04 ספטמבר 2014

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.1.14 אשר התכנסה בעקבות פגיעה בעבודה מיום 22.11.12 וקבעה למערער אחוזי נכות כדלקמן:

20% לתקופה החל מיום 22.2.13 ועד ליום 30.4.13

10% לתקופה החל מיום 1.5.13 ועד ליום 31.12.13.

5% צמיתה בשיעור של 5% החל מיום 1.1.14.

2. ביום 3.9.14 התקיים דיון, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

3. להלן עיקר טיעוני המערער –

א. לא ברור מדוע הוועדה בחרה לבחור בפריט ליקוי כללי ( 35) ולא יישמה פריט ליקוי ספציפי המתאים לפגיעת המערער בכתף (פריט 42).

ב. לא ברור מדוע הוועדה קבעה למערער 10% נכות זמנית עד ליום 31.12.13 ולא מעבר לכך.

ג. לא ברור מדוע הוועדה בחרה לקבוע סעיף מותאם ומדוע לא נקבעו למערער 10% נכות בהתאם לפריט 35(1)(ב).

4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב-

א. מעיון בערר שהגיש המערער עולה כי הוא ביקש שתיקבע עבורו דרגת נכות זמנית, לפחות, עד ליום 21.11.13, לכן לא ברור מדוע הוא מלין ע קביעת הוועדה אשר קבעה נכות זמנית עד ליום 31.12.13.

בכל מקרה מדובר בנכות זמנית ואין מום להתערבות בית הדין.

ב. הוועדה בחרה ליישם את פריט 35 מאחר ופריט 42 מתייחס לפציעה בשריר בעוד שהמערער סובל מכאבים באזור.

לכן בהעדר פריט ספציפי שיכול להתאים למצבו של המערער, בחרה הוועדה ליישם בעניינו את פריט 35.

ג. הוועדה בחרה לקבוע דרגת נכות מותאמת, מאחר ומדובר בכאבים ללא הגבלה.

לפיכך, בהעדר טעות משפטית יש לדחות את הערר.

5. החלטת הוועדה- דיון ומסקנות

א. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער הופיע יחד עם בא-כוחו אשר הפנה למכתבו מיום 12.12.13.

בסעיף 19 ציינה הוועדה כי המערער מבקש: "להתייחס לנכות זמנית לפחות לשנה מיום התאונה ולבקש צילום עדכני של הכתף".

ב. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וקבעה בממצאיה:

" בבדיקה כתף ימין אין לראות דלדלול שרירים בחגורת כתף או בשרוול מסובב. מוסר על כאבים בקדמת הכתף ונמצאה רגישות במסלול גיד הביצפס הארוך. עם מבחן כח של אותו גיד נראה תקין אך מכאיב.

מסוגל לבצע תנועות מלאות בכל המישורים, אין כאבים ....צילום מיום התאונה ניתן לראות שבר ללא תזוזה של העמוד החיצוני של הסקפולה מתחת לגלנואיד".

ג. לאחר שכאמור פירטה הוועדה את ממצאיה, קבעה כי:

"אין כיום נכות . הפגיעה בסקפולה לא מהווה גורם לנכות. יש כאבים באיזור גיד הביצפס. מזכה בנכות 5% לפי 35 (1) א-ב. לעניין הנכות הזמנית בשיעור של 20% נותרה בעינה והנכות של 10% מוארכת עד ל- 31.12.13 ובכך מתקבל ערר הנפגע".

ד. אקדים ואציין כי הפגיעה שהוכרה על ידי המשיב, הייתה "כתף שמאל –שבר בסקפולה".

הוועדה קבעה בממצאיה כי הפגיעה בסקפולה לא מהווה גורם לנכות. לפיכך ולאור נתון זה בחרה ליישם את פריט 35.

פריט 42 לרשימת הליקויים מתייחס לשרירי הגפיים העליונות באופן כללי ואילו פריט 42(1) מתייחס באופן ספציפי לפציעת שריר הכתף.

מעיון כאמור בממצאי הוועדה עולה כי לא נמצאה הגבלה בתנועות של הכתף בכל המישורים ואין כאבים בסקפולה.

יחד עם זאת, הוועדה מצאה כי ישנם כאבים בקדמת הכתף ואף נמצאה רגישות במסלול גיד הביצפס הארוך, זאת כאמור לאחר שקבעה כי אותו גיד "נראה תקין".

לכן בגין כאבים אלו, החליטה הוועדה לקבוע למערער 5% נכות על פי פריט 35 לרשימת הליקויים.

לאחר שעיינתי בפריט 42 ומשלא טען המערער כי הוא עונה על סעיף מסוים וספציפי בפריט 42, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה אשר בחרה כאמור לקבוע למערער דרגת נכות בהתאם לפריט 35.

לכן לא מצאתי מקום להתערב בקביעתה בעניין זה.

ה. באשר להפעלת סעיף מותאם, הוועדה בחרה לקבוע למערער 5% נכות על פי פריט 35(1) א-ב המתייחס למחלות העצמות והפרקים.

לשם הנוחיות אביא להלן את נוסח פריט הליקוי:

"(1) ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר

(א) אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות 0%

(ב) קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות 10%"

מסיכום ממצאיה של הוועדה, לא ברור מדוע החליטה לבחור בסעיף מותאם.

אומנם הוועדה ציינה כי המערער מסוגל לבצע תנועות מלאות בכל המישורים ובכך שללה קיומה של הגבלה בתנועות, אך לא ברור מדוע לא החליטה, לאור ממצאיה, ליישם את פריט 35(1)(ב) לרשימת הליקויים המתייחס לקיומה של השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי.

התייחסות זו מתבקשת לאור העובדה כי הוועדה ציינה שהמערער סובל מכאבים בגיד הביצפס וכן מכאבים בקדמת הכתף.

בית הדין סבור כי בעניין זה, החלטת הוועדה איננה מנומקת בצורה מספקת.

ו. באשר לתחולתה של הנכות הזמנית, הכלל הוא שוועדה רפואית מחויבת לנמק את החלטתה כדי שבית הדין יוכל להתחכות אחר הלך מחשבותיה.

הוועדה קיבלה את הערר והאריכה את תחולת הנכות הזמנית שנקבעה למערער עד ליום 31.12.13, דהיינו מעבר לשנה מיום התאונה וזאת לבקשת המערער כפי שעלתה הן בערר והן בפני הוועדה.

יחד עם זאת, לא נעלם מעיננו כי המערער ביקש שלפחות תיקבע נכות זמנית עד לתום שנה מיום התאונה.

בבקשתו כאמור לא וויתר המערער על זכותו לנכות זמנית מעבר לשנה ואין משמעות הדבר כי הוועדה פטורה מלנמק את קביעתה.

לפיכך, לאור העובדה כי הערעור מתקבל בעניין קביעתו של הסעיף המותאם ולמען הסדר הטוב, הוועדה מתבקשת לנמק ולהסביר מדוע בחרה לקבוע למערער נכות זמנית עד ליום 31.12.13 ולא מעבר לכך.

6. לסיכום –

לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער מוחזר לוועדה כדי שתשקול קביעת דרגת נכות בהתאם לאמור בפריט 35(1)(ב) לרשימת הליקויים.

ככל שהוועדה סבורה כי שיש להשאיר את קביעתה על כנה, קרי קביעת סעיף מותאם, יהיה עליה לנמק את קביעתה.

כמו כן, על הוועדה לנמק ולהסביר מדוע בחרה לקבוע למערער נכות זמנית עד ליום 31.12.13 ולא מעבר לכך.

בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

7. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ד, (04 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.