בפניי תביעה שעניינה חוב ארנונה של הנתבעת לעיריית ירושלים, בגין נכס המצוי ברח' הלל 23 ירושלים (להלן: הנכס) עבור התקופה שמיום 26.5.07 ועד ליום 31.1.2010 (להלן: התקופה הרלבנטית).

1. התביעה שבכותרת הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בתביעה לסכום קצוב, והועמדה על סך של 23,263 ₪. בבקשת הרשות להתגונן טענה הנתבעת כי לא החזיקה בנכס במועדים הרלבנטיים. ניתנה רשות להתגונן והתיק נוהל מתחילתו ועד סופו (ר' פרוטוקולים מימים 8.9.15 ו- 12.1.16).

2. ביום 12.1.16, לאחר שנשמעו ראיות הצדדים וסיכומיהם, ולמעשה הסתיימו ההליכים בתיק, ביקשו הצדדים לבוא ביניהם בדברים בטרם יינתן פסק דין בתיק, ונענו בחיוב. בהתאם להודעות שהגישו לתיק בחודשים שלאחר מכן, אכן באו ביניהם הצדדים בדברים, נקבעה פגישה עם מר משה לוי, מנהל הארנונה בעיריית ירושלים ונעשתה פניה לוועדת הפשרות במהלך חודש מאי 2016. אולם בחודש יוני 2016 הודיע ב"כ התובעת כי מר לוי דחה את בקשת הנתבעת.

3. בחודש יולי 2016 הודיע ב"כ התובעת כי הנתבעת העבירה בימים האחרונים שתי המחאות, ע"ס 5,000 ₪ כל אחת, להקטנת חוב הארנונה. בתגובתה להודעה זו טענה הנתבעת כי הועברו המחאות נוספות, ואכן, בהודעת התובעת מיום 26.12.16 אישרה האחרונה כי אכן הועברו תשלומים נוספים כך שסכום החוב העדכני עמד על 1,111.28 ₪ בלבד.

4. מאחר והמו"מ בין הצדדים נשא פרי, ניתנה לצדדים ארכה נוספת להגעה להסכמות בנוגע לשכ"ט ב"כ התובעת והוצאות המשפט, אך משלא התקבלה הודעה אחרת מטעם הצדדים על אף שניתנה להם האפשרות לעשות כן, אין מנוס ממתן פסק דין.

5. אין מחלוקת כי התובעת הסדירה, דה פקטו, את החוב נשוא התביעה, למעט שול קטן בסך 1,111.28 (כערכם ביום 26.12.16) ומהתנהלותה זו ניתן להסיק כי היא מכירה באחיותה לחוב נשוא התביעה. לא למותר לציין כי עובר לתביעה שבכותרת שילמה הנתבעת מיוזמתה תשלומים שונים בשנים 2009 ו-2010 אשר הביאו להקטנת החוב, טרם הגשת התביעה.

ככל שאין כך פני הדברים, אוסיף כי גם בחינת התיק לגופו מביאה למסקנה זו .

מהמסכת העובדתית שנפרשה בפניי עולה כי על פי רישומי התובעת הנתבעת היא שהחזיקה בנכס, וכי לא נמסרה הודעה אחרת נוגע לנכס בתקופה האמורה. התובעת הראתה כי דרישות התשלום התקבלו אצל הנתבעת, (ר' תדפיס מאתר האינטרנט של דואר ישראל שצורפה לתצהירה של הגב' אסנת דדון מטעם התובעת) וכי עובר לתקופה זו שילמה הנתבעת את האגרה באופן סדיר, כך שברי כי ידעה שעליה לשאת בהיטל זה.

לעומת ראיות אלו לא העמידה הנתבעת תשתית ראייתית אחרת.

מר דורון קדמי, יו"ר ההנהלה של הנתבעת, הצהיר כי מדובר בנכס אותו נוהגת הנתבעת להשכיר מעת לעת וכי אין בידם רישום של השוכרים בתקופה הרלבנטית. הנתבעת טענה כי שוכר מאוחר יותר, בשם אייל רז, קיבל בשנת 2014 אישור על כך שאין יתרת חוב על הנכס.

אין בידי לקבל טענות אלו.

ראשית, מר קדמי הצהיר כי הגם שהיה חבר הנהלה בנתבעת משנת 2008, הוא מכהן כיו"ר ההנהלה רק מיום 1.8.13, וכי בתקופת היותו חבר אגודה בלבד מעורבותו בניהול הנתבעת היתה אפסית (עמ' 6 ש. 20-30 לפרוטוקול הדיון מיום 12.1.16 וכן עמ' 7 ש. 24). מכאן כי לא היה בעל תפקיד אצל הנתבעת במועדים הרלבנטיים ומכאן כי אין בעדותו ערך ממשי.

שנית, אישור על העדר חוב על הנכס, בשם אייל רז שהחזיק בנכס בתקופה מאוחרת יותר, שצורף על ידי הנתבעת כהוכחה להעדר חוב קודם, מצין במפורש כי הוא ניתן בגין תאריכים ספציפיים, וחל על התקופה שמיום 1.2.2010 ועד ליום 31.12.2011. אין באישור זה כדי ללמד על מצב החשבון בנכס בתקופה הרלבנטית, שכאמור לעיל, מסתיימת ביום 31.1.2010.

צודקת התובעת בטענותיה כי בהתאם לסעיף 318 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הרישום בפנקי העירייה מהוה ראיה לכאורה לתוכנו ועל הנתבעת הנטל לסתירתו ( "פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן") , והנתבעת לא הרימה נטל זה.

הנתבעת לא פרטה את שם המחזיק בנכס במועד הרלבנטי, לא צרפה אותו כצד ג', וממילא, בהתאם לסעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש], הרי שכל עוד לא ניתנה לתובעת הודעה בכתב על שינוי מחזיקים, הרי שהנתבעת, בהיותה הבעלים של הנכס היא שאחראית לתשלום הארנונה:

העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה

324(א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.

(-)

הארנונה בחדילת בעלות או החזקה

325. חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים, אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

6. סוף דבר, התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת את יתרת חוב הארנונה עבור התקופה הרלבנטית בסך 1,111.28 ₪ כערכם ביום 26.12.16, בתוך 30 יום מהיום, בתוספת הוצאת משפט שהוצאו ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, י"ט ניסן תשע"ז, 15 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.