<#2#>

נוכחים:

המערער בעצמו

ב"כ המשיבה: עו"ד דפנה יבין

פרוטוקול

המערער:

אני עובד מעל 27 שנים בבנק הפועלים, נשפטתי על פליטת פה חד פעמית שביצעתי. זו עבירה ראשונה מעודי בחיי. מאותו רגע שפלטתי את המלה התחרטתי.

האירוע היה פליטת פה על יד עובדת שעובדת עמי.

פלטתי מלה שלא הייתי צריך לפלוט, התחרטתי בכיתי, נחקרתי פעמים על ידי עובדת סוציאלית של בנק הפועלים. היא מכירה את גרושתי. העובדת הסוציאלית החליטה להעמיד לרשותי סיוע, שתלווה אותי במהלך כל הגירושין.

אותה אשה לא מכירה אותי היא התלוננה במשטרת ציון היא היתה פסיכותרפיסטית. משטרת ראשון פתחה נגדי תיק. נעצרתי לחמישה ימים שעד היום מהווים עבורי אות קלון.

לפני שלושה שבועות זכיתי במשמורת של בני הצעיר. בבית משפט לענייני משפחה. אני מטפל בו בכל.

ההרשעה מהווה עבורי במקום העבודה פגיעה קשה מאד. שתי העבירות הכי חמורות שביצעתי בחיי זה בשנת 87 אי מתן זכות קדימה במעבר חציה. והשני כשאבי היה מאושפז ונסעתי בכביש עוקף חולון בעשרה קמ"ש יותר.

ההרשעה תפריע לי להשאר במקום העבודה שלי, זה הפרנסה החידה שלי ושל בני, לא אוכל להשאר שעות נוספות. לא אוכל להתפרנס . איני עובד בכיר בבנק.

הבאתי חוות דעת טובה משירות המבחן.

אני אומר שוב איני מתכוון לעשות עבירה זאת שוב.

העובדות הזאת היתה ידידה אישית שלי היא פנתה לעובדת הסוציאלית וביקשה עזרה עבורי, התיק הזה היה ביני ובינה, למדנו יחד גישור . זו היתה ידידה אישית שלי.

נחקרתי על ידי עובדת סוציאלית של הבנק פעמיים, אם היא היתה חושבת שצריך לפתוח נגדי תיק היא היתה עושה זאת.

בבית משפט השלום ייצג אותי עו"ד ליאור, הוא היה איתי בקשר ועד היום, התבקשתי על ידו למצוא עו"ד מומחה לענייני עבודה, והתבקשתי להביא עדות של מנפיק ת. יושר בבנק הפועלים. אין לי סיוע משפטי, אין לי כסף לכך.

אני יכול להביא עדים מקצועיים, אבל אין לי כסף.

כל מה שאני יכול לעשות זה לומר את שעל לבי.

אחרי ההרשעה סיכמנו את הפרקליטות שלא תהיה הרשעה. זה מה שהיה ההסכם ביני לבין עורך הדין. שאני יודה, יוותרו לי על ההרשעה, ואקבל עונש. ואביא חוות דעת טובה מקצינת המבחן.

כל מה שנותר לי זה לבקש את רחמיו של בית המשפט.

ידענו שהיתה הסכמה, ובסופו של דבר היא לא הגיעה לשופט.

אני מוכן היום לומר שאם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי עושה זאת. אני רוצה להתפרנס בכבוד ואני לא רוצה שיפטרו אותי בגילי.

ב"כ המדינה:

אסביר למערער שאינו משפטן שהימנעות מהרשעה הוא הליך ששמור למקרים מיוחדים, שנוצר בהם יחס בלתי מידתי בין הפגיעה שצפויה למערער, לבין סוג העבירה שהוא ביצע, ושיקולי ענישה נוספים. לטעמנו המערער לא הצליח להוכיח שאכן ההרשעה תפגע. מקום העבודה מודע לעבירות מיום ביצוען, המתלוננת עובדת בבנק הפועלים .

חלפו כשבעה חודשים מההרשעה, לשמחתנו המערער עדיין עובד במקום עבודתו.

זה לעניין הנזק הצפוי.

לגבי טיב העבירות, מדובר באיום ברצח. האיומים האלה הושמעו באוזני שתי נשים נפרדות. והם היו קונקרטיים. בנוסף צירף המערער תיק נוסף של הפרת הוראה חוקית, שיש בה ערעור על סמכות ביהמש. עבירה שהיא אינה אופיינית לאנשים נורמטיביים.

מפנה לתסקיר שלי שהוגש בעניין המערער מיום 6.3.16.

במאסר על תנאי יש איזון על המסוכנות שמשתקפת בתסקיר.

מדובר בענישה מינימלית.

המערער:

בשלב זה ולאחר ששמעתי את הסברו המפורט של בית המשפט אני חוזר בי מן הערעור.

<#3#>

פסק דין

המלצנו אכן בפני המערער לחזור בו מן הערעור, כשהנימוקים לכך ניתנו בפירוט במהלך הדיון, והמערער קיבל את המלצתנו.

רשמנו בפנינו שהמערער חזר בו מן הערעור.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ג אלול תשע"ו, 26/09/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חיה יוספזון