1. לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 28.5.14 המורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים (להלן: "ההחלטה").

2. המבקש נעצר עד תום ההליכים לאחר שבית המשפט בחן חלופת מעצר מוצעת בבית מגוריו של המבקש באבו טור ומצא כי אין בה לאיין את מסוכנותו, בכך אימץ את תסקיר שירות המבחן. טרם חתימת ההחלטה, ציין בית המשפט כי למבקש האפשרות להציע חלופה מתאימה במיקום מרוחק ותחת פיקוח ראוי במסגרת בקשה לעיון חוזר "וזאת אף בטרם חלוף זמן ניכר וללא צורך בשינוי נסיבות".

3. כתב האישום הוגש נגד המבקש ושניים מאחיו בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף 368ב (א) סיפא לחוק (שתי עבירות); תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק (חמש עבירות); פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334+335(א)(1) לחוק; חבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה לחוק; החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

בכתב האישום נטען כי ביום 1.4.14 הגיעו שלושת האחים למחסום קלנדיה ליד ירושלים וחסמו את דרכו של המתלונן, אשר נסע ברכבו ביחד עם שני ילדיו הקטינים, אחיו ורעייתו ושתי בנותיהם הקטינות. המתלונן הוא בעלה של אחות הנאשמים, בני הזוג פרודים ובחזקתו של כל אחד שניים מילדיהם המשותפים. בד בבד, הגיעו למחסום אנשים נוספים בהם אחות המבקש היא רעיית המתלונן. המבקש ביחד עם אחיו תקפו את המתלונן ובני משפחתו באמצעות סכין, אקדח או חפץ הנחזה להיות אקדח ואלה, המבקש אחז בסכין. השלושה נפצו את שמשות הרכב והכו את יושביו, הוציאו את המתלונן מהרכב, תקפו אותו בצוותא בכל חלקי גופו ודקרו אותו ברגלו השמאלית. השלושה ניסו ללא הצלחה להוציא את שני ילדיו של המתלונן מהרכב, אחיו של המתלונן נאבק עמם על מנת להשאיר את הילדים ברכב והותקף באמצעות מוט ברזל. בחלוף מספר דקות, עלה בידי המתלונן להזיז את רכבו והוא נמלט מהמקום תוך שהוא דוחף בנסיעתו את כלי הרכב שחסמו את דרכו.

4. קיומן של תשתית ראייתית לכאורית ועילת מעצר נקבעו על ידי בית המשפט בהחלטה האמורה מיום 28.5.14. למעשה, ההגנה לא חלקה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לביצוע המעשה כי אם להחזקת הנשק בלבד. בית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע כי קיימות ראיות לכאורה לשימוש באקדח ובסכין באירוע. בד בבד, נקבעה עילת מעצר של מסוכנות וזאת בהסכמת הסניגורים, אף כי אלו טענו למסוכנות נקודתית כלפי המתלונן ובני משפחתו בלבד. בהתייחס לכך, קבע בית המשפט כי "עילת זו ממוקדת במתלונן ובבני משפחתו ובהתאם לכך יש לבחון את אפשרות השחרור בחלופה".

5. תולדתה של הבקשה לעיון חוזר בחלופה נוספת שהוצעה בבית דודו, מר זכריה באסתי, בבית צפאפא בפיקוח מתחלף של הדוד ושלושת אחיה של רעיית המבקש- מר סוהיל באסתי, מר מוחמד באסתי ומר פאיז באסתי. לטענת המבקש, המתלונן עזב את הארץ ביחד עם ילדיו לירדן והחלופה המוצעת מצויה הרחק ממקום מגוריו של המבקש כמו גם ממקום ביצוע העבירה. בנסיבות אלו, הואיל ונקבעה עילת מעצר של מסוכנות נקודתית כלפי המתלונן, יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את מסוכנת המבקש. שירות המבחן התרשם מהמפקחים המוצעים כאנשים נורמטיביים שומרי חוק ועל כן לא ברור הכיצד הומלץ שלא לשחרר את המבקש לחלופה המוצעת. זאת ועוד, תסקיר שירות המבחן נעדר התייחסות לרעייתו של המבקש אשר הוצעה כמפקחת נוספת ותשהה עמו בבית הדוד. יש בחלופה המונחת על המדוכה משום שינוי מהותי מהחלופה שהוצעה ונבחנה בעבר, הן מבחינת מיקומה והן מבחינת איכות הפיקוח. המבקש עצור קרוב לארבעה חודשים ומשפטו באיבו, טרם נמסרה תשובה לאישום. במכלול הדברים, עתר המבקש לשחרורו לחלופת המעצר המוצעת.

6. המשיבה התנגדה לשחרורו של המבקש לחלופת המעצר המוצעת מהטעם שלא יהא בה כדי לאיין את מסוכנתו. לא היה בפי המשיבה מידע לעניין מקום הימצאו של המתלונן, אם כי מתועדת יציאת ילדיו מהארץ לירדן. בית המשפט הקנה את הרשות להציע חלופה ראויה אך שירות המבחן המליץ שלא לשחרר את המבקש לחלופה המוצעת לאחר שמצא את המפקחים לא ראויים נוכח עמדתם העקרונית ביחס לסכסוך. מעבר לכך, להתרשמות שירות המבחן לא ניתן לשלול מסוכנות כלפי המתלונן אף בהנחה שיצא את גבולות המדינה בשים לב לסכסוך המתמשך שהתגלע בין המשפחות.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות בתיק, מצאתי לדחות את הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית לעיון חוזר בהחלטה בעניין מעצרו של אדם מעוגנת בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1966. הסמכות לבקש את עיונו החוזר של בית המשפט בהחלטות מעצר ניתנה "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". יחד עם זאת, בית המשפט הכשיר את העיון מחדש בחלופת מעצר נוספת אף ללא צורף בשינוי נסיבות או בחלוף הזמן.

החלופה המוצעת כיום מרוחקת ממקום מגוריהם של המעורבים בפרשה, כמו גם ממקום ביצוע העבירות. המפקחים שהוצעו הם אחיה של רעיית המבקש, ונודע להם יתרון על פני אם המבקש אשר הוצעה בחלופה הקודמת. כן ישנה סברה כי המתלונן יצא מהארץ אם כי לא נודעה תכלית יציאתו כמו משכה. שירות המבחן בחן את החלופה ומצא שאין בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת למתלונן ובני משפחתו. טיבו של סכסוך החמולות שנתגלע בין משפחות המעורבים מחזק את מסוכנותו של המבקש ואין רבותא ליציאתו של המתלונן מהארץ אף אם נניח כי אמת בדבר ואין בכוונתו לשוב ארצה. עמדתם הערכית של המפקחים המוצעים בעניינו של הסכסוך מאששת סברה זו. המדובר בעבירות אלימות חמורות שבוצעו בצוותא על רקע הסכסוך המשפחתי, חומרתן של העבירות וביצוען בצוותא מעידות על מסוכנות משמעותית שנשקפת למתלונן ולמשפחתו. בסבך המשפחתי אליו נקלעו הצדדים נדרשת חלופה רחוקה עם פיקוח הדוק ונטול ניגוד עניינים על מנת להביא לשחרורו של המבקש.

8. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט בתמוז התשע"ד, 27 ביולי 2014, במעמד הצדדים.