בפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב תובעת 2 מס' רישוי 88-432-64 שהיה נהוג בידי בעלה אברהם מרפון הוא תובע 1 (להלן: "רכב התובעים") נזק שנגרם בתאונת דרכים מיום 16.10.13 בה פגע רכב שבבעלות נתבעת 2 מס' רישוי 81-191-13 נהוג בידי נתבע 1, יחזקאל שמש (להלן: "רכב הנתבעים") ברכב התובעים וגרם לנזקים.

אין חולק כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעים וכדברי נציגת נתבעת 2 בעדותה בבית המשפט:

"אין מחלוקת באשר לשאלת האחריות. הנתבעים מודים באחריותם לקרות התאונה ותוצאותיה" (ההדגשה שלי א.ט.).

קובעת אני כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעים ועליהם לשאת בנזקי התאונה.

המחלוקת הינה אך ורק לענין גובה הנזק ודרך החישוב וכדברי נציגת הנתבעת 2 "המחלוקת הינה אך ורק לענין גובה הנזק ודרך החישוב"

מחומר הראיות שהובא בפני למדים כי למעשה מצטמצמת המחלוקת הנוגעת לגובה הנזק אך ורק לענין גובה הפיצוי בגין ירידת ערך רכב התובעים לו זכאים התובעים.

אין מחלוקת אף באשר לאחוזי ירידת ערך רכב התובעים כפי שנקבעו על ידי שמאי התובעים בחוות דעתו המקצועית ומשכך קובעת אני כי לרכב התובעים נגרמה בתאונה ירידת ערך בשיעור של 9.5% מערך הרכב.

הנתבעים, אשר לקחו אחריות לקרות התאונה ותוצאותיה, שילמו לתובעים בגין כלל נזקי הרכב שנגרמו להם באירוע התאונה סך כולל של 16,939 ₪ לפי הפירוט הבא:

נזק לרכב בסך של - 10,945 ₪, שכ"ט שמאי בסך של - 980 ₪, ירידת ערך הרכב בסך של - 5,014 ₪ וזאת בהתאם לאחוזי ירידת ערך שנקבעו על ידי שמאי התובעים בחוות דעתו המקצועית בשיעור של 9.5% מערך הרכב.

התובע טען כי זכאי הוא לפיצוי בגין ירידת ערך רכבו בהתאם לאחוזי ירידת הערך כפי שנקבעו בדוח השמאי מטעמו, דהיינו על פי ערך רכבו במועד אירוע התאונה ואילו הנתבעים טוענים שהתובע קיבל פיצוי בגין כל נזקיו שכן חישוב גובה ירידת ערך הרכב בהתאם להלכה הפסוקה, נעשה על פי ערך הרכב נכון ליום מתן פסק הדין או מועד מכירת הרכב, לפי המוקדם וזאת בהתאם לעקרון המנחה בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו.

בעדותו בבית המשפט חזר בו התובע מטענתו לפיה ערך רכב התובעים ליום התאונה היה - 63,636 ₪ ואישר החלטת שמאי הנתבעים לפיה ערך רכב התובעים נכון ליום התאונה היה - 59,627 ₪, זאת לטענתו לאחר שהוברר לשמאי מטעמו, ולו (לתובע עצמו) כי רכב התובעים עבר תאונה קודמת בשנת 2011 דבר שלא זכר וכדבריו "את הסכום הזה של 4,472 ₪ חברת הביטוח לאחר שהיא קבעה שערך הרכב הוא 59,627 ₪ ליום התאונה ואילו השמאי מטעמנו קבע שליום התאונה ערך הרכב היה 63,636 ₪ ליום התאונה וזאת הוא קבע לאחר שהוא לא ידע שהרכב שלנו עבר תאונה קודמת וגם אני לא ידעתי ולא זכרתי שהרכב שלנו עבר תאונה קודמת בשנת 2011. אני בכל זאת קיבלתי את פסיקת חברת הביטוח של הנתבעים שערך הרכב נכון ליום התאונה הוא 59,627 ₪ ולכן הם היו צריכים לשלם לי 9.5% ירידת ערך לפי ערך הרכב ליום התאונה 59,627 ₪, והשיק על סך 4,472 ₪ ששלחו לנו ביום 9.1.14, זה לא 9.5% מערך הרכב שהם עצמם קבעו ואנו מסכימים שליום התאונה הוא 59,627 ₪" (ההדגשה שלי א.ט.).

צודקים הנתבעים בטענתם לפיה חישוב גובה ירידת ערך הרכב נעשה על פי ערך הרכב נכון ליום מתן פסק הדין, ובענייננו נכון למועד הגשת תביעת התובע לבית המשפט או למועד מכירת הרכב, לפי המוקדם ולא על פי ערך הרכב נכון למועד קרות התאונה, זאת במכפלת אחוזי ירידת ערך הרכב ובענייננו כפי שקבע שמאי התובע – בשיעור 9.5% מערך הרכב נכון להיום.

הנתבעים הוכיחו באמצעות מחירון לוי יצחק נכון לחודש מאי 2014 (צורף כמוצג להגנתם) וראיה זו לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי התובעים, כי ערך רכב התובעים נכון לחודש מאי 2014 ולאחר הפחתה בשיעור של 6.3% בגין תאונה קודמת שהיתה לרכב התובעים הינו בשיעור של - 52,782 ₪.

העולה מהמקובץ, וכך אני קובעת, שזכאים התובעים, כפי שטענו הנתבעים, לפיצוי בגין ירידת ערך רכב התובעים בסך של - 5,014 ₪ (52,782 ₪ כפול 9.5% = 5,014 ₪).

מחומר הראיות עולה ברורות, ואף על כך אין חולק, כי הנתבעת שילמה לתובעים את הסך של - 5,014 ₪ בגין ירידת ערך רכב התובעים בתאונה, אלא שעשתה זאת באופן הבא:

ביום 9.1.14 שלחו הנתבעים לתובעים שיק על סך - 4,472 ₪ בגין ירידת ערך רכב התובעים.

ביום 7.8.14 לאחר שהתובעים הגישו כבר את תביעתם לבית המשפט ביום 23.4.14, שלחו הנתבעים לתובעים את יתרת הסכום המגיע להם בגין ירידת ערך רכב התובעים בסך של - 542 ₪ וזאת להשלמת סכום ירידת ערך רכב התובעים, ובסך הכל שילמו הנתבעים לתובעים את מלוא סכום ירידת ערך רכב התובעים בסך של - 5,014 ₪.

מאחר והסך של 4,472 ₪ נשלח על ידי הנתבעים לתובעים ביום 9.1.14 (התאונה מיום 16.10.13), זאת עוד לפני הגשת תביעת התובעים לבית המשפט ולאחר שהוברר קיומה של תאונת דרכים קודמת לרכב התובעים בשנת 2011, איני סבורה שיש מקום לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים ריבית והפרשי הצמדה בגין תשלום זה בסך של 4,472 ₪ שבוצע ביום 9.1.15, שעה שאירוע התאונה הינו ביום 16.10.13.

באשר לסך של - 542 ₪ אותו שלחו הנתבעים לתובעים ביום 7.8.14 להשלמת סכום ירידת ערך רכב התובעים בהתאם לחישוב הנתבעים עצמם על פי ערך רכב התובעים לחודש מאי 2014, הרי שסכום זה נשלח לתובעים רק לאחר שהתובעים הגישו את תביעתם לבית המשפט וזאת ביום 23.4.14 שעה שהיה על הנתבעים לשלם סכום זה לתובעים באותו מועד בו שלחו לתובעים את השיק על סך

4,472 ₪ דהיינו ביום 9.1.14 ומשלא עשו כן קובעת אני כי הסך של - 542 ₪ שלא שולם במועד כאמור אלא רק ביום 7.8.14 יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 9.1.14 ועד למועד תשלומו בפועל 7.8.14. סכומי הריבית והפרשי ההצמדה האמורים ישולמו על ידי הנתבעים לתובעים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד, הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ה, 18 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.