מתורגמנית לשפה הרוסית, הגב' סבינה פדידה

כתבי האישום ומהלך הדיון

בפני בקשת המאשימה לעיין מחדש בשחרורו של המשב ולחלט את הערבויות נגדו.

המשיב לאוניד קבנובסקי, יליד 1969, ת.ז 311029151-10 מהעיר אשדוד. נעצר ביום 05/05/2014 והואשם בפני בית המשפט ביום 08/05/2014.

כתב האישום הראשון ייחס למשיב:

כי ביום 29.03.2014 הכה ברעייתו במכות אגרוף בעודה שוכבת על הריצפה ואחר כך שבר את משקפי השמש שלה. בזמן ביצוע העבירה היו הנאשם ורעייתו תחת השפעת אלכוהול.

ביום 29.03.2014 נעצר המשיב וביום 01.04.2014 הוגשה בקשה לשחרור בתנאים.

בית משפט זה, לאחר בחינת הראיות בפניו קבע ביום 01/04/2014 את תנאי שחרורו של המשיב כדכתיב:

" המשיב ישוחרר בתנאים מגבילים שהם:

1. הרחקה מהמתלוננת ואי יצירת קשר בכל דרך שהיא .

2. הפקדה בסך 500 ש''ח שתופקד עד מחר בשעה 12:00.

3. התחייבות עצמית וערבות צד ג' כאשר הערבה היא ברברט יוליה ת.ז 332351501 כתובת ציזלינג 6/6 אשדוד. טלפון : 0546047218 כאשר היא תחתום עד מחר בשעה 12:00 בתחנת המשטרה באשדוד .

כתב האישום השני ייחס למשיב את המעשים הבאים:

המשיב הואשם כי על אף התנאים אותם קבע בית המשפט במסגרת ההסדר, הגיע אל רעייתו ביום 05/05/2014 ואז הכה בפניה של המתלוננת באגרופו תוך שהוא תופס את שערה. כאשר הגיע אחר כך מר איגור לרנר בכדי להרגיעו, הפסיק הנאשם. ולאחר מספר רגעים שב אל המתלוננת, משך בשערה והכה אותה בפניה ובצווארה באמצעות ידיו. המכות נמשכו עד שהגיעו השוטרים למקום. במעשיו אלה הואשם המשיב בשלוש עבירות של תקיפת בת זוג ובעבירה של הפרת הוראה חוקית.

ראיות לכאורה:

הצדדים לא טענו לעניין ראיות לכאורה לגבי כתב האישום השני ולכן עיין בית המשפט בראיות ומצא את הממצאים הבאים:

מסמך אירוע 212 הקלטת מוקד 100 שעה 23:39 מיום 05.05.2014, מתאר המודיע כי גבר מכה אישה לייד המרכזון באשדוד. ומתאר את המקום ומשער כי המכה הינו בעלה של האישה וכן נציין כי הוא שיכור.

מזכר השוטר- אלי צ'וצ'יאשווילי מיום 06.05.2014 מציין כי במהלך סיור שגרתי הוא קיבל דיווח על גבר אשר מכה אישה באיזור "לב אשדוד". כשהגיע למקום הבחין בגבר המכה אישה בפניה. כן מגולל השוטר במזכרו את האירוע האלים כלפי אותה אישה. בסופו של דבר ביצע השוטר מעצר ולבסוף התברר כי זהות המכה הינה לאוניד קבנובסקי, ת.ז 311029151. השוטר הוסיף כי לאוניד נראה בגילופין. האישה שהותקפה שמה פטריק דיאנה, ת.ז 321172124.

אימרת דיאנה פטריק מיום 06.05.2014 , באימרה זו שותקת דיאנה ומוסרת כי שתתה אלכוהול ואף מגלה סימנים כי שתתה אלכוהול ואז היא איננה מכחישה כי המשיב הגיע למקום אך גם לא מאשרת זאת ומציינת שהיא רוצה שהוא יילך הביתה.

אימרת המשיב מיום 06.05.2014, באימרה זו מציין כי הוא יודע על התנאים ואז אומר כי ישב איתה בבית שלו וכי חזר לגור עם רעייתו אך לא הכה אותה.

אימרתו של איגור לרנר מיום 07.05.2014 מצביע על כך שראה בחורה בוכה יושבת על מדרכה, ניגש אליה בחור, תפס אותה בשיער נתן לה אגרוף בפניה, היא נפלה על הגב ושוב הוא משך אותה בשיער, הוא ניגש לבחורה והבחורה אמרה לו "תזמין משטרה" ואז שוב התקרב אליה הבחור נתן לה מכה נוספת בפנים, הגיעו השוטרים ועצרו את הבחור אשר תיאורו תאם את תיאורו של המשיב, עוד הוסיף כי הבחורה אמרה לו שהוא יהרוג אותה בבית.

אימרת המשיב מיום 07.05.2014, חוזרת על כך שהוא הפר את הצו ביודעין אך מכחיש את דבר המכות.

באימרתה של דיאנה פטריק מיום 07.05.2014, היא מתקנת את גרסתה הקודמת ואומרת כי נפגשה עם המשיב ברחוב אך הוא לא הרביץ לה ומאשרת כי באו שוטרים ועצרו אותו.

דוח פעולה מיום 05.05.2014 מאת השוטר ניסים לוי מצביע כי הגיע יחד עם שותפו אלי צוציאשווילי ואז ראו גבר מכה אישה, הפרידו אותו בכוח מן האישה והוא שאל את האישה מדוע הכה אותה והיא אמרה שהוא היה שיכור, הגבר זוהה כלאוניד קבנוסבקי והאישה כדיאנה פטריק.

די באלו בכדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב.

שאלת מעצרו של אדם אשר הפר תנאי שחרור – המסגרת הנורמטיבית

שחרורו של אדם לחלופת מעצר הוא ביסודו של דבר הסכם המובטח בהוראה חוקית ובסנקציה פלילית. זהו הסכם של כבוד. בעת עריכתו מכבד בית המשפט את זכותו של המשיב לחירות אשר היא זכות הנובעת מכבוד האדם שלו.

בעת עריכתו מעדיף בית המשפט את כבודו של המשיב על כבוד הציבור המכונה גם האינטרס הציבורי כבודם של אחרים אשר עלול להיפגע משחרורו של אדם שכנגדו מצויה עילת מעצר.

בעת עריכתו נותן בית המשפט את הכבוד הראוי למשיב כאדם המסוגל לקיים את דברו בעתיד, כבוד מסוג מיוחד זה מכונה בשם "אמון".

המשיב מצווה לכבד את החלטת בית המשפט בעניינו ואת הציבור אשר הוא שולחו של בית המשפט ובעיקר מצווה לכבד את האמון שניתן בו.

הפרת הסכם זה הינה פגיעה בכבוד בית המשפט ובכבוד הציבור אשר הוא שולחו של בית המשפט.

אם הופר הסכם זה, הופר מאזן הכבוד, אם נשמט האמון תתמוטט החלופה או אז תכתיב שורת הדין שליחתו של המשיב למעצר והיא תיסוג רק מפני שיקולים מיוחדים ונדירים של תכליתיות ושל מידתיות.

אין לשכוח הכבוד הינו הערך המוסרי הבסיסי שעליו בחר המחוקק הישראלי להשתית את חקיקתו ואת העשייה המשפטית, והוא מונח ביסודן של מאות רבות של שנות פסיקה במשפט העברי, עד אשר בא למקומו ב - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ההלכה היא שמי שמפר את תנאי שחרורו – ככלל ייעצר ולא בנקל יינתן בו אמון פעם נוספת, ואין חובה על בית המשפט לבחון חלופה פעם נוספת [ בש"פ 8830/12 אלכרישאת, בש"פ 5673/12 אטינגר בש"פ 7364/12 אדרי, בש"פ 507/00 מזרחי בש"פ 7853/12 אל עוואדרה ]

גם הרתעת הרבים הובאה כשיקול משמעותי בפסיקת בית המשפט העליון וכך נאמר שם:

"בכך יש משום העברת מסר ברור וחד משמעי, למשוחררים לחלופת מעצר, כי אי הקפדה על תנאי השחרור תוביל, ככלל, לחזרתם למעצר מאחורי סורג ובריח בשל אובדן אמונו של בית המשפט בהם " [בש"פ 7853/12 אל עוואדרה]

עד כאן הכלל והחריגים השומרים על הכלל קיימים גם הם, הן בהמשך דבריו של בית המשפט העליון והן בהחלטות אחרות.

המדובר הוא במקרים חריגים ובהם ניתן להצביע על נסיבות מיוחדות הן נסיבות ההפרה עצמה והן נסיבות אישיות יוצאות דופן והכול תוך שיקול דעת בנסיבות הקונקרטיות של המקרה הנתון

[ בש"פ 782/99 בן שמחון , בש"פ 634/09 שושן , בש"פ 625/07 חסדאי ]

מן הכלל אל הפרט

עברו הפלילי של המשיב מכביד, רצוף ורלוונטי. המשיב הורשע בתקיפת בת זוג ואיומים (2013) בעבירות סמים (2010) בחבלה כשהעבריין חמוש ובחבלה חמורה (2005), בגין תיק זה נידון לשלוש שנות מאסר, עבירות סמים וגניבה מרובות (2003,2002).

חרף מסוכנותו המובהקת של המשיב וכנראה בשל נסיבותיו המיוחדות של כתב האישום הראשון לא התבקש בעניינו של המשיב מעצר עד תום ההליכים אלא שחרור בתנאים.

המשיב לא יודע לכבד אף תנאים אלה ובמקום זה בחר להפר אותם ברגל גסה ולנקוט נגד רעייתו אלימות חמורה אף יותר מזו שהואשם בה וזאת כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בעבירה זו ממש.

במקרה דנן, אין המשיב נופל בקטגוריה של המקרים המיוחדים בהם יש לחזור ולהתחשב במשיב על אף שפגע באמונו של בית המשפט.

שירות המבחן אכן בא בהמלצתו לשחרור המשיב לביתה של גב' גטשטיין ובפיקוחה החלקי, כאשר בשעות העבודה ישהה המשיב בביתה של המפקחת תוך עיבוי החלופה באיזוק אלקטרוני.

נראה כי מסוכנותו של המשיב והתמכרותו לאלכוהול ובעיקר הפרת הצו גוברים על המלצה זו, ואין לראות בהמלצתו של שירות המבחן משום נסיבה חריגה העונה על דרישות הפסיקה במקרה של הפרת צו שיפוטי.

בית המשפט בהחלטות שחרור,מאזן את טובת הציבור עם טובת המשיב ומנהל את הסיכונים הכרוכים בשחרורו של אדם אשר נמצאו כנגדו ראיות לכאורה. הצד השני של המטבע מחייב את המדיניות שקבעה הפסיקה והיא שחרורו של אדם אשר הפר תנאים רק בהינתן נסיבות חריגות ביותר ובפרט אם חזר וביצע עבירות אשר התנאים נועדו להבטיח מפניהן.

אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו וכן על חילוט ההפקדה במזומן.

זכות ערר תוך 30 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.