1. ביום 9.4.14 הגיש המבקש בקשה למתן ארכה להגשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (כב' השופטת ע. יוסף-קוזין) מיום 28.2.14. (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישה המשיבה 1 כנגד המבקש והמשיבים 2-3 להחזר תשלום בגין קורס שפורסם ע"י המשיבה 2 ובחסותה של משיבה 3 .

בפסק הדין חוייבו המבקש והמשיבים 2-3 לשלם למשיבה 1 סך של 5,500 ₪ בנוסף להוצאות בסך 1,500 ₪ .

2. המבקש הציג טעם אחד בלבד לבקשתו – לטענתו לא היה הסיפק בידו לדון ולשקול עם המשיבה 3 את אפשרות הגשת בקשת רשות הערעור מטעמם, מתוך כך מתבקשת האורכה הנזכרת.

לבקשה לא צורף תצהיר מטעמו של המבקש, לא פורט מתי הומצא לו פסק הדין וכן אין בבקשה כל התייחסות לסיכויי בקשת רשות הערעור.

יצויין כי המבקש טרם הגיש את בקשת רשות הערעור עצמה עד לכתיבת החלטה זו.

3. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות נקבע בתקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 והוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין; הדבר אף צויין בגוף פסק הדין .

לצורך מתן ארכה למועד שנקבע בחיקוק דרוש "טעם מיוחד" כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין לעיל.

4. דרישת הטעמים המיוחדים בגדרי תקנה 528 מאזנת בין השיקולים שונים המתחרים על הבכורה בסוגיה זו. עמד על כך בית משפט זה בבש"א5636/06 נשר נ' גפן (2006) -

"התקנה האמורה מאזנת בין שתי מגמות: מחד גיסא, הכלל הינו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור. מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 528 הארכת מועד להגשת הליך באיחור, בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו".

5. הובהר לא אחת בפסיקה כי הדרישה לטעם מיוחד מצמצמת את שיקול דעתו של בית המשפט וזאת על מנת שלא לפגוע במועדים שנקבעו ע"י המחוקק. כך מצאנו, כדוגמה, בבש"א 954/11 - הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים (2011) .

"דרישת "טעמים מיוחדים שיירשמו" מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט ושל הרשם, וזאת על מנת לא לפגוע בכוחם של מועדים, אשר נקבעו על ידי המחוקק או מתקין התקנות, ללא הצדק ראוי תוך פגיעה בתכליות של מועדים אלו(ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 805 (מהדורה חמישית, 1988) (להלן: זוסמן)). מטרת המועדים הקבועים בחוקים ובתקנות, היא שכל צד יביא טענותיו בסדר מסוים ובאופן מסוים, כדי שיריבו יוכל להתגונן כראוי, וכן קובע מתקין התקנות מועדים, כדי לשים קץ לסכסוכים ולפנות את משאבי מערכת המשפט לבעלי דין אחרים (ה"מ 797/72 מלון מלכת שבא נ' כרמל, פ"ד כז(1) 255, 257 (1973)). הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי, בייחוד לאור העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט, היא כורח המציאות, "שאחרת לא ניתן יהיה לנהל מערכת משפט שיפוט סדירה, יעילה ותקינה. סופן של חריגות כגון אלה, שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי הדין, ולעיתים - אף להסב נזק לציבור הרחב" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 768 (2009)).

6. עוד הובהר בפסיקה כי בצד בחינת הטעמים המבוקשים להארכת המועד על בית המשפט לתת דעתו לסיכויי הערעור וכי ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים "כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו" (רע"א 7092/12 איוב מ.ט.ח ביצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (2012).

7. זאת ועוד, נפסק כי, בקשה להארכת מועד יש להגיש לפני תום המועד אותו מבוקש להאריך, או סמוך ככל האפשר לפקיעתו. (ראה: ע"א 81\725 יוסף עלי חוסין ענבתאווי נ' ג'מאל סלים חסון, טו(4)663 (12.09.1982).

8. בנדון לא זו בלבד שהמבקש הגיש את בקשתו רק ביום 9.4.14, בחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור. הרי שהטעם אותו הציג המבקש ולפיו, לא הייתה אפשרות להיפגש עם המשיבה 2 ולהכין כתב ערעור, הוא טעם סתמי וכללי ואינו עולה כדי "טעם מיוחד" אשר יש בו להצדיק הארכת מועד הקבוע בחיקוק.

9. למעלה מן הצורך אוסיף ואמר כי איני סבור שיש סיכויים טובים לבקשת רשות הערעור, זאת לאור ההלכה בעניין מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, לפיה, התערבות ערכאת הערעור בפסיקת בית המשפט לתביעות קטנות, נעשית אך ורק במקרים הדורשים זאת באופן מובהק.

ראה: בר"ע (י-ם) 567/03 טננהאוז רעיה ואח' נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ (12.12.03).

וגם רע"א 8413/01 החברה להגנת הטבע נ' יפית רייס (לא פורסם) (פס"ד מיום 25.2.02).

יצויין כי בנדון לא טרח כלל המבקש לפרט את עילות ערעורו וסיכויו.

10. לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן ארכה להגשת רשות ערעור נדחית.

11. מאחר ולא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. בסמכותי כרשם.