1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת א' לוי), מיום 19.3.2014, אשר חייב את המבקשות לשלם למשיב פיצויים בסכום כולל של כ- 1,275,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים. המבקשות עותרות לעיכוב ביצוע של פסק הדין ביחס לסכום של 850,000 ₪.
2. לטענת המבקשות, בית המשפט קמא פסק פיצוי מופרז בגין ראש הנזק של עזרת הזולת לעבר, שכן הסכום אותו שילם המשיב למטפל הזר שלו נמוך ב- 431,615 ₪ לעומת מה שנפסק לו בראש נזק זה. עוד טוענות המבקשות כי גם הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעתיד, עולה ב- 290,000 ₪ על הסכום שהמשיב צפוי לשלם בפועל למטפלו.
3. המבקשות טוענות כי לא היה מקום ליישם לגבי המשיב את הלכת ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר, פ"ד נד(4) 450 (2000) (להלן: "הלכת אקסלרד"), שם נפסק לגבי נכה קשה בדרגה של 100% המשותק בארבע גפיו, הזקוק להשגחה צמודה בכל שעות היממה, כי הפיצוי בגין עזרת צד ג' יעמוד על סך של 12,000 ₪ לחודש, שהינו סך של 15,700 נכון למועד פסק דינו של בית המשפט קמא. לדידן של המבקשות, מצבו של המשיב פחות קשה ממצבו של הניזוק שעניינו נבחן בהלכת אקסלרד, שכן אין עסקינן בנכה מסוג קוודריפלג הסובל משיתוק בארבע גפיו.
4. עוד טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא קיזז מסכום הפיצויים את מה שמקבל המשיב מהקרן לרווחת ניצולי השואה.
5. לבסוף טוענות המבקשות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן, שכן סכום הפסק, הגבוה כשלעצמו, מקים חשש שלא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל.
6. מנגד, המשיב מתנגד לבקשה. הוא טוען שהמבקשות כשלו בהוכחת הקושי להשיב את המצב לקדמותו במקרה שהערעור יתקבל, שכן לא הציגו כל ראיה על קיומו של קושי כזה מלבד סכום פסק הדין, ואף לא תמכו את בקשתן בתצהיר. כמו כן, בבעלותו של המשיב בית פרטי בן 3 קומות בהרצליה, כעולה מחומר הראיות.
7. המשיב מוסיף וטוען כי סיכויי ההצלחה בערעור קלושים, שכן מדובר בנכה בשיעור של 100% אורתופדי ו- 100% נפשי/נוירולוגי/קוגנטיבי הנזקק לסיעוד והשגחה במשך 24 שעות ביממה, ולכן מצבו זהה למצבו של הניזוק בהלכת אקסלרד. יתר על כן, פסק הדין אף מקפח את המשיב בעניינים מסויימים. 
8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי ראוי להעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, והכל מן הטעמים המפורטים להלן.
9. הכלל הוא שבית המשפט לא יעכב ביצועו של פסק דין אלא אם הוכיח מבקש העיכוב, באופן מצטבר, סיכויי הצלחה בערעור וכן שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שיהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל:

"נקבע, לא אחת, בבית משפט זה כי לבעל דין, אשר זכה במשפטו, מוקנית הזכות להנות מתוצאות פסק הדין, בסמוך למועד בו ניתן, ומבלי שייאלץ להמתין להכרעה בערעור, שהגיש הצד שכנגד על פסק הדין. ... יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של פסק דין, בעקבות הגשת ערעור עליו, אם הוכיח מבקש הסעד, שני תנאים אלו: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1981/13 אסעיד נ' חליל (4.6.2013); ע"א 3258/13 הד ארצי בע"מ נ' דוכין (23.5.2013); ע"א 6573/12 חליווה נ' בלביץ (1.11.2012))."

ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ ואח' נ' שבת ואח' (2013) (פורסם בנבו).

1. לכך יש להוסיף כי כאשר מדובר בפסק דין כספי, הנטייה היא שלא לעכב את הביצוע, אלא אם עלה בידי מבקש העיכוב להוכיח, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור:

"באשר לדרישת מאזן הנוחות, השתרש במקומותינו הכלל, לפיו אין מעכבים את ביצועו של פסק דין, המשית על המבקש חיוב כספי בלבד, כבענייננו, מן הטעם כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מביצוע פסק הדין שניתן נגדו, איננו בלתי הפיך ... בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, אם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש ... נטל ההוכחה באשר למצבו הכלכלי של המשיב הינו נטל משמעותי, ואין המבקש יכול להסתפק בטענה כללית ומעורפלת בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, על מנת לעמוד בדרישת מאזן הנוחות ... עוד יש להדגיש, כי ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע ... " (שם).

ראה גם עע"מ 5860/13 ע.ר. אציל בע"מ נ' מרדכי (2013) (פורסם בנבו); ע"א  7246/13 מואלים נ' קרקו (פורסם בנבו, 14.11.13); ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc. (חברה זרה) (פורסם בנבו, 10.3.2014).

1. בעניננו, ומבלי לקבוע מסמרות, לא התרשמתי כי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים במיוחד. הגם שהמשיב בעניננו איננו משותק בארבע גפיו כמו הניזוק בהלכת אקסלרד, הרי שמבחינה תפקודית, מצבו איננו שונה בהרבה ממי שמשותק בארבע גפיו, והוא זקוק להשגחה צמודה במשך 24 שעות ביממה. על כן, דומה כי סכום הפיצוי שנפסק לזכותו בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, עולה בקנה אחד עם הסכום שנקבע בהלכת אקסלרד. ודוק: העובדה שהמשיב משלם למטפל הזר סכום נמוך ממה שנפסק לו, אין בה רבותא, שכן הפיצוי נועד לכסות גם הוצאות רבות נוספות ולא רק את עזרת המטפל הזר.
2. גם באשר להמנעות מניכוי הסכום המשולם על ידי הקרן לרווחת ניצולי השואה, לא נראה על פני הדברים, ושוב, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים, שכן מדובר בתשלום וולנטארי, שאין כל וודאות שיימשך, ומכל מקום, הקרן אינה נוהגת לתבוע שיפוי מן המזיק, ובית המשפט קמא עמד בהרחבה על השיקולים בענין זה.
3. באשר למאזן הנוחות, יש ליתן משקל לעובדה שמדובר בפיצוי בסכום כסף משמעותי שאדם מן היישוב יתקשה להחזירו ככל שהערעור יתקבל. מנגד, המבקשות לא טרחו להציג ראיות כלשהן בקשר למצבו הכלכלי של המשיב, מה גם שמדובר במי שהוא הבעלים של בית פרטי בן שלוש קומות בהרצליה. מאידך המשיב לא מסר פרטים בנוגע לשאלה האם הבית נקי ממשכנתא והאם הוא הבעלים היחידי של הבית.
4. בנסיבות אלה, האיזון הנכון בין השיקולים העומדים על הפרק יימצא בעיכוב ביצוע חלקי בלבד, באופן שישקף גם את העובדה שסיכויי ההצלחה בערעור אינם נחזים להיות גבוהים במיוחד, כמו גם את העובדה שלא הובאו ראיות מטעם המבקשות בנוגע למצבו הכלכלי של המשיב, כשמנגד, יש להביא בחשבון שעומד על הפרק סכום כספי נכבד, שמטבע הדברים, עלול להיות קושי בהשבתו.
5. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע של פסק הדין ביחס לסכום של 200,000 ₪ בלבד.
6. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ד, 25 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.