בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.

עובדות המקרה

ביום 20.1.13, נערכה כנגד רכב המבקש הודעת תשלום קנס שמספרה 90502529184 (להלן – הדו"ח) ועניינה, אי ציות לאור אדום ברמזור (מצלמה), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.

טיעוני הצדדים

היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם שבמועד העבירה, היה הרכב בחזקתו של אחר, דוד הראל, נכדו של המבקש.

המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי המבקש לא פנה אל המשיבה בבקשת הסבה תוך המועד הקבוע בחוק ולא העלה כל טעם המצדיק איחור בהגשת הבקשה.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקש בחר את הנתיב בו ינוהל ההליך ובכך ניתן לו יומו, אין טעמים המצדיקים הארכת המועד, אותם יש לשקול על יסוד הטעמים המצדיקים ביטול פסק דין בהעדר וכי צריכים להתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת הבקשה.

המשיבה התייחסה למספר פסקי דין לתמיכה בטיעוניה.

דיון והכרעה

סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".

סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".

דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה.

לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי אכן קיים טעם המצדיק איחור בהגשת הבקשה, שכן, כעולה מתגובת המשיבה, הדו"ח נשלח אל המבקש ביום 4.11.13, הודעה ראשונה על דבר הדואר הרשום נמסרה בכתובת המבקש ביום 6.11.14 , אך הדו"ח הוחזר למשיבה כבר ביום 12.11.13, בציון "לא נדרש" וזאת מבלי שחלפו 14 יום ממועד מסירת ההודעה הראשונה, כנדרש.

בנסיבות אלה, לא קמה חזקת מסירה של הדו"ח למבקש.

מכל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מועד להישפט בדו"ח מספר 90502529184 .

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.