המבקש הגיש ביום 17.4.16 בקשה להעברת כספים של המשיבה 1 המוחזקים בקופת בית המשפט, אל לשכת ההוצאה לפועל, וזאת בהתאם להחלטה בדבר עיקול הכספים שהתקבלה בתיק הוצאה לפועל 514539-11-14.

בבקשתו טען, כי המשיבה 1 הפקידה סכום של 30,000 ₪ במסגרת בקשה להחזרת תפוס, וזאת כתנאי להשבת שלושה רכבים שתפסה המשטרה במסגרת חקירת משטרה, ולפי צו העיקול יש להעביר הסכום לידיו.

המשיבה 1 לא הגישה תגובתה לבקשה, וזאת למרות שניתנו לה מספר הזדמנויות וארכות לעשות כן.

המשיבה 2, משטרת ישראל, אינה מתנגדת לבקשה.

בהחלטתי מיום 1.5.14, ובהסכמת הצדדים, הוריתי על שחרור שלושה רכבים השייכים למשיבה 1, ואשר נתפסו על ידי משטרת ישראל במסגרת חקירה פלילית שניהלה. התנאים לשחרור הרכבים כללו, בין היתר, הפקדה של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ביום 18.3.15 הגישה המשיבה 1 לבית המשפט בקשה להשבת כספי הפיקדון. לטענתה, החקירה הסתיימה, חלפו 180 ימים ואין כל עילה להמשך החזקת הכספים. משטרת ישראל התנגדה להשבת הכספים ומסרה, כי עתיד להיות מוגש כתב אישום. בנסיבות אלו, קבעתי, בהחלטתי מיום 22.3.15, כי בשלב זה לא ישוחררו הכספים המופקדים בבית המשפט.

המבקש הוא זוכה בתיק הוצאה לפועל (ב"ש) 514539-11-14 שנפתח נגד המשיבה 1. כבוד הרשם פרי מנוביץ', בהחלטתו מיום 9.9.15, נתן צו עיקול על כספי המשיבה 1 לטובת המבקש.

לאור כל האמור, בהיעדר תגובה של המשיבה 1, ובהיעדר התנגדות של משטרת ישראל, יש לממש את צו העיקול הנזכר גם על הכספים המוחזקים בתיק דנן בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.