נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד אפרת פלד הרוש

פרוטוקול

העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה.

העותר: עיינתי בכתב התשובה. אני רוצה לתקן טעות שנכתבה בסעיף 13, ומפנה להחלטת ביהמ"ש. לגבי אותו יום שהיא הפסיקה לי את יום העבודה הראשון כן חזרתי לעבודה באותו יום ואפשר לראות זאת גם בדו"ח נוכחות ובנוסף היה עניין של למה נפתר הנושא בהפסקת יום עבודה ולא בהתקשרות טלפונית למרפאה.

מפנה לסעיף 5 לכתב התשובה. העתירה אינה תיאורטית בכלל כיוון שלפני כ- 3 חודשים הגשתי עתירה בגין ביקורים פתוחים עם גרושתי שהיא זו שמביאה את הילדים לביקור ובאותו יום שהגשתי את העתירה ביום חמישי, ביום שני או שלישי הגיע הסגן כדי לחתום על העתירה ובאותו יום בערב התקשרו למשטרה להגיד שאני מאיים על אישתו, העבירו אותי אגף, הכל בגלל אותה עתירה שהגשתי כדי לשחרר את הביקורים הפתוחים ובנוסף גם סגרו לי את העבודה למשך שבוע באותה תקופה.

מפנה לסעיף 6, יש עתירה שהגשתי בנושא ביקורים פתוחים ואפשר לראות שזו התנהלות שב"ס, כשמגישים עתירה מתחילים לטרטר את הבן אדם עד שמבטלים את העתירה וביטלתי את העתירה כי ראיתי שזה ממשיך ומחריף והם ממשיכים להתנכל לי.

לגבי סעיף 8 - לא באתי בבקשה ששב"ס ידון בעניינים שלנו אלא ביקשתי מביהמ"ש להתעסק בנושא זה.

לגבי סעיף 10 - הופסקה העבודה כי במהלך חג הפסח וכמה ימים אחר כך סבלתי משלשולים ואני לא יכול לגשת לרופא כל יום שאני רוצה אלא ביום מסוים אחד וכשניגשתי לקבל אישור רפואי נתן לי רק על אותו יום וזה האישור שנתתי לאיריס והיא טוענת שיש חיסורים רבים ואני לא חושב שזה חיסורים רבים כי זה בגין מחלה.

אנחנו לא יכולים כאסירים לצאת מן העבודה בלא אישור של אחד הממונים, אנחנו לא נמצאים בחוץ, הם חייבים לתת אישור על כל פעם שאני יוצא מתחום המפעלים ובעניין חיסורים אם אני לא ניגש לעבודה מסיבה אישית או רצון אישי שלי אנחנו מקבלים דו"ח משמעת ואין לי דוחות משמעת בנושא זה.

אני רואה את דו"ח הנוכחות בעבודה ובחודש מרץ 2013 החסרתי 5 ימים ויצאתי מוקדם ב- 4 ימים.

אי יציאה לעבודה יש ימים שבהם שב"ס לא מוציא את כל העובדים ויראה ביהמ"ש כמה ימים מהימים האלה שב"ס לא הוציא את העובדים בכלל בנוסף לימי צום, צום אחד במהלך התקופה ולגבי חודש לפני כן של השבוע שהחסרתי, בגלל שהגשתי עתירה הפסיקו לי את העבודה לשבוע ללא סיבה מוצדקת. זה היה בפב' ובמרץ לא היו מצידי חיסורים ושב"ס החליט לא להוציא לעבודות.

ב"כ המשיב: מפנה לכתב התשובה. מפנה לחוסר שביעות רצון מנהל העבודה מהעותר. זה מצוין גם בהתייחסות איריס גלבוע קצינת התעסוקה וגם בעמ' לאחר מכן בסיכומי הראיונות.

מפנה לסיכום הראיון, הוא מציין שהוא לא רוצה לעבוד עם מנהל עבודה ששונא אסירים.

העותר: לגבי העניין של הערות משמעת שכך טוענת איריס, הם שקריים, המעסיק שלי מאוד מרוצה ממני, אני בניתי לו את כל חדר הצבע החדש שנמצא שם וכשהפסיקו לי את העבודה בפעם הראשונה הוא התחנן לאיריס להחזיר אותי, כשהחזירו אותי לעבודה לציציות הוא ביקש מאיריס שתחזיר אותי לעבודה יום יום והיא כל פעם טענה שיש אנשים לפניו, זה לא נכון שלא הייתי בסדר בעבודה, הייתי בעבודה פרפקט ועשיתי עבודה על הצד הטוב ביותר.

מנהל העבודה הוא עובד אזרח שעובד במפעל והוא החליט שהוא רוצה להיות אחראי על כל העובדים על דעת עצמו וכשהוא ירד לעבודה פניתי לאיריס להגיד לה שתעביר אותי מחלקה.

החלטה

העותר מרצה 3.5 שנות מאסר בגין תקיפה ומעשה מגונה והוא מבקש להוציא צו מניעה שלא להרע את תנאי מאסרו בגלל הגשת עתירות.

כמו כן הוא מלין על הפסד ימי עבודה ועל הרעת תנאיו בעקבות הגשת עתירות ומבקש לפצות אותו על אובדן ימי עבודה.

המשיב מתנגד להוצאת צו המניעה וטוען כי מדובר בעניין תיאורטי.

העותר הצביע על מקרה שבו הופסקו ביקורים פתוחים בגלל הגשת עתירה, אך מדובר בעניין שבעבר ואין בו לכשעצמו כדי להצדיק הוצאת צו מניעה כאשר אין ראיה ישירה בין הפסקת טובות הנאה לבין הגשת עתירה במקרה עתידי.

העותר מלין על הפסקת עבודתו במשך שבוע בגין הגשת עתירה ועל הפסקת עבודתו בכלל אך המשיב מסביר זאת בחיסורים שהחסיר העותר ללא סיבה מוצדקת ממקום העבודה ובהתנהגות שלילית בקשר לעבודה כפי שמוסבר בתגובתה של גב' איריס גלבוע, קצינת התעסוקה בכלא מעשיהו שנתמכת בגיליון הנוכחות של העותר במקום העבודה.

העותר מבקש לפצות אותו על אובדן ימי עבודה ללא סיבה מוצדקת, שכן הוא כופר בסיבה הנטענת על ידי קצינת התעסוקה אך לא מדובר בנושא לעתירת אסיר אלא בנושא לתביעה כספית שאותה יכול העותר להגיש לבית המשפט המוסמך.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, במעמד ב"כ המשיב והעותר.