נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד –אביעד כ"ץ

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – ליבת אביטן

<#1#>

פרוטוקול

ע.ת. 3 – ליאת בכר

מוזהרת כחוק לומר אמת

אני משרתת בתחנת אשדוד.

אנימאשרת את הצילום של הטלפון עם ההודעה.

התובע

מבקש להגיש.

<#2#>

החלטה

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/ 3.

המסמך סירק.

לשאלתך לגבי השיחה עם הנאשם ב- 20.4. אני משיבה זימנתי אותו לחקירה, הוא אמר שהוא בדרך לאילת. אמרתי לו שאם הוא עם כלי רכב שיסתובב ויחזור בחזרה לחקירה.

אתה מציג בפני את המזכר ואני מאשרת אותו.

התובע

מבקש להגיש.

הסניגורית

אני מסכימה.

<#3#>

החלטה

המזכר מוגש ומסומן ת/ 4.

המסמך יסרק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

חקירה נגדית

לשאלתך אם יתיצב לחקירה, אני משיבה שכן, לא זוכרת מתי.

זה צילום מהטלפון של המתלוננת.

את מפנה אותי לת/ 3, מדובר בשיחה יוצאת ושיחה התקבלה.

לשאלתך לגבי השיחות היוצאות, מה זה 057 אני משיבה ז מספר הטלפון. אני לא יכולה לומר מה זה סולמית 3 ו – 1 סולמית.

לשאלתך אם בי ררתי מולה אני משיבה לא זכור לי.

אם את אומרת שעושים סולמית 3 לפני החיוג, עולה מספר חסום

התובע

אין מחלוקת שהיא גרמה לכך שהשיחה תהיה לא מזוהה.

המשך חקירה

לשאלתך אם המידע היה בפני האם זה היה מעורר איזה שהוא חשד אני משיב תלוי, גם אני מתקשרת מחסום.

לשאלתך אם אני מכירה את מערכת היחסים בין בני הזוג אני משיבה בגדול.

לשאלתך אם אני יודעת שהנאשם היה מגיע לתחנה להגיש תלונות עליה אני משיבה הם עדיין מגיעים להגיש תלונה.

לשאלתך האם במערכת יחסים של איום בין בני זוג זה לא משהו שמעורר חשד, שהיא חוזרת אליו בשיחה חסומה אני משיבה שלא.

לשאלתך האם יש סיבה שלא הוצאתי את פירוט השיחות אני משיבה אין לי מושג, לא תמיד אני ממשיכה לטפל בתיק, אז אני לא צריכה לבצע פעולות אולי שצריך לבצע. אני לא מחטטת בטלפון של בנאדם, אלא אם מציג. אלא אם אנו תופסים ומוציאים צו ואז יכולים לראות.

לשאלתך אם אני חקרתי את המתלוננת אני משיבה אני אשמח לעיין, כי לא עיינתי קודם. אני רואה שגביתי הודעה ב- 20.4.

אם את אומרת שהיא התלוננה נגדו על הפרה של צו הגנה, את מפנה אותי לשורות 9 – 12 להודעה ושואלת אם הציגה בפני את צו הגנה או הסדר החופשות אני משיבה לא זוכר, אני צריכה להסתכל בתיק.

לשאלתך להודעה לא רשום שזה מצורף אני משיבה לא תמיד רשום בעדות שזה מצורף, ואנו כן מצרפים.

לשאלתך אם ראיתי צו הגנה והסדר החופשות אני משיבה לא זוכרת.

אם את אומרת שצו ההגנה אוסר להטריד במישרין או עקיפין באמצעות מתקן בזק והייתי רואה את צו ההגנה, האם הייתי מכוונת לאמור בצו...

התובע

אני מתנגד. אם העדה תצא אסביר מדוע.

העדה יוצאת מן האולם

התובע

המשך של הודעה מתאר איומים.

נושא הפרה מבחינתנו, אני מבין שיש שגיאה כתב אישום, היא כל האירוע גם הראשונה וגם השניה. ששואל אותה איפה היא, וגם היא התקשרה אליו. אני מתיחס לכך כאירוע אחד. שתי השיחות ביחד אותו מכלול של אירוע.

העדה חוזרת לאולם.

המשך חקירה

לשאלתך האם הייתי מאמתת לאמור בצו הגנה לעומת ההודעה שלה אני משיבה יכול להיות.

אם את אומרת שהיא נחקרה גם בשעה 5:00 בבוקר לפני שאני חקרתי אותה, ושואלת אם אני מודעת להודעה קודמת שלה אני משיבה אני לא זוכרת.

לשאלתך האם כאשר אנ חוקרת מתלוננת, ואם אני יודעת שיש הודעה נוספות אני משיבה היה תהיה מצורפת בתוך התיק.

לשאלת אם סביר להניח שראיתי את ההודעה הקודמת אני משיבה שכן.

את מכירה את שיטת העבודה ותשמרי על החיים שלך , וזאת מהודעה בשעה 5:00 בוקר ובהודעה מולי אמרה דברים אחרים, ושואלת אם יש סיבה שלא אמתתי אותה עם זה אני משיבה לזכור במאה אחוז מה היה, לא יכולה להגיד. ראיתי אותה מבלי לקבל את התיק, ורק לגבות ממנה עדות, על פי מה שהיא מספרת, אני לא יכולה לזכור.

ע.ת. 4 ולאדי פבזנר

מוזהר כחוק לומר אמת

אתה מציג בפני עימות שבוצע על ידי.

התובע

מבקש להגיש.

<#5#>

החלטה

העימות מוגש ומסומן ת/ 5 (3 עמודים

המסמך יסרק.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

חקירה נגדית

לשאלתך האם הייתי החוקר המוביל בתיק אני משיב אפשר לומר שכן.

לשאלתך אם היה החשד להצתה עם אחר אני משיב אכן לצד חשד כזה, איומים מחווירים.

בדקתי גם את הטענה של המתלוננת , שהצתה והאיומים בוצעו יחד עם אחר.

לשאלתך האם אותו אחר כנפו נחקר במשטרה אני משיב שכן.

אם את אומרת שטען שבכל לא היה בשיחה ביניהם אני משיב אם אני זוכר, נכון.

אם את אומרת שכנפו אומר בהודעה שלו בכלל לא היה עם הנאשם במועד השיחה ביניהם ושואלת האם אלמנט זה חשוב גם לצורך חקירתה שרפה אני משיב באיזה מובן?

הראיה שעולה מעדות המתלוננת, בעת השיחה שכללה איום הוא היה ביחד. האם זה מצביע על זה אם היו ביחד בעת ההצתה? ...

נכון שתפקידי לחקור על מנת להגיע לחקר האמת.

זה נכון שהיא שמעה אותו מצחקק.

לשאלתך אם נכון שכנפו והנאשם מכחישים שהיו ביחד אני משיב שכן.

לשאלתך האם כדי להגיע לחקר האמת, האם לא היה נכון לעשות פעולת חקירה נוספות, כמו איכון שיחות של כנפו ביניהם אני משיב אני לא זוכר אם נעשה דבר כזה. אני זוכר שנעשו הרבה פעולות בתיק הזה, אבל לא זוכר אם עשינו איכון. אני זוכר שניסינו להגיע באמצעים של מחקרי תקשורת או תכולת הפלאפון של יורם לאיזה שהם ממצאים שיכולים להצביע על קשר להצתה, ולא הגענו לזה.

לשאלתך איפה בא לידי ביטוי בתיק אני משיב אני חושב במקרה זה היה תכולת הטלפון. אם אני זוכר נכון, בשעת הצתה, יורם היה באילת. נחקרו אנשים נוספים שהיו איתו באילת, משה כנפו לא היה בין אלה שהיו איתו באילת. כך להגיד האם משה כנפו היה עם יורם בעת ההצתה, זו לא שאלה שבמחלוקת. האם לעשות איכון איפה היה משה כנפו בעת האיום, לא ראיתי בזה חשיבות.

לשאלתך האם אני מכיר את יורם משיגרת העבודה שלי אני משיב אפשר לומר שכן.

יורם ולימור מוכרים לי פחות או יותר מאז שאני חוקר אלמ"ב, שזה בערך 3 שנים, מרובות בתלונות הדדיות. תלונות הנוגעות לענין הסדרי ראיה.

לשאלתך מי מתלונן על הסדרי ראיה אני משיב לימור מתלוננת על נזקים שונים בדירתה, ברכבה. למיטב זכרוני, יש ביניהם צו הגנה הדדי, אני חושב מסויג להודעות SMS להסדרי ראיה.

לשאלתך מהתרשמותי במשך השנים האם נכון לומר שמספר פעמים לימור הגיעה להתלונן תלונות שווא...

התובע

אני מתנגד.

הסניגור

יש רישום פלילי גם על הודעות כוזבות.

המשך חקירה

בתקופה של 3 שנים אחרונות אף פעם לא חקרתי אותה. ואם ברישום פלילי כתוב שפתחו לה תיק על הודעה כוזבת, אני לא זוכר.

הערה – בית המשפט מעיר כי ללא הסכמת המתלוננת לא ניתן להתיחס לרישומים פלילים וכי על פי פסיקת בית משפט עליו תיקים סגורים של עד אינם חומר חקירה.

התובע

אני כן יכול לומר הרשעתה אחרונה של המתלוננת משנת 2007, וזאת משום שמותב זה דן בתיקים ועניין עלה, שכן בית משפט זה דחק להליך של גישור לגבי שניהם, ולאחר הגישור הם חזרו לגור יחד עד שנפרדו שוב.

המשך חקירה

לשאלתך האם ביום האירוע הנאשם הגיע לתחנת המשטרה אני משיב לא זכור לי.

את מפנה לפרוטוקול של המ"י , שבו אמרתי בעמ' 3 שורה 16 , אני רואה שאני הופעתי כטוען ומאשר בשרוה 15 – 17 , שהנאשם היה באותו יום בתחנת המשטרה ואמרתי שראיתי אותו באותו יום בתחנת המשטרה אני משיב אם כך זכרתי. לשאלתך מדוע אני משיב לא זוכר.

לשאלתך האם נכון שהגיע לצורך מסירת תלונה על הפרת צו של הסדרי ראיה על ידה אני משיב אני לא זוכר, אבל יתכן מאוד.

זה נכון שאמרתי הרקע לסכסוכים ואיום על רקע הסדרי ראיה, וזאת לטענת הצדדים.

לשאלתך אם התרשמתי ממנה שיחת הטלפון היתה בנוגע להסדרי הראיה, לפני האיומים, אני משיב שניהם מדברים על אותו נושא, ואפילו אם התרשמתי אחרת.

העד יוצא מן האולם ולאחר מספר דקות חוזר.

המשך חקירה

זה נכון שאני ערכתי את העימות כפי שהעדתי.

לשאלתך כאשר אני מבצע עימות , מן הסתם, אני קורא את ההודעות שלהם קודם אני משיב שכן.

את מפנה אותי לשורה 41, לטענתך מדובר בטענות שלא מתיישבות זו עם זו, ושואלת למה אני לא מעמת את המתלוננת עם זה אני משיב אם אני לא טועה, יורם מתיחס לכך שהטענות סותרות פעם בגלל שאומרת בגלל הכסף ופעם בגלל הסדרי ראיה, אני לא רואה בזה סתירה. זה עניינים שקשורים אחד בשני ואין בזה סתירה. העימות נועד לנסות להבהיר נקודות שנויות במחלוקת. ניסיתי להבהיר את הנקודות האלה וכיצד מתנהלים אחד מול השני, אולי אחד מהם חוזר בו.

אם את מפנה להבדלים בגירסאות, פעם אחת היא אומרת, את מפנה להודעה מיום 20.4 בשעה 8:00 בבוקר היא אומרת "את תראי מה יהיה לך ביום ראשון", ובהודעה מאוחרת "תשמרי על החיים שלך" ושואלת מדוע לא עימתי אותה עם הבדלי גירסאות אלה אני משיב היה מקום לתת עדות מפורטת יותר.

לשאלתך האם אני מסכים שיש הבדל אני משיב יכול להיות שהיה צורך לשאול אותה. לא רואה הבדל כזה.

התובע

אלה עדיי.

הנאשם

מוזהר כחוק לומר אמת

אנו פרודים 3 שנים, היא גרה בדירה נפרדת ואני גר בדירה נפרדת, ויש לנו שני ילדים, הגדול גר איתי והקטן אצלה, יש הסדרי ראיה עם הקטן שהיא מפרה את ההסדרים עד היום ואני מגיש תלונות ולא נעשה שום דבר בענין.

אני הגשתי תלונות כפי שאת אומרת בתאריכים 18.5.04, 12.6.04, 3.6.04 אני משיב שכן.

לשאלתך לפני שהגשתי את התלונות האם היה כרוך בשיחות טלפון אני משיב אלה לא.

לשאלתך מה קרה ביום האירוע אני משיב זה היה ב- 17.4 ביום חמישי, ב- 10:10 בבוקר אני מתקשר אליה, בדרך כלל אני לא מתקשר אליה, אלא פונה למרכז הקשר כדי לקחת את הילדים.

לשאלת בית משפט אם אני מגיע למרכז קשר ואני לא רואה שהילד לא שם אני משיב שכן.

לשאלת בית משפט אם כן האם יש עובדת סוציאלית שיכולה לאמת או להכחיש את דברי אני משיב שכן, אבל הן לא עושות כלום.

הסניגורית

הגשתי את הדוח לענין התנהלות האמא בענין זה. במקום להביא עדה ממרכז קשר, אז הבאתי את ההתנהלות וזה מעיד.

התובע

היא נחקרה בעבר על תלונות של הפרה, אך כל התיקים נסגרו, לא זכור לי מה הסיבה. פתחתי וראיתי עקב חוסר ראיות או חוסר ענין לציבור.

התובע

לשאלת בית משפט האם עיינתי בטפסים והאם מדובר בחומר חסוי שכן המתלוננת התנגדה להגשה אני משיב אני מעיין בו, מדובר אכן במסמך ששייך לתיק הקטינים שהוא חסוי. מדובר על אירוע אחד שהיא לא רצתה להעביר את הילד לנאשם, אבל לבסוף שוכנעה להעביר את הילד. היא גם לא רצתה להגיע לאחר האירוע שהרכב שלה נשרף, והיא מאשימה אותו ששרף לה את הרכב.

המשך חקירה

התקשרתי אליה ב- 17 לחודש בשעה 10:10 והיא ענתה לי לטלפון, ואמרתי מה קורה עם הילד, מתי את מביאה אותו, והיא חשבה איזה שניה – שתיים, ואז אמרה לי אולי ביום ראשון וניתקה את הטלופן, זה היה השיחה שאני התקשרתי אליה. אחרי רבע שעה היא התקשרה, ואמרה מה אתה מתקשר, יש צו הגנה, אמרתי לה תלכי קיבינימט וניתקתי את הטלפון. אני הלכתי לתחנה באותו יום להגיש תלונה, הייתי אצל מדמוני ב- 17 לחודש. זה היה טעות שלי, לא שמתי לב שכתוב ב- 18, בדרך כלל ביום חמישי הוא מגיע אלי, אז אני לא יודע מה היה שם. הגעתי לתחנה והייתי שם איזה שעה, בסוף מדמוני נכנסתי אליו להגיש את התלונה והוא פתח את ההסכם ואמר לי שזה ה- 18 ואז ראיתי שהוא צודק.

לשאלת בית משפט מדוע התקשרתי ב- 17 ומדוע הלכתי לתחנה, אני משיב לא ידעתי שזה ה- 18, אני התבלבלתי בתאריך. אני חשבתי ביום חמישי אני אמור לקחת אותו.

לשאלת בית משפט מדוע חשבתי ביום חמישי אמור לקחת אותו ולא יום שישי אני משיב זה טעות שלי, אמרתיש התקשרתי בטעות, ורק בתחנה מדמוני אמר לי שאני אמור להגיע ב- 18.

התובע

לשאלת אם יש אימות אני משיב שלא, הגירסה שלו במשטרה שונה. אולי קרה לו במקרה אחר, אך לא במקרה הזה.

המשך חקירה

אני הגעתי למדמוני ואמר לי שיש לי טעות ביום, אז הלכתי הביתה. ביום שישי התקשרתי אליה שוב, וזה היום שהייתי צריך לקבל אותו, התקשרתי שוב והיא לא ענתה לי לטלפון, בשעה 11:00 הלכתי לתחנה , זה היה יום שישי, היו הרבה אנשים שלא חיכיתי בתור, לא הגשתי תלונה והלכתי. אחרי כן התקשרה לי ידידה ונסענו לאילת, ביום שישי בסביבות 13:00 והיא לא הביאה לי את הילד בכלל.

לשאלתך למה ב- 17 לחודש הגעתי לתחנת המשטרה אני משיב היה לי טעות בתאריך, לא שמתי לב לתאריך, אני הסתכלתי על היום. אם הייתי שם לב, נגיש שהתקשרתי אליה, לא הייתי הולך לתחנה ויושב שם שעה.

לשאלת בי ת משפט כלל לא התלוננת, רק ישבתי עם מדמוני בעל פה ודיברתי איתו בעל פה, כמי מדמוני מיד ראה שאני טועה ביום. ולאדי בבית משפט אישר שראה אותי בתחנה, וגם מדמוני בחקירה אומר שזוכר יום שבאתי, אבל לא היתה הפרה.

לשאלתך למה שתגיד שאני מאיים עליה ...

הערה - בית משפט מברר אם ניתן צו קבוע ב- 9.3.14 ומתברר כי אכן הנאשם נתן הסכמתו להארכת הצו שאכן הוארך למשך 3 חודשים עד 2.6.14 וצוין שוב, כי נאסר עליו להיכנס לדירה ולהימצא במרחק של 100 מ' מהדירה וכן נאסר עליו להתקרב למבקשת או להטרידה במישרין או בעקיפין בכל דרך שהיא, לרבות באמצעות טלפון או כל מכשיר תקשורת אחר.

המשך חקירה

לשאלתך מה יש לי לומר על תלונתה שאיימתי עליה אני משיב לא איימתי עליה, השיחה היתה קצרה מאוד לגבי הילד, והיא ניתקה לי את הטלפון. אין לי מה לאיים עליה. אף פעם לא איימתי עליה. אני לא מתקשר כבר ולא מדבר איתה. יש לי גם צו הגנה, אדרבא, אני אתחיל לבוא ולאיים עליה.

לשאלתך נכון להיום מה המצב בינינו אני משיב ביום חמישי שעבר היה הסכם גירושין.

את מציגה בפני הסכם גירושין שנחתם ביום 5.11.14 ואני מאשר אותו.

בית המשפט מעיר שהסכם הגירושין שהוצג בפניו כלל לא חתום.

הנאשם

אנו חתמנו באותו מעמד על תיקונים בכתב יד וזה רק אישור של ההסכם.

בית משפט לענייני משפחה כבר אישר את זה.

התובע

אני מתנגד להגשת ההסכם, זה לא רלבנטי, אני לא חולק שחתמו על הסכם וזה לא מענין אותי.

באי כח הצדדים

אנו מקבלים את הצעת בית משפט, יחזור בו מכפירתו, כתב אישום יתוקן, יודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של הפרה לאור גירסתו, יודה, יורשע ויוטל עליו עונש מאסר מותנה.

הסניגורית

אני מאשר ההסדר והודעתי למרשי שביהמ"ש אינו כפוף להסדרי טעון.

הנאשם:

אני מאשר את הסדר הטיעון.

<#7#>

החלטה

אני מתירה לנאשם לחזור בו מכפירתו.

אני מתירה לתביעה לתקן כתב האישום כמבוקש.

המזכירות תסרוק את כתב האישום המתוקן.<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגור

קראתי את כתב האישום המתוקן באוזני הנאשם והסברתי לו את תוכנו, ותגובתו הינה כי מודה בעבירה/ות המיוחס/ות לו בכתב האישום המתוקן.

הנאשם:

אני מאשר את הודעת הסניגור/ית.

<#9#>

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם מפי ב"כ, בעובדות כתב האישום המתוקן, הנני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

התובע

מגיש/ה הרשעות קודמות (מוגש ומסומן ת/1 – יסרק ע"י המזכירות). מבקש להסתפק במאסר מותנה.

הסניגורית

לאחר ניהול הוכחות, כתב אישום תוקן באופן משמעותי, היות ומדובר במערכת יחסים מאוד קשה בין הצדדים אשר באה לקיצה נכון לימים אלו.

מבקשת לאמץ ההסדר.

הנאשם

אני רוצה להגיד שלא יהיו איומים, הכל עלילות שווא שלה.

מי שגורם לכל הפרובוקציות זה היא מתחילה.

<#11#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, מפי סניגורו, במסגרת הסדר טיעון, בכך שביום 17.4.14 בבוקר, הפר החלטה של בית משפט שאסר עליו להתקרב לפרודתו או להטרידה במישרין או בעקיפין, כולל בטלפון, בכך שהתקשר אליה לגבי לקיחת הילד המשותף, למרות שכבר קיים הסכם על פיו למחרת בשעה 10:00 יכול היה לקבל לידיו את הילד.

מדובר בבני זוג המסוכסכים שנים ארוכות ובמי שלחובתו הרשעות קודמות, בין היתר, בגין אותו סכסוך, ביניהן, תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת הזוג, איומים עליה, הפרת הוראה חוקית, תקיפה רגילה שלה, זאת בנוסף להרשעות בעבירות מסוג אחר על חוק התכנון והבניה וכן העסקה של תושב זר. הרשעתו האחרונה מ- 31.10.10 ועבירות אלימות והפרות שנעברו כלפי המתלוננת, נעברו בשנים 2003 – 2007.

לפני ימים ספורים, ב- 5.11.14 , חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאמור להסדר הן את תשלום המזונות והן את הסדרי הראיה של הילד שנמצא בחזקת המתלוננת.

המתלוננת העידה בתיק זה ועדיין בליבה כעס רב כלפי הנאשם. ראוי כי אכן לא יהיה כל קשר בעתיד בין השניים, למעט קשר רלבנטי לילדים.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:

אני מטילה על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 2 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#12#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגורית

מבקשת להשיב לנאשם הפקדון.

<#13#>

החלטה

הפקדון בסך של 20,000 ₪ יושב לנאשם, ובתנאי שלא עוקל.

<#14#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.