תביעת שיבוב שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין סכומים ששילמה למבוטחה באירוע תאונת דרכים. עסקינן למעשה בתאונת שרשרת אשר היו מעורבים בה 3 רכבים.

נהג רכב התובעת העיד שרכבו נפגע פעמים. כן העיד ששתי הפגיעות היו חזקות. אף במשטרה מסר הוא הודעה זהה.

הנתבעת מס' 1 טענה מנגד שראשית פגע בה רכב נתבע 3 והדף אותה לעבר רכב התובע.

נתבע מס' 3 העיד שרכבו פגע ברכב נתבעת מס' 1 אולם לא ידע להעיד האם נתבעת מס' 1 פגעה ראשית ברכב נהג התובעת אם לאו.

אם זאת סבורני שעדות נהג התובעת הינה עדות אוביקטיבית שכן אין לו כל ענין בשאלה מי מחברות הביטוח אשר ביטחו הנהגים ישלמו לו עבור פגיעתו.

עדותו היתה בהירה וכאשר אף במשטרה מסר ששמע והרגיש שתי פגיעות ברכבו מקבלת אני עדותו זו.

כאשר העיד ששתי הפגיעות היו חזקות (ראה עמ' 2 שורות 7-8) סבורני שנתבעים מס' 1- 2 אחראים לתאונה, עם זאת רכבו קיבל מכה נוספת מכך שרכב נתבעים 3-4 אשר פגע ברכב נתבעת מס' 1 גרם למעשה לפגיעה נוספת ברכבו. בחלוקת האחריות שבין הצדדים סבורני על כן שהנתבעים מס' 1ו 2 אחראים ל – 75 % מהאחריות לתאונה בעוד שנתבעים מס' 3-4 אחראים ל- 25% מקרות התאונה.

על הצדדים להמציא פסיקתא לחתימה.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ה, 14 מאי 2015, בהעדר הצדדים.