<#1#>

ב"כ המאשימה עו"ד יעקב שטרנברג

ב"כ הנאשם עו"ד איתי בר עוז

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 29.3.14 בכביש מס' 1 הסיע 4 שב"חים ברכבו. באותן נסיבות משכרזו לו השוטרים לעצור האיץ בנסיעתו ואף לאחר שנעשו נסיונות לחסום אותו באמצעות ניידות משטרה סטה מנתיבו על מנת לחמוק מהם. רק לאחר שהשוטרים כיוונו את נשקם לעברו עצר את הרכב. גם אז ניסה לצאת ממנו ולברוח.

לנאשם, שהינו יליד 1981, ארבע הרשעות קודמות. כאשר ריצה מאסר בפועל בן 8 חודשים בשנת 2009 בגין עבירות דומות, מאסר שכלל אף הפעלת מע"ת ואף הרשעתו האחרונה מ- 2010 כוללת מאסר בן 14 חודשים באותן עבירות ממש.

מגיש ר"פ.

מתסקיר שירות המבחן עולה שביצוע העבירות הוא מתוך בצע כסף. יחד עם זאת שירות המבחן מתאר את האחריות הרבה שהוא לוקח למשפחתו אך אנו רואים שאחריות זו הינה שבה ומחזירה את הנאשם לשם ביצוע עבירות. שירות המבחן מציין שגורמים אלו מהווים גורמי סיכון להישנות מעורבות פלילית.

גם שירות המבחן לא ממליץ על עבודות שירות מאחר שהנאשם לא הראה נכונות לכך. אם הנאשם ריצה בשל עבירה דומה 14 חודשי מאסר וכרגע לא מראה בפני שירות המבחן נכונות לבצע עבודות שירות, כנראה שהנאשם לא מפנים את חומרת מעשיו וכן כנראה העונש של 14 חודשים שהוטל עליו בגין התיק הקודם לא הרתיע אותו.

בעבירות מעין אלו כאשר מדובר בעבירות בנסיבות מחמירות המאשימה תטען לרף שהחל ממס' חודשים שיכול להיות מרוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל בן 18 חודשים.

מפנה 7726/13 של בימ"ש עליון, שם בגין עבירה דומה הוטל עונש של 7 חודשים. גם שם מדובר בהסעת 4 שב"חים.

במקרה שלנו, מדובר בנאשם עם עבר פלילי, ריצה בעבר 14 חודשי מאסר וזה לא הרתיע אותו, אנו סבורים שהעונש ההולם הוא מאסר שיהיה יותר

כמו כן נבקש בנוסף מע"ת, חילוט הרכב, התחייבות, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם:

הנאשם בן 34, נשוי ואב ל- 5 ילדים בגילאי 3 עד 11. מדובר באדם ששומר על רצף תעסוקתי זה שנים רבות, עובד במאפיה ומפרנס בדוחק את משפחתו. יש לו נסיבות חיים לא פשוטות. מפנה לתסקיר, ניתןל ראות שהנאשם עובד מגיל צעיר מאוד עקב נטישת האב, מפרנס גם את משפחתו וגם את משפחת המוצא. מעבר לזה נפל להונאה מאוד גדולה שבשלה נפל לחובות כספיים כבדים ועקב כך נדחק לביצוע העבירה. הוא לא ביצע את העבירה בשל בצע כסף, יש הבדל בין בצע כסף לבין אדם שעומד עם גבו לקיר,

כתב האישום תוקן בשל אי אלו קשיים ראייתיים. הנאשם הסיע 4 שב"חים. לא מדובר בהסעה בנסיבות מחמירות. כאשר כרזה לו המשטרה לעצור הוא פעל בשיקול דעת מוטעה, אך הוא לא גרם נזק.

הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה גם במשטרה, גם בבימ"ש וגם מול שירות המבחן ונטל אחריות מלאה. התסקיר די חיובי. שירות המבחן מתרשם שלנאשם כוחות חיוביים לתפקוד, הנאשם אינו מעורב בחברה שולית וחרף המאסרים אותם ריצה לא מעורב בסביבה עבריינית וקיימים סיכויי שיקום רבים, מפנה לעמוד השלישי פסקה לפני אחרונה. הם אומרים שהמצוקה הכלכלית השפיעה על שיקול דעתו, גורמת לו למצוקה, אך לאחר מעשה מבין את השלכות מעשיו וישקול מעשיו בעתיד.

לעניין המלצת שירות המבחן, ככל הנראה חלה איזו אי הבנה או קצר בתקשורת בינו לבין שירות המבחן ביחס לעבודות השירות. רק בחודשים האחרונים חוו"ד הממונה מפורטת מאוד. לוקח אחריות גם בפני הממונה. בכל זאת המליצו שיבצע מאסר בדרך של עבודות שירות וגם נקבע לו כבר מקום לביצוע העבודות.

חברי התייחס לעבר הפלילי כעניין לקביעת המתחם ולא כך הוא. צריך להקבע מתחם בכתב האישום של הסעת 4 שב"חים והפרעה לשוטר וסטייה מנתיב ובתוך המתחם הזה העבר הפלילי שלו יכול להיות גורם לכך שהעונש יהיה ברף העליון של המתחם. אני לא מכיר פסקי דין שבעבירות כאלה גוזרים 18 חודשי מאסר, שזה עתירת חברי.

מפנה לת"פ 13622-12-12 – נגזר ענישה של עבודות שירות על הסעת 10 שב"חים.

ת"פ 24677-06-13 – שם לנאשם היה עבר רלוונטי, מע"ת של 6 חודשים ונגזר עליו 6 חודשי עבודות שירות עם חפיפה מלאה לתנאי. שם צויין מאמר של ד"ר רוזן אייל ששמו 'מתחמים לא הולמים', שם סקר המלומד 100 מקרים של עבירות העסקה, הלנה' ורק ב- 31 מתוך 100 פסקי דין הוטלו מאסרים בין אם מאחורי סורג ובריח ובין אם בעבודות שירות.

כך שלדעתי המתחם בעבירות מסוג זה צריכה להיות בין מע"ת לבין מאסר בעבודות שירות המבחן. עתירתי היא לריצוי מאסר ברף של עבודות שירות, אנו מסכימים לחילוט הרכב, יש מכך משום ענישה כלכלית שהולמת את המניעים הכלכליים שבביצוע העבירה. הנאשם פסול מלנהוג מיום המעצר (29.3.14) ועד היום, הנאשם היה נתון במעצר ממש מיום 29.3.14 עד 8.4.14.

מסכים לקנס, קיימת הפקדה כספית בסך של 10,000 ₪. נסכים לקיזוז.

אמנם הוטלו על הנאשם עונשי מאסר בעבירות דומות, יחד עם זאת עונש המאסר אחרון בן 14 חודשים הוטל כאשר הופעל מע"ת בן 12 חודשים.

לסיכום אבקש ענישה שתאפשר לו לצאת מהמעגל הזה שנקלע אליו בין היתר בשל המאסרים, להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות ורכיבים כלכליים.

הנאשם:

אין לי מה להוסיף.

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

1. הסעה ברכב של תושב זר שוהה שלא כדין לפי סעיף 12 א' (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

2. הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

3. סטייה מנתיב, עבירה לפי סעיף 40 (א) לפקודת התעבורה.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 29.3.14 בסמוך למחלף שלעבים לכיוון מערב נהג הנאשם ברכב מ.ר. 7150156. הנאשם הסיע 4 תושבי אזור אשר לא היה בידם אישור שהייה כדין. שוטרים כרזו לנאשם לעצור. משהבחין הנאשם בניידת האיץ את נסיעתו עד שנאלץ לבלום בשל עומס תנועה ולאחר שנעשה נסיון לחסמו באמצעות ניידת משטרה, פנה שוב הרכב במהירות לנתיב הימני. רק לאחר ששוטר כיוון את נשקו אל גלגלי הרכב, עצר הנאשם את הרכב, ניסה לצאת ממנו ונבלם על ידי השוטרים אשר עצרו אותו.

הערך המוגן הינו זכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה וכן הגנה על תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק. מידת הפגיעה בערך המוגן הינה ממשית וזאת בשים לב לכך שהנאשם הסיע 4 שוהים בלתי חוקיים, ביודעין, ולאחר מכן הפריע לשוטרים בכך שהאיץ את נסיעתו, ונעצר רק לאחר ששוטר כיוון את נשקו לגלגלי הרכב.

במסגרת הנסיבות אשר קשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לכך שהנאשם ביצע את המעשים משיקולים כלכליים ובתמורה כספית.

מדיניות הפסיקה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב החל מעונשים של של"צ ועבודות שירות ברף נמוך ועד לריצוי מאסרים בפועל לתקופות משמעותיות. בעניין זה מן הראוי להפנות בין היתר לרע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל, מיום 8.1.14,ש ם הוטל על הנאשם בגין הסעת 4 תושבי אזור עונש של 7 חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם הינו החל משל"צ וכלה ב- 12 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה באשמה ונטל אחריות על מעשיו. עוד נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן אשר מציין את גורמי הסיכון והסיכוי להישנות מעורבות עבריינית. מדובר אמנם בתסקיר חיובי בעיקרו ואולם מהתסקיר עולה כי בשל שיקולים כלכליים משפיע הדבר על שיקול דעתו של הנאשם ורק לאחר מעשה מבין הנאשם את השלכות מעשיו.

שיקול משמעותי נוסף נוגע לעברו הפלילי של הנאשם. לחובתו של הנאשם מס' הרשעות קודמות לרבות בעבירות דומות. הרשעתו האחרונה משנת 2010 (מת"פ ירושלים 4522/09) בעבירות של הסעת שב"ח והפרעת שוטר במילוי תפקידו. באותו מקרה נדון הנאשם בגין 23 עבירות של הסעת שב"ח לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל כולל הפעלת מע"ת. כמו כן לחובתו הרשעות בעבירות של שבל"ר וכן בעבירות נוספות של הסעת תושב זר, נהיגה פוחזת של רכב והפרת הוראה חוקית. עיון בעברו הפלילי של הנאשם מעלה כי הנאשם איננו מפנים את חומרת מעשיו ושב ומבצע את אותן עבירות בדיוק על אף עונש מאסר משמעותי אשר הוטל עליו בשל מעשים דומים. נדמה כי הנאשם סובר כי בשיקולי הרווח וההפסד בביצוע עבירה של הסעת שב"ח, תוכלת הרווח הכלכלית מהסעת שב"חים עולה על הסיכון שיתפס, יורשע בדין ויוטל עליו עונש משמעותי. בנסיבות אלה סבורני כי יש ליתן משקל לשיקולי ההלימה והרתעת היחיד וזאת כדי שהנאשם יפנים את החומרה שבמעשיו.

באיזון בין השיקולים השונים לא שוכנעתי כי ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות, וזאת על אף קיומה של חוו"ד חיובית מאת הממונה.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 6 וחצי חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.3.14 עד ליום 8.4.14.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בבית מעצר הדרים ביום 23.11.14 עד השעה 10.00 או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

2. 8 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

3. 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו.

4. קנס בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו לתשלום עד ליום 1.12.14.

לבקשת הנאשם הקנס ישולם מתוך ההפקדה בהליך המ"ת הקשור לתיק זה וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם, בכפוף לכל הוראה חוקית, לאחר התייצבותו לריצוי עונש המאסר בפועל.

5. חילוט רכב מסוג רנו מגאן מ.ר. 7150156.

6. 12 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה שמניינם מיום 29.3.14.

7. 12 חודשי פסילה על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי.

הערבויות שניתנו בתיק יוותרו על כנן. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשם וזאת עד להתייצבותו לריצוי המאסר בפועל. רשמתי את הצרתו של הנאשם שאין ברשותו דרכון.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ה, 06/10/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

נבקש שעד להתייצבות הנאשם לריצוי עונשו שיוותרו התנאים המגבילים בהם נתון הנאשם. שעה שניתן גזר דין אך בפועל לא מבוצע, אנו נמצאים במצב שמחד הנאשם לא מרצה את עונשו ומנגד הנאשם לא נמצא בתנאים.

ב"כ הנאשם:

קצת מוזרה לי בקשת חברתי. רואים שהנאשם מתייצב למשפט, הערבויות יעמדו עד להתייצבותו לריצוי עונשו.

<#4#>

החלטה

לאור סיום ההליך ומתן גזר הדין לא שוכנעתי כי קיים צורך בהותרת התנאים המגבילים על כנם, למעט האמור לעיל בגזר הדין.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ה, 06/10/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חנה בבו