<#1#>

פרוטוקול

הסניגור:

אבקש מינוי. ביקרתי את המשיב אתמול בבית חולים, והוא לא זכאי.

<#2#>

החלטה

אני ממנה את עו"ד בני גריקו לפי סעיף 18 (ב) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו – 1995.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ד, 08/04/2014 במעמד הנוכחים.

נציג המבקשת:

המשיב לא נמצא, הוא נמצא בבי"ח. קיבלתי מהרופא אישור, שהמשיב מאושפז בבי"ח, והמכתב בהסכמת המשיב. המשיב מאושפז במחלקה פנימית א'.

ב"כ המשיב:

חבריי הציגו לי את המזכר מהרופא של ביה"ח, למרות הרצון לקיים את הדיון ולייעל את הדיון, האישור שמונח בתיק החקירה לא עונה לדרישת החוק ולפי סעיף 16ב לחוק המעצרים, חוות הדעת הרפואית צריכה להתייחס לאי מסוגלותו של משיב להתייצב לדיון, אין שום יסוד של הסכמה שאפשר לקיים דיון בהעדר, אתמול כששוחחתי איתו הוא לא היה בביה"ח, הוא כנראה התאשפז בלילה. לא דיברתי איתו היום. הבנתי שהוא לא חש בטוב.

ב"כ המבקשת:

אין לי אינדיקציה בתיק איך הוא הגיע לביה"ח ולמה, אבל יש שם שוטרים ששומרים עליו.

<#4#>

החלטה

האישור הרפואי איננו עומד בדרישת החוק, ולא ניתן להבין ממנו מדוע האם המשיב איננו יכול להגיע לבית המשפט ולהיות נוכח בדיון.

אני מאפשרת למשטרה לחזור לבית החולים ולבקש אישור כדין, אם המשיב איננו יכול להיות נוכח בדיון. אחרת, יביאו אותו לדיון.

המשיב נעצר אתמול בשעה 18:30. כדי להגיע לביה"ח סורוקה ניתן לעשות מיד, ואין לי צורך להאריך את המעצר עדיין.

למען הסר ספק, ניתן לקיים דיון שלא בנוכחות של המשיב, אך התנאים לכך קבועים בחוק, והאישור שניתן שמעיד על כך, שהמשיב נמצא בבי"ח, איננו עונה על כך, ועל ביה"ח להמציא אישור העונה על דרישות חוק המעצרים. אחרת, בהעדר הסבר להעדר נוכחות המשיב, עליו להתייצב בביהמ"ש. למען הסר ספק, על הרופא לתת חוות דעת "שאין החשוד מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו" [סעיף 16(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996].

השעה 14:52. טרם הסתיימו 24 שעות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ד, 08/04/2014 במעמד ב"כ המבקשת וב"כ המשיב בלבד.

לאחר הפסקה.

ב"כ המשיב:

עיינתי באישור שהוצג לי ע"י ב"כ המבקשת. מהאישור אני מבין כי המשיב לא יכול להשתתף בדיון ועל כן הדיון מתקיים בהעדרו.

ב"כ המבקשת, לאחר שהוזהר כחוק:

חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה אמת. מבקש להגיש לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה, וכן דו"ח סודי, אשר מתקבל ומסומן מב/1 ומוחזר לב"כ המבקשת, ומבקש להוסיף כי מדובר בהארכת מעצר ראשונה, העבירות המיוחסות למשיב מפורטות בבקשה, עילות המעצר הן שיבוש ומסוכנות. מדובר במשיב שחזר לביתו כאשר הוא בגילופין, איים על אשתו ברצח, החזיק סכן ואיים גם לפגוע בילדים שלו ולהתאבד. מהתנהגות המשיב עולה מסוכנות גבוהה כלפי הילדים וכלפי האישה. אני מפנה לעדות האישה, שם היא מתארת את השתלשלות האירוע ואת הפחד מהמשיב. בנוסף למבקשת יש פעולות חקירה לביצוע, חלקן ניתנות לשיבוש ע"י המשיב במידה וישוחרר. אנו מבקשים להיעתר לבקשה במלואה.

ב"כ המבקשת משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ש: תאשר לי שקיים רקע לאורך תקופה של סכסוכים בין בני הזוג?

ת: יש סכסוך.

ש: תאשר לי שלפני תקופה של 7 חודשים בני הזוג מעידים כי נפתח תיק ברבנות?

ת: אני לא יכול לאשר את זה.

ש: זה לא עולה מגרסת המתלוננת?

ת: אני לא ראיתי.

ש: ממתי האירוע של האיומים המיוחסים למשיב?

ת: האירוע הזה היה לפני מס' שבועות אבל נודע למשטרה ביום 7.4.2014 ומיד המשטרה פעלה.

ש: מתי בדיוק?

ת: כרגע אני לא מתכוון להגיד תאריך מדויק, אנו בתחילתה של חקירה.

ש: אתה יודע את התאריך המדויק?

ת: כן.

ש: אני מבין שהמתלוננת פנתה רק אתמול בתלונה?

ת: אתמול נודע למשטרה.

ש: בעקבות פניית המתלוננת?

ת: כן.

ש: המתלוננת מסבירה מדוע השתהתה בהגשת התלונה?

ת: כן, הפניתי את בית המשפט לעדותה.

ש: תאשר לי שלאחר אותם האירועים המשיב היה בביתו ביחד עם הילדים?

ת: המשיב מסר גרסה וגם המתלוננת מסרה גרסה. אני לא אפרט את הגרסאות שלהם.

ב"כ המשיב:

אני מבקש לחייב את נציג המבקשת להשיב לשאלה. מדובר בפרטים נסיבתיים שאינם קשורים לאירוע עצמו אשר לא ניתנים לשיבוש ויש בהם כדי לעזור להגנת המשיב.

<#8#>

החלטה

אני מחייבת את מתן התשובה.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ד, 08/04/2014 במעמד הנוכחים.

ת: היה מפגש עם הילדים.

ש: אני שאלתי אם בני הזוג גרו ביחד במהלך התקופה הזאת עד לימים האחרונים שהיא עזבה?

ת: כן.

ש: המשיב אתמול נחקר ומסר גרסה, הוטחו בו הראיות בתיק?

ת: הוא נחקר ומסר גרסה.

ש: הוא שיתף פעולה עם המשטרה? הוא הודה בעבירות?

ת: הוא לא הודה אבל קשר את עצמו.

ש: הוא מסר הסבר לאירועים?

ת: הוא מסר גרסה.

ש: תאשר לי שלאחר האירועים שהמתלוננת והמשיב ירדו לאילת?

ת: אני לא מתכוון לפרט את גרסתה של המתלוננת. אני חושב שמדובר בשיבוש, אני לא יכול לפרט. זאת גרסה שאנו צריכים לבדוק אותה. אני לא אפרט את גרסת המתלוננת. אנו הגשנו את הבקשה על תלונה שהתקבלה ביום 7.4.2014, מיד המשטרה עצרה את המשיב.

ש: האם לאחר האירוע הם ירדו לאילת?

<#10#>

החלטה

אני מחייבת את מתן התשובה.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ד, 08/04/2014 במעמד הנוכחים.

ת: כן הם ירדו לאילת.

ש: בתיק החקירה שלך מופיע מדד המסוכנות?

ת: כן.

ש: מה המדד?

ת: יש המלצה להבאה בפני שופט לשקילת מעצרו.

ש: העובדה שהוא היה באותו אירוע בגילופין אני מבין שזה עולה רק מגרסת המתלוננת והוא מכחיש את זה?

ת: הוא מכחיש את זה.

ש: אני מבין שאתה מדבר למעשה על אירוע בודד נכון ולא במס' אירועים?

ת: כן.

ש: כמה פעולות חקירה יש לכם לבצע?

ת: 8 פעולות.

ש: כמה מתוכן טכניות?

ת: אחת.

ש: כל השאר קשורות בחקירת מעורבים נוספים או עדים נוספים?

ת: יש פעולות חקירה.

ש: יש לכם אינדיקציה לקיומם של עדי ראיה לאירוע המתואר?

ת: אם יש צורך לחקור עדים אנו נחקור, אני לא אפרט.

ש: יש כוונה להשתמש בחוקר ילדים בתיק?

ת: אם יש צורך נשתמש.

ש: זה לא מופיע בפעולות החקירה?

ת: אני לא אפרט.

ש: תאשר שהוא נעדר עבר פלילי?

ת: אין לו הרשעות, יש לו תיקים סגורים.

ש: תאשר שמדובר בעובד סוציאלי במקצועו?

ת: לא יודע.

ש: תאשר שהוא מפקח במשרד החינוך?

ת: אני לא יודע.

ש: זה לא עולה מהגרסה שלו?

ת: לא ראיתי.

ב"כ המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה ומבקש להיעתר לה.

ב"כ המשיב מסכם:

אני אבקש בתיק הזה להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. על פניו בהחלט מדובר באירוע בעל נסיבות חמורות ויוצאות דופן. אנו לא רוצים להקל ראש באירוע, יחד עם זאת ברור כי מדובר באירוע נקודתי מאוד שלא מאפיין את המשיב, שהינו אדם נורמטיבי ברמות הגבוהות שניתן לתאר. מדובר במי שהינו עובד סוציאלי במקצועו, בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית, תואר שני במינהל חינוכי, מפקח מחוזי במשרד החינוך, אדם שהוא מאוד פעיל מבחינה ציבורית ותורם לחברה. מהראיות הקיימות בתיק, אפשר כבר עתה להבין כי מדובר בעבירות אומללות אשר נעברו בעידנא דריתחא, שלא התפתחה לשום דבר מעבר להצהרות מילוליות, ולראיה לאחר אותו אירוע, המשיב לא פעל לממש את האמירות הלכאוריות שלו, המשפחה שמרה לאורך תקופה מסוימת על התא המשפחתי, למיטב ידיעתי היו ניסיונות לשלום בית לפני ואחרי האירוע, בני הזוג נפשו באילת לאחר האירוע ומכאן ניתן להבין לטעמי שלא מדובר בדפוס התנהגות או בדמות של אדם שהוא מסוכן לציבור, למתלוננת או לילדיו. נכון לרגעים אלו ממש המתלוננת נמצאת בחיק משפחתה בקרית גת בסביבה תומכת ומבודדת. גם מצד המשיב התייצבו באולם בית המשפט משפחתו והם מבקשים לקחת את המשיב תחת חסותו לכל חלופה ולכל תנאי שיידרש במידה ויוחלט ע"י בית המשפט על שחרורו. יש לנו מס' חלופות מעצר להציע, גם בביתו בבאר שבע וגם אחיו שמתגורר באשדוד מוכן לקחת אותו בתנאי הרחקה ומעצר בית לאשדוד. המבקשת תשלים את חקירתה ללא הפרעות וללא שהמשיב ישבש. מדובר בערבים נורמטיביים ביותר, נעדרי עבר פלילי, משפחתו של המשיב מונה בין היתר אחות שמשרת בשב"ס, אחות סיעודית בבית החולים ואח שהוא משרת במג"ב. למרות שמדובר באירועים לא פשוטים על פניו מדובר במשהו חריג ונקודתי, גם אדם נורמטיבי יכול לעיתים למעוד, בוודאי שלא מדובר במי שצריך להרחיקו מהחברה ולנקוט בצעד דרסטי של מעצר. במקרה הנקודתי הזה ניתן לתת אמון במשיב ובחלופות המעצר ובערבים וניתן להסתפק באמצעים שמידת פגיעתם בחירות המשיב פחותה ולהורות על שחרורו. אני מבקש מבית המשפט להתרשם מהערבים.

מר שטו אבאי מנשה ת.ז. 011295417 לאחר שהוזהר כדין:

אני אחיו הגדול של המשיב.

אני יודע למה המשיב נעצר, היה סכסוך בינו לבין אשתו, מריבה. אני לא יודע במדויק מה היה במריבה, הם התווכחו, אני לא רציתי להיכנס לזה, כי גם לפני כמה חודשים היה להם ויכוח ולא רציתי להתערב בויכוח ביניהם, אמרתי שהם ילדים גדולים ושיחליטו מה טוב להם. היה ויכוח בינו לבין אשתו, הילדים היו ישנים, זה מה שאני יודע.

אני לא חושב שהמשיב יאיים על אשתו ועל משפחתו, הוא מסור לילדיו, אשתו עובדת בקרית גת, המשיב הוא עובד סוציאלי, הוא איש חינוך, הוא מוציא את הילדים מבית ספר, הוא מכין איתם שיעורים, הוא מאכיל אותם, קשה לי להאמין שהוא עשה דבר כזה.

לשאלה מה אני חושב על המעשים, אני משיב שזה טירוף, קשה לי לעכל את זה, אני לא חושב שהוא יעשה דבר כזה.

אני יודע מה זה מעצר בית, אני מוכן לקחת את המשיב לבית שלי באשדוד, כאשר אמי תתלווה אליו, כי אני ואשתי עובדים במשמרות, אמי תהיה איתו כשאני לא אהיה בבית. יש לי בבית 5 חדרים.

אני מוכן להוציא אלכוהול מהבית, אם זה אחד מהתנאים שבית המשפט יקבע.

אם המשיב יבקש להתקשר לאשתו או לילדיו במהלך התקופה שהוא אצלי, אני משיב שאני לא אתן לו לעשות את זה.

אם המשיב ייצא מהבית או יתקשר לילדים שלו או ייצור קשר עם אשתו למרות שאני יודע שזה אסור ואם אני אדע מזה אני אעדכן את מי שצריך לעדכן, אני לא אתן לזה לקרות כי אני לוקח אותו בחסותי, אני לא ארשה לו לעשות את זה עד תום התקופה. הוא יתנזר מהשיחות עד שבית המשפט יחליט אחרת.

אני מוכן לחתום ערבות ולהפקיד כסף.

אני מבין שאסור למשיב להיות לבד בבית בשום רגע ושאם הוא יהיה לבד בבית הוא יפר תנאים.

ב"כ המבקשת:

אין שאלות.

גב' אישתו אביבה ת.ז. 014763155 לאחר שהוזהרה כדין:

אני יודעת למה המשיב נמצא כאן, אמרו לי עכשיו.

אם אומרים לי שהמשיב איים על הילדים שלו עם סכין, אני אומרת שאלה דברים חמורים. אני לא יודעת להגיד אם זה היה או לא.

לאחר שב"כ המשיב מסביר לי מה זה מעצר בית, אני מבינה מה זה מעצר בית.

אני מבינה כי אם הוא ייצא מהבית אני אתקשר למשטרה ואודיע להם. אני אישה מבוגרת, אם הוא ייצא מהבית אני אתקשר למשטרה.

ב"כ המבקשת:

אני מבקש להתייחס לחלופות שהוצעו. החלופות נבדקו בפני בית המשפט, מהחלופות אנו למדים כי הם לא מכירים את התנהגות המשיב ולא מודעים לאירוע שהיה. האמא טענה בפני בית המשפט כי היא אישה מבוגרת ולא יכולה לשלוט במשיב, לכן אנו מבקשים מבית המשפט לפסול את החלופה. כמו כן, המבקשת מבקשת להאריך את המעצר על מנת לסיים את החקירה.

ב"כ המשיב:

מדובר באנשים נורמטיביים, לטעמי לא נפל שום פגם בדברים שנאמרו בבית המשפט בתשובותיהם. לגבי טיעוני חברי שהם לא מכירים את המשיב, בוודאי שהם מכירים אותו, מדובר באמא ואח בגרעין המשפחתי הקרוב מאוד בדרגה ראשונה, הם לא הזכירו את זה משום שמעצרו של המשיב נפל עליהם כרעם ביום בהיר, הם ידעו שיש בעיות במשפחה. אנו שמענו כי הם מגנים את המעשים בכל תוקף ואינם מגוננים כלל וכלל על המשיב, מדובר באנשים שניתן ליתן בהם אמון והם מודעים לפיקוח שלהם ולאחריותם והם מוכנים לערוב כספית ובכל תנאי שיטיל בית המשפט ואני מבקש לאמץ את החלופה ולהורות על שחרורו.

<#12#>

החלטה

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996. מבוקש להאריך המעצר ב- 6 ימים.

החשד נגד המשיב הינו איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה סתם של בן זוג בנסיבות שבמהלך חודש מרץ באירוע מסוים המשיב חזר לביתו בגילופין ולפי הנטען הוא איים לפגוע בילדיו ובעצמו באמצעות סכין. המתלוננת לפי הבקשה מנעה פגיעה בילדים והתעמתה פיזית עם החשוד.

הוגש דו"ח סודי ופעולות חקירה לביצוע, בין היתר עדים שיכולים לשפוך אור על האירוע ובסמוך לאחר האירוע.

יש בחומר החקירה כדי לקשור את המשיב לאירוע.

ב"כ המשיב הציע לשחרר את המשיב לחלופה והציג בני משפחה, אחיו ואמו. הדובר היותר רהוט היה האח. כאשר ב"כ המשיב הציג בפני האח את הנסיבות הוא הביע הלם ואני התרשמתי ממנו והתרשמתי גם מאמו.

אני מקבלת את החלופה של האח ואני סבורה שהיא מחייבת חיזוק ולא די באם, הגם שאני מאמינה שהיא תעשה כמיטב יכולתה. אבל הנסיבות העולות מתיק זה, כאשר אני בוחנת את מה שאמר המשיב מעמ' 2 לחקירתו ש' 23-35 ביום 7.4.2014, מלמדות על כך שהמשיב היה במצוקה גדולה והמשיב אף מסביר קודם לכן מה מקור המצוקה שלו ואני מפנה באותו עמ' מול ש' 10-11. האמור שם איננו תואם את גרסת המתלוננת, אך מחמיר את הסיכון בסיטואציה שנוצרה בין בני הזוג. לדעתי הסיטואציה ומצבו הנפשי של המשיב באותו אירוע מצדיק קבלת תסקיר שירות המבחן בטרם ניתן לבחון שחרור לחלופה.

כמו כן, המשטרה מבקשת לחקור את העדים ויש מקום שהחקירה תיעשה במהירות על מנת לצמצם את מס' הימים של המעצר.

בשלב זה הדיון מתנהל כשהמשיב מאושפז. האישור הרפואי איננו מלמד על סיבת האשפוז למעט שהאשפוז מחויב, אך יש בחומר החקירה שבו המשיב מוסר פרטים על מצבו הרפואי גם כן.

אני סבורה כי המשפחה יכולה להתגייס ולצמצם את מס' ימי המעצר מבחינת כך שכל מי שמהמשטרה תבקש לחקור יהיה נגיש להגיע לתחנת המשטרה מיד. פעולות 6-7 תלויות במצבו הרפואי של המשיב, פעולות 8-9 אינן תלויות במשיב.

על אף שהנושא לא הועלה, אני מבקשת לפקח על החקירה הזו, וזאת בשים לב שהמשיב בשלב זה מאושפז ולא ברור לי מה משך זמן אשפוזו. לכן אם האשפוז ימשיך ייתכן ופעולות 6-7 לא תהיינה ברות ביצוע בלוח זמנים סביר.

אני מאריכה את המעצר עד ליום 11.4.2014 בשעה 10:00.

המשטרה תוכל להשיג כל אחד מהעדים ע"י פניה לאח מנשה בטלפון: 050-5067151.

החשוד יוכל להשתחרר בתחנת המשטרה גם לפני מועד זה, באם תסתיים החקירה וזאת בתנאים שיקבע קצין משטרה מוסמך.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ד, 08/04/2014 במעמד הנוכחים.

אלינור בסטיקר