מה הוא לקרות (היה צריך להיכתב מה הולך לקרות- ג' א') חיכינו לאישורים, אנחנו הסקנו שהוא לא מטפל בתיק כמו שצריך אחרי זה התברר שזה לא נכון, התברר שהוא היה בקשר עם עו"ד דיבון כמו שהעיד עכשיו עו"ד שגיא (הכוונה לכונס- ג' א') שהוא יצא לחופשה... אנחנו חשבנו שעו"ד אלה לא עבד טוב אבל התברר לנו אחרי שזה לא נכון. עו"ד אלה ייצג אותנו עד שהעסקה יצאה לפועל ומסרנו את המפתח לכדורי".

(פרו' עמ' 10 ש', 31- 34, ועמ' 11, ש' 1- 3).

כאן אולי המקום לציין כי על אמות מידה סבירות להתנהלות עו"ד נכתבו ספרים ופסקי דין רבים, על חובת הנאמנות והמסירות המוגברים שלו כלפי לקוחותיו, ואף חובותיו כלפי מי שאינם לקוחותיו. ועם זאת נפסק כי אין לבחון את רשלנות עוה"ד רק לפי התוצאה של הדברים, שכן לרוב עוה"ד פועל כשכוחות נוספים פועלים והתוצאה הסופית אינה תמיד תוצאה ישירה של התנהלותו שלו (ראו ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4)446, עמ' 462 ואילך).

לאור האמור סבורני כי במקרה זה פעל עו"ד אלה כפי שעו"ד מסור וסביר היה צריך לפעול בנסיבות העניין, לרישום הערת האזהרה במועד, וכי מנסיבות שלא היו תלויות בו התעכב הרישום. לפיכך, הרי שאין לומר שעו"ד אלה הזניח את לקוחותיו אלא פעל עבורם כנדרש ועל כן טענת הנתבעים בעניין זה נידחת. כמו כן, בשל כך אין ספק שעו"ד אלה זכאי לקבל את שכר טרחתו בגין ההסכם גם מהנתבעים – כדורי ולפיכך יש לקבל את תביעתו בענין זה.

באשר לטענתה של גב' כדורי כי ביום 20.03.13, הסכימה להעברת התשלום הראשון בסך 300,000 ₪ לנתבעים לאחר שעו"ד אלה עודד אותה לעשות כן ולאחר שקיבל הבטחה ממנו כי הערת האזהרה תירשם בדחיפות לאחר העברת התשלום הנ"ל. (פרו' עמ' 29, ש' 9- 14). מעדותם של משפ' דוויק עולה כי הנתבעים העבירו את הסכום ללא ידיעתו של עו"ד אלה. אציין כי עדותם של הזוג דוויק הייתה אמינה לחלוטין ושלא מצאתי כל סיבה שלא לקבלה. עוד טוענים הנתבעים כי עובר לחתימת ההסכם עו"ד אלה לא הסביר על הבעייתיות של הדירה. לטענתם, לו היו יודעים כי פרוצדורת הרישום תהא כה מסועפת לא היו מתקשרים בהסכם. גם דין טענה זו להידחות. בעניין זה אמינה עלי גרסתו של עו"ד אלה שציין בתצהירו כי קודם לחתימת הסכם המכר נפגש עם גב' כדורי ועם אישה נוספת (כנראה אמו של החתן) והסבירה להן באופן מופרט וברור על הרקע ההיסטורי של הבניין ועל בעיות הרישום. עו"ד אלה ציין בתצהירו כי הרושם שקיבל מגב' כדורי הוא שהלה ידעה היטב על מצב הדירה עוד עובר לפגישה עמו. למעלה מן הצורך נציין כי למרות שגב' כדורי לא הכחישה אודות קיומה של הפגישה, מנסיבות היא בחרה שלא לצרף את תצהירה של האישה שנכח עמה בפגישה או להביאה לעדות. וכלל ידוע הוא שאי הבאתה/ו של עד/ה רלבנטיים יוצרת הנחה לרעת הצד שנמנע מלהביאם לעדות. יתרה מזאת, נציין כי גם בני הזוג דוויק הדגישו בעדותם לפני ובמסמכים שהוגשו מטעמם כי הגם שגב' כדורי קיבלה מהם מידע מדויק על המצב הרישומי של הדירה, אך דבר זה לא הרתיע אותה או מנע ממנה להחתים את משפ' עמר על ההסכם.

וכך העיד גב' דוויק:

"ת. הוא נתן להם אפשרות לרשום הערת אזהרה. אני יודעת שגב' כדורי חתמה על חוזה והיא הצהירה שהיא יודעת את כל הבעייתיות של הבניין". (פרו' עמ' 11, ש' 27- 28).

וכך העיד מר דוויק:

"ש. אמרת שגב' כדורי אמרה שהיא יודעת את כל הבעיות שיש בבניין באיזה שלב זה היה?

ת. מה שאני יודע, שלפני שחתמנו בכלל היה לנו שיחות בינינו, אמרתי לה שיש בעיה ואין טאבו ואין כלום, היא אמרה שהיה תסדר בעיריה היא יודעת שיש בעיות והיא תסדר. ואמרתי לה שיש בעיה עם הערת האזהרה אמרתי לה הכל"

(פרו' עמ' 17, ש' 29- 32).

הינה כי כן, עיננו הרואות כי גב' כדורי ידעה היטב על מצבה של הדירה, אולם בחרה להמשיך בעסקה. אך לא די בזה, נציין כי אם הייתה נכונה טענתה של גב' כדורי כי לא ידעה לאיזה עסקה נכנסה, הרי שנכרתה בדרכה הזדמנות פז להפסיק את העסקה עם התובעים, לאחר אי קיומו של התנאי המתלה הראשון ואי רישום הערת האזהרה. אלא שחרף זאת כאמור בחרה היא להמשיך בעסקה ואף לשלם את הסך 300,000 מבלי שנרשמה הערת האזהרה וחלף המועד הרשום בחוזה.

ככלל אציין כי גם בית המשפט התרשם מעדותה של גב' כדורי כי מצבה הבעייתי של הדירה הייתה ידועה לה היטב עוד בטרם חתמה על הסכם המכר הראשון והשני, אך בחרה לבוא בעסקה משיקוליה היא. אם לא די באמור, נציין כי נושא הערת האזהרה צויין בחוזה המכר די והותר, מכאן משחתמו הצדדים על הסכם המכר, החזקה היא שקראו את החוזה והבינו וידעו על מה הם חתמו. בעניין זה יפים דבריו של כב' השו' א' פרוקצ'ה כפי שנאמרו ברע"א 4765/00:

"לכל אלה ניתן להוסיף עוד כי בענייננו חל העקרון כי דרך כלל אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו ואת הוראותיו. על המבקש לשלול חזקה זו, הנגזרת ממציאות החיים, מוטל נטל כבד (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט(2) 113, 117; ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פד"י לז(3) 60, 91-2; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פד"י מד(1) 497, 50".

(ראו ברע"א 4765/00 לוי יוסף נ' הבנק הבינלאומי לישראל בעמ' – סניף כפר שמריהו (מיום 27.08.00)).

ובעניינו ההחזקה אמורה מקבלת משנה תוקף שכן הנתבעים חתמו על אותה חוזה פעמיים!!

לאור האמור הטענה נגד עו"ד אלה נידחת ועל הנתבעים לשלם לעו"ד אלה את שכ"ט בגין ההסכם והעסקה הנ"ל.

באשר לנזק הנפשי שנטען על ידי גב' כדורי שלטענתה נגרם לה כתוצאה מעסקת המכר וכתוצאה מהתנהלות הצדדים בעסקה, איני רואה להידרש לכך, שכן גב' כדורי אינה צד לתובענות שבפנינו. מה עוד שזו לא הוכחה וכפי שנקבע, גם לא היתה הפרה שיש בה כדי לזכות בפיצוי.

סוף דבר

לנוכח האמור לעיל שתי התביעות נידחות וכל צד יישא בהוצאותיו. עם זאת, כאמור התובעים והנתבעים שכנגד- משפחת דוייק ישלמו לנתבעים את תשלום דמי השכירות בסך 2,800 ₪ עבור דמי השכירות בגין חודש נובמבר 2013, תוך 30 יום מהיום.

תביעתו של עו"ד אלה לקבל שכר טרחתו מתקבלת ועל הנתבעים (כדורי ועמר)לשלם לעו"ד אלה את שכרו בסך 3,540 ₪ וכן את האגרה ששולמה על ידו בתיק 557-04-14 וכן שכ"ט עו"ד בגין תביעה זו וההודעה לצד ג' בסך 2,000 ₪ + מע"מ נוספים.

כל הסכומים שעל הצדדים לשלם לפי פסק דין זה ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.

המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה