1. התובעת הגישה תובענה ייצוגית להשבת כספים, שלטענתם נגבו ממנה שלא כדין, בגין חישובי הצמדות על חיובי ארנונה, של נכס אותו היא מחזיקה בעיר קרית גת.

התובענה הוגשה ביום 1.4.14, יחד עם התובענה הוגשה בקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות").

2. בבסיס התובענה טוענת התובעת כי הנתבעת, גובה הפרשי הצמדה על חיובי הארנונה, שלא בהתאם להוראות החוק, כשהיא מפנה לתיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה), תש"מ – 1980.

3. אין חולק, כי ביום 29.6.14 שלחה הנתבעת הודעת חדילה, בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות. מכאן, שלא נותר אלא להורות על דחיית התובענה הייצוגית (לפי סעיף 9 ב' לחוק התובענות הייצוגיות) ובמקביל לשקול פסיקת גמול לתובע ושכ"ט לבא כוחו.

4. במקרה שבפני, במסגרת הודעת החדילה המוסכמת, הודיעו הצדדים, כי הנתבעת תיישם את החדילה בכך שתחייב בהפרשי הצמדה של תשלומי הארנונה בהתאם לחוק, כאשר יישום החדילה יחל מיום 1.1.14, במסגרת השובר התקופתי לתשלום שיופק עבור תקופה שמחודש ספטמבר ואילך. באשר לחובות העבר תזכה הנתבעת כל נישום בעל חובות מהשנים 2012, 2013 ו/או חלקם, בסך של 1.63 ₪ שהינו גובה זיכוי מוערך ממוצע לחייב, משוערך כולל סך של 5,523 ₪. עוד הציגו הצדדים הסכמה לפיה עתרו במשותף לפסוק לתובע גמול בסך של 7,000 ₪ ושכ"ט לבא כוחו בשיעור של 38,000 ₪, כולל מע"מ.

5. כאמור, משהודיעה הנתבעת על חדילה מגביה, כנגדה יצאה התובעת, בתביעתה זו, אין מנוס כי אם לדחות את התביעה על פי הוראת סעיף 9 (ב) לחוק התובענות הייצוגיות. הוראה המעניקה "חסינות" לרשות מפני תובענה ייצוגית מקום בו תקנה פעולתה.

6. אשר לגמול לתובע ושכ"ט לבא כוחו – ראיתי לנכון לאשר הסכמת הצדדים בנדון. כדי לזכות בגמול ושכ"ט על התובעים להוכיח כי נקיטת ההליכים המשפטיים על ידם הם אלה שהובילו לפעולת החדילה. זה המקרה בפני.

7. בהינתן האמור - דין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נדחית, לאור הודעת החדילה שנתקבלה מטעם הנתבעת. בהתאם נדחית התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע גמול בגין עמלות בסך של 7,000 ₪ וכן שכ"ט בא כוחו בשיעור של 38,000 ש"ח

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, בהעדר הצדדים.