הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, ועיינתי בחומר הראיות הנוסף שבתיק, אני מורה על דחיית התביעה.

לא הוכחה בפניי, אף לא במאזן ההסתברות הנהוג במשפט האזרחי, רשלנות הנתבע 1 לקרות אירוע התאונה. טענה זו עמדה בצל העובדה המוכחת [ לרבות על פי דו"ח האיתורן שצורף ועדות עד התובעת מר עמיקם לוי], לפיה רכב הנתבעים עבר כברת דרך משמעותית ברחוב אחוזה ברעננה ולא פגע באף כבל בדרך. מדובר ברחוב רווי כבלים, כעדות עד התובעת כאמור [עמ' 6 שורה 26 לפר' הדיון] והסבירות לפגיעה כבר בתחילת הדרך בכבל אחר, למקרה של רשלנות גובה הנגרר [שלא הוכח כי השתנה בדרך] הינה גבוהה ביותר, דבר שהוכח כי לא קרה. בהקשר, ממכלול הראיות לרבות דו"ח האיתורן, ניתן לקבל את עדות הנתבע 1 כי נהג במהירות נמוכה במעברו ברחוב [ראה מהירות הרכב בדו"ח], דבר אשר עומד בקנה אחד עם עדותו לעניין משנה הזהירות שבה נקט במקרה זה. על כן פעולתו, בשים לב לרמת יכולתו לצפות כל שעל ושעל בדרך, נראית בעניין סבירה, בפרט על רקע הגבלת יכולתו לשלוט בכל רגע נתון במרום המובל על ידו ולחשב בכל רגע נתון האם ישנה היתכנות לפגיעה בכבל בשעה שעל פניו אין מדובר, כך מוסק, בהפרשים גדולים כל כך בין גובה הכבל בפועל לגובהו המותר.

סוף דבר, אין צו להוצאות, פרט לעדות הנתבע כנפסק בדיון ועלות שמאותם הנגדית של הנתבעים, כפוף להצגת קבלת תשלום מתאימה וזאת לתשלום בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.