1. 2 תביעות אלה, שהדיון בהן אוחד, עניינן נזקים שארעו כתוצאה מתאונה שרשרת, ובמוקד הדיון מחלוקת בשאלת מתן כיסוי ביטוחי ע"י הנתבעת, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לנהיגתו של הנתבע, מר אלי מזרחי, ברכב הנתבעים.

2. בתא"מ 14165-04-14 תובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ, בתביעת שיבוב, את הנזקים שנגרמו לרכבה, בסך של 13,908 ₪, ואילו בתא"מ 14256-04-14 תובעת איילון חברה לביטוח בע"מ, בתביעת שיבוב, את הנזקים שנגרמו לרכב התובעים, בסך של 20,440 ₪, ואילו מבוטח איילון, מר אלירן גיספאן, תובע את הפסדיו, בסך 5,351 ₪, הכוללים השתתפות עצמית ומע"מ שנוכה מהפיצוי שקיבל.

3. הכשרה טוענת, כי מזרחי היה נתון בשלילת רישיון בעת התאונה, ולפיכך פקע הכיסוי הביטוחי. התובעים טוענים, כי על הכשרה הנטל להוכיח טענתה זו, והיא לא עשתה כן.

4. בנוסף, ומאחר שמדובר בתאונת שרשרת, בה רכב איילון עמד מאחורי רכב נוסף, כשרכב הפניקס מאחוריו, ורכב הכשרה פגע ברכב הפניקס והדפו על רכב איילון – ישנה מחלוקת בין איילון (וגיספאן) לבין הכשרה בשאלת הנזק שנגרם לחזית רכב איילון, כשאיילון וגיספאן טוענים שרכבם נהדף אל הרכב הקדמי, וניזוק, בעוד הכשרה מכחישה זאת.

5. העידו נהגת רכב איילון ונהגת רכב הפניקס. נהגת רכב איילון סיפרה שעמדה ללא ניע, כשנפגעה מרכב הפניקס ונהדפה. לדבריה, לא נגרם כל נזק לרכב הקדמי, למרות הנזק (המשמעותי) שנגרם לחזית רכבה, ואותו רכב קדמי עזב את המקום בלא להשאיר פרטים. יוער, כי הנזק בחזית מסתכם בסכום גבוה יותר מהנזק מאחור (בשיעור של כ-3:2).

6. נהגת רכב הפניקס סיפרה, כי הרכב שלפניה לא עצר בפתאומיות, וכי רכבה נהדף אל רכב איילון. היא סיפרה עוד, כי הגם שלא ראתה זאת, הבינה כי רכב איילון נהדף אל הרכב הקדמי, שכן שמעה את הנהגים מדברים על כך שלא היה חסר הרבה וגם הולך רגל שחצה את הכביש לפני אותו רכב קדמי היה נפגע, ומכאן כי הרכב הקדמי נפגע אף הוא (גם אם לא ניזוק).

7. נהג הכשרה, הנתבע מר מזרחי, לא התייצב להעיד, והתובעים אף לא הצליחו למסור לו את כתב התביעה (הגם שאותר על ידי הכשרה, והוזמן לתת עדות).

8. דומה שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר אחריותו של מזרחי לתאונה, ולכלל הנזקים שנגרמו באותה תאונה. 2 הנהגות שהעידו תמכו בגרסה זו, והיא אף תואמת את האמור בטופס הדיווח על התאונה, שמסר מזרחי עצמו.

9. באשר לנזקים בחזית רכב איילון, אני סבור כי אלה הוכחו. היחס בין נזקי החזית לנזקי האחור אינו מובהק עד כדי שיהיה מקום לפקפק בעדויות 2 הנהגות מהן עולה – אם במפורש ואם במשתמע – כי רכב איילון נהדף אל הרכב שלפניו. בהעדר ראיה נוגדת ונחרצת, אפוא, יש לקבל את עדותן.

10. נותר להכריע, אפוא, בשאלת הכיסוי הביטוחי. לטעמי, הנטל להוכיח את העדר הכיסוי רובץ לפתח הכשרה, זאת בשים לב לכך שבעניין זה גרסתה היא בבחינת "הודאה והדחה", באשר היא מודה שמכרה פוליסת ביטוח שאמורה היתה לכסות את נזקי התאונה, אלא שמחמת שלילת הרישיון הנטענת, בוטל הכיסוי.

11. לתמיכה בטענת השלילה, צרפה הכשרה פלט מחשב, ממנו עולה, לטענתה, כי מר מזרחי היה בשלילת רישיון באותה עת. אני סבור, כי אין בפלט די, וממילא האמור בו אינו מבסס את טענת הכשרה.

12. יודגש: מדובר בפלט מחשב לא ברור, ולא בתעודת עובד ציבור ערוכה כדין. מהמעט שניתן ללמוד מהפלט מתברר, כי ביום 31.3.2011 נשלל רישיון הנהיגה של מר מזרחי למשך 5 חודשים. התאונה עצמה ארעה ביום 18.4.2013. בפי הכשרה אמנם טענות שונות, הנוגעות לאשר יש ללמוד מהפלט, או הנוגעות לשאלת הפקדת הרישיון עם שלילתו, ומועד קבלתו לאחר מכן – אולם אף לא אחת מהטענות האלה נשענת על ראיה כלשהי, למעט אותו פלט מחשב, אשר פרשנותו אינה עניין שבידיעה שיפוטית, ואשר ממילא אינו מהווה ראיה לאמיתות תוכנו באיזה אופן שהוא, שכן לא הוכח כי הוא עומד בתנאים ההופכים רשומה להיות רשומה מוסדית הקבילה כראיה.

13. משכך, אני קובע כי הנזקים הוכחו, ומאידך לא הוכח דבר העדר הכיסוי, ועל כן על הכשרה לשאת בתוצאות הנזקים שגרם מר מזרחי. יוער, כי לא מצאתי בטיעוני הנתבעים התייחסות לרכיבי ההפסדים של מר גיספאן, ועל כן אני מסיק כי אלה, כשלעצמם, אינם שנויים במחלוקת.

14. לאור כל האמור, בתא"מ 14165-04-14 אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 13,908 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, את שכר העדה בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 2,441 ₪; ואילו בתא"מ 14256-04-14 אני מחייב את הנתבעות 1 ו-3 לשלם לתובע סך של 5,351 ₪, ולתובעת את הסכומים הבאים: סך של 20,440 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, שכר העדה בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 4,526 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.