1. התובעת הגישה תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח על ידה, בתאונת דרכים מיום 9/8/12.

2. לטענת התובעת, התאונה ארעה לאחר שהנתבע נהג בחוסר זהירות ופגע ברכב המבוטח מאחור.

3. לטענת הנתבע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של נהג משאית מ.ר 65-141-92, אשר לא שמר מרחק, פגע מאחור ברכב הנתבע והדפו לעבר הרכב המבוטח.

4. הנתבע שלח הודעת צד ג' לנהג המשאית ואולם לא הצליח למסור לו את ההודעה.

5. ביום 25/5/15 נשמעו עדויות הצדדים. נהג הרכב המבוטח מר אלי בלום העיד כי הוא בלם את רכבו לאחר שהבחין ברכב אשר בא ממולו. עוד העיד כי תוך כדי הבלימה התבונן במראה והבין כי רכב הנתבע לא יספיק לבלום במועד. עוד העיד כי חש במכה אחת בלבד ברכב שלו ולאחר מכן שמע פגיעה נוספת ברכב אשר מאחוריו.

הנתבע העיד כי הצליח לבלום את רכבו ונהג המשאית הוא זה שפגע בו והדף אותו לעבר הרכב המבוטח.

6. בתום הדיון ניתנה לנתבע ארכה להגשת אישור בדבר מסירת ההודעה לידי צד ג'. ומשלא הומצא אישור מסירה הוריתי על מחיקת ההודעה.

7. לאחר ששמעתי את העדים הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את הנתבע באחריות מלאה לנזקי התובע; נתתי אמון מלא בגרסת נהג הרכב המבוטח לפיה תוך כדי בלימת הרכב הסתכל במראה והבין כי הנתבע לא יצליח לבלום את רכבו. גם עדותו כי חש מכה אחת בלבד ברכבו בהמשך למה שראה במראה מביאה למסקנה כי הנתבע הוא זה שפגע ברכב המבוטח. מאידך הנתבע לא שכנע אותי בגרסתו לפיה הספיק לעצור עצירה מוחלטת מבלי לפגוע ברכב המבוטח; הנתבע לא ידע להגיד באיזה מרחק מרכב המבוטח הסתיימה הבלימה ולא הצליח לסתור את גרסת נהג הרכב המבוטח. עוד נפגמה גרסתו בכך שבעדותו בעל פה ציין כי נהג המשאית שילם לו בו ביום את מלוא נזקיו, אך לא צירף אסמכתא להוכחת טענה זו.

8. בסופו של יום עדות נהג הרכב המבוטח עדיפה בעיני ועל כן אני מקבלת את התביעה במלואה.

9. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1839 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובצירוף הוצאות (אגרה ושכר העד) ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

10. הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.