בפני תביעה כספית.

התובע המתגורר במושב כפר חיים (להלן:"המושב") טען כי הנתבע, שהוא שכנו, המתגורר בסמוך לו במושב, פנה אליו ביום 8.11.08 וביקש לרכוש ממנו ברזל חממה המצוי בחלקתו. הצדדים חתמו על הסכם מיום 8.11.08 ולפיו עבור ברזל החממה בשטח של כ- 1700 מ"ר ופינויו, כולל העץ והניילון ישלם הנתבע לתובע סך של 10,000 ₪ הכל כמפורט בהסכם נספח א' לתביעה, הוא מוצג ת/2 (להלן:"ההסכם"). הוסיף התובע כי בסמוך לאחר חתימת ההסכם הגיע הנתבע לחלקת התובע, העמיס את החממה כולל הברזל, העץ והניילון והעבירם לשטחו שלו, הבטיח לשלם לתובע את הסך של - 10,000 ₪ עפ"י ההסכם אלא שלא עשה כן. אף שפנה התובע לנתבע אין ספור פעמים על מנת שישלם חובו עפ"י ההסכם, כך ציין, לא שילם הנתבע חובו. מתוך רצון לשמור על שכנות טובה ובהתחשב במצבו הכלכלי של הנתבע שיצא לפנסיה, לא נקט התובע באמצעים משפטיים כלפי הנתבע אלא שהנתבע ניצל טוב ליבו, דחה אותו ב"לך ושוב", בתירוצים שונים ולא שילם חובו.

התובע עתר בתביעתו לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של - 10,000 ₪ עפ"י ההסכם ת/2 מיום 8.11.08 בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבע עתר לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו בציינו כי התובע הוא זה שפנה אליו והציע לו לרכוש את חלקי החממה שאינם בשימוש זאת לאחר שנסיונותיו למכור החלקים לאחרים לא צלחו. מאחר והתובע והנתבע קיימו אותה עת יחסי שכנות טובים, סוכם בינו לבין התובע על מכירת החממה על חלקיה הכל כמפורט בהסכם שנחתם על ידי התובע והנתבע ביום 8.11.08 (הוא נספח א' לתביעה – שסומן כמוצג ת/2), אלא שבפועל כך טען הנתבע, עסקה זו לא יצאה אל הפועל. הוסיף הנתבע כי לא לקח מהתובע אף חלק מהחממה אשר נשארה עד היום בשטח משק התובע, במהלך השנים לא פנה התובע לנתבע בדרישה כספית כלשהי. ברבות השנים, כך הוסיף וציין, נושא ההסכם שנחתם ע"י הצדדים נשכח מזכרונו של הנתבע ולא עלה בדעת הנתבע כי התובע ישמור מסמך חסר תוקף – הוא ההסכם- מאחר והמצוין בו לא מומש מעולם וינסה לגבות סכום כספי שלא מגיע לו. עוד טען הנתבע כי התובע הגיש תביעתו בשיהוי ניכר על פי הסכם שלא מומש, הסכם שהיה אמור להיות מושמד שעה שהעסקה לא יצא לפועל.

בנסיבות אלו עתר הנתבע לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו תוך חיובו בהוצאות לדוגמא.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים:

"אני גר בכפר חיים והנתבע הוא שכן שגר אף הוא בכפר חיים. הנתבע מתגורר בסמוך אליי. עוד לפני 8.11.08 אני מספר ומציין שהייתה לי חממה בשטח המשק שלי שהייתה חממה לא פעילה. אני מציג לבית המשפט אישור – מוגש ומסומן ת/1. החממה האמורה לא הייתה פעילה כפי שציינתי. ב-8.11.08 הנתבע פנה אליי וביקש ממני לרכוש את החממה הלא פעילה האמורה ונערך הסכם ביני לבין הנתבע שנכתב בכתב ידו של הנתבע ונחתם על ידי ועל ידי הנתבע כשאני המוכר והנתבע הוא הקונה ואני מפנה להסכם מיום 8.11.08 – מוגש ומסומן ת/2 (הוא נספח א' לתביעה). הנתבע על פי ההסכם קנה את ברזל החממה בשטח 1,700 מ"ר. הוא היה צריך לפנות מהשטח שלי את החממה עד סוף אותו החודש, פרט ליסודות בטון הוא היה צריך לפנות את כל מה שהוא רכש, דהיינו את החממה הכוללת את הברזל, העץ, והניילון. הכל כפי שרשום בהסכם ת/2. אני מציין שלאחר חתימת ההסכם שבין הצדדים הנתבע הגיע לחלקת המשק שלי, העמיס את החממה כולל הברזל, העץ והניילון, הכל בהתאם להסכם ולקח אותם לשטחו. הנתבע הבטיח לשלם לי את הסכום שסוכם עליו בהסכם וזה הסך של 10,000 ₪ תמורת החממה, הברזל, העץ והניילון ולא שילם לי, זאת אף שלקח והעמיס את החממה הכוללת ברזל, עץ וניילון על פי ההסכם והעביר אותם לשטחו שלו. אני מציין שבהתאם להסכם ת/1, הרי שהנתבע הגיע לשטח המשק שלי עוד לפני תום חודש נובמבר 2008 הכל בהתאם לחוזה ולקח את החממה הכוללת ברזל, עץ וניילון לשטחו, הבטיח שישלם לי את התמורה על פי ההסכם ולא שילם. אני אומר שמדי פעם כשפניתי אל הנתבע וביקשתי ממנו שישלם לי את הסך של 10,000 ₪ תמורת החממה על פי ההסכם, הוא כל פעם הבטיח שהוא יפרע חובו ולא שילם לי את התמורה ובשל שכנות טובה כפי שציינתי בכתב התביעה, לא נקטתי בצעדים כלשהם כלפי הנתבע בערכאות. התחשבתי גם בכך שנודע לי שמנהל מקרקעי ישראל פתח בהליכים נגד הנתבע בגין השכרת נכס והכנסותיו קטנו ולאחרונה הוא יצא לפנסיה והוא נזקק לכספים אז כל הזמן התחשבתי בו ולא הגשתי נגדו תביעה, כי כל פעם הבטיח שישלם ולא שילם. אני פניתי לנתבע כל פעם והוא כל פעם הבטיח לשלם את החוב ולא שילם. בסופו של דבר, הבן של הנתבע פנה אל הבת שלי שהיא עורכת דין ואמר לה שתסביר לו במה מדובר והיא הסבירה לו שאביו הוא הנתבע לא שילם את התמורה שהוא היה צריך לשלם עבור רכישת החממה על פי ההסכם ובסופו של דבר הנושא לא התקדם, למרות שנמסר לבן של הנתבע ב-7.3.14 העתק מהחוזה שנערך ביני לבין הנתבע. אני צירפתי לתביעה את כל המסמכים הנוגעים לנשוא הדיון. באשר לטענת הנתבע שהעסקה לרכישת החממה על פי ההסכם ת/1 לא יצאה אל הפועל אני אומר שאין אמת בדברים האלה. אני גם רוצה לציין שהנתבע צירף לכתב ההגנה שלו תמונה שהוא קרא לה "תמונת החממה הנדונה בכתב התביעה היום" ואני אומר שמה שהנתבע צילם זה בכלל לא החממה נשוא הדיון אלא הוא סתם צילם חממה מסוימת פעילה בשטח של 1,824 מטר שהיא נמצאת רחוק מחלקת המגורים שלי ובאחד מהשטחים ששייכים לי אבל זו לא החממה נשוא הדיון שהיא הייתה חממה לא פעילה שהייתה בשטח המגורים שלי ואותה מכרתי לנתבע. החממה המצולמת שאת תמונתה צירף הנתבע להגנתו נמצאת בכלל רחוק מאוד משטח המגורים שלי והיא חממה פעילה שהייתה מופעלת על ידי העד שיעיד היום בבית המשפט שהוא השתמש בה באחד השטחים הרחוקים משטח המגורים שלי לגידולים חקלאיים. מעולם לא דיברתי איתו על פירוק החממה הזו שאת תמונתה מצא הנתבע לנכון לצרף לכתב הגנתו והיא לא החממה נשוא הדיון. אני רוצה לומר שאם הייתי מוכר את החממה שאת תמונתה צירף הנתבע לכתב הגנתו שהיא חממה פעילה הנמצאת רחוק משטח המגורים ושאותה השכרתי לעד שיעיד היום בבית המשפט ששמו רפי פרכטר, אז אותו רפי פרכטר היה תובע אותי על נזקים. רפי פרכטר החזיק בחממה הפעילה שאותה רואים בתמונה שצירף הנתבע לכתב הגנתו ושנמצאת בשטחים שלי אבל רחוק ממקום המגורים שלי מיום שקניתי את המשק בערך משנת 2006 והוא החזיק את החממה הזו גם לפני שקניתי את המשק והוא החזיק בה כחממה פעילה עד בערך 2012.

אני רוצה להתייחס גם לטענות נוספות שהעלה הנתבע בכתב הגנתו ולומר שכל מה שהנתבע מבקש לציין לגבי דברים שאמר בנו, אז אני רואה שבנו לא הגיע בכלל לבית המשפט ולכן אין מקום להתייחס לדברים אלה. לכן אני מבקש לדחות טענתו זו של הנתבע שאין בה אמת. מבקש לדחות את טענת הנתבע, לקבל את תביעתי ולחייב את הנתבע בסכום התביעה בצירוף הוצאות ובזבוז זמן".

בחקירתו הנגדית לשאלה " אני אומר לך שהעדות שלך נשמעת לי הזויה ושקרית מאוד, זאת מאחר שהחממה שאתה טוען שהייתה בשטח המגורים שלך ושאני פירקתי אותה זה היה בשנת 2004. אני לא שילמתי לך בשנת 2004 על החממה הזאת אלא שילמתי לך בדרכים אחרות בשירותים", השיב: "הנה אתה בעצמך אומר במסגרת שאלתך בחקירה הנגדית שאתה באמת פירקת את החממה שהייתה בשטח המגורים שלי ולא שילמת לי כסף על החממה אלא אתה אומר ששילמת לי בדרכים אחרות בשירותים. אתה רק מציין שזה היה בשנת 2004 ואני אומר לך שזה היה בשנת 2008 על פי החוזה. ההסכם הוא משנת 2008 ולא 2004. רואים שאתה מודה שאתה פירקת חממה בשטח המגורים שלי בניגוד לטענתך בכתב ההגנה שבכלל לא פירקת חממה בחלקת המגורים שלי. אתה טוען שהתמונה שצירפת לכתב ההגנה זו החממה נשוא ההסכם והנה אתה בעצמך מאשר שאתה פירקת חממה בחלקת המגורים של הבית שלי".

עד מטעם התובע, פרכטר רפאל, העיד בבית המשפט בציינו כדלקמן:

" אני גר בכפר חיים. אני מכיר גם את התובע וגם את הנתבע. כולנו שכנים".

לשאלת התובע: "אני מציג לך תמונה של חממה שצירף הנתבע לכתב ההגנה שלו והוא מציין על התמונה הזאת את המילים "תמונת החממה הנדונה בכתב התביעה היום" צולם בתאריך 4.6.14 כשהמוצג מסומן נ/1, אני שואל אותך האם אתה מכיר את החממה המצולמת בנ/1. השיב העד פרכטר רפאל: "אני מכיר את החממה הזאת. החממה הזאת נמצאת בשטחים שמחוץ למושב ולא בחלקת המגורים של התובע, מה שנקרא "השטח הצהוב". החממה הזו שרואים בתמונה נ/1 ושנמצאת בשטחים שמחוץ למושב שהם שטחים ששייכים לתובע זו חממה פעילה. רואים שבחממה הזו שתולים עצים (שיחים) שנקראים "מורינגה" וזה של אחד האנשים שגרים במושב. החממה הזו הייתה מושכרת על ידי עוד לפני שהתובע קנה את המשק שלו במושב. כלומר, עוד משנת 1996 ואחר כך כשהתובע רכש את המשק שלו אז הוא השכיר לי את החממה הזאת והחממה הזאת הייתה פעילה על ידי עד לפני 3 שנים, כלומר עד בערך 2012. לכן החממה שרואים בתמונה נ/1 שצירף הנתבע לכתב ההגנה שלו היא לא החממה שבגינה התובע הגיש את תביעתו בתיק זה, שכן התובע הגיש את תביעתו בתיק זה כנגד הנתבע לגבי חממה אחרת לגמרי, חממה לא פעילה שהייתה בשטח המגרש ליד ביתו ושאותה הוא מכר לנתבע. לשאלת התובע: "האם אני דיברתי איתך אי פעם במהלך השנים כשאתה שכרת ממני את החממה שרואים אותה בתמונה נ/1 שהיא התמונה שהנתבע צירף לכתב ההגנה על פירוק החממה הזו ומכירתה". השיב העד: "לא ביקשת ממני וגם אי אפשר היה לפרק את החממה הזו כי זו הייתה חממה פעילה שאני גידלתי בה גידולים כל התקופה".

עד זה לא נחקר בחקירה נגדית על ידי הנתבע.

בעדותו בבית המשפט ציין הנתבע הדברים הבאים:

" אני גר בכפר חיים. אני שכן של התובע וגם שכן של העד מטעם התובע. נשוא כתב התביעה הוא ההסכם מיום 8.11.08 מוצג ת/2. זה הסכם שאני חתום עליו והתובע חתום עליו. אני טוען שההסכם הזה ת/2 הוא לגבי חממה נ/1, כלומר הוא לא לגבי אותה חממה שהתובע היום בעדותו ציין שזו הייתה חממה בחלקת המגורים שלו, אלא ההסכם היה לגבי החממה שרואים בתמונה נ/1 ונמצאת בשטחים המרוחקים מחלקת המגורים של התובע ולגביה היה ההסכם מיום 8.11.08. אני אומר שבסופו של דבר התובע לא מכר לי את החממה הזו שהיא נשוא ההסכם מיום 8.11.08 אני אומר שזו החממה שרואים בתמונה נ/1. כלומר ההסכם הזה לא יצא אל הפועל. ההסכם הזה לא בוצע. אני אפילו לא כל כך יודע מדוע ההסכם הזה ת/2 לגבי החממה שרואים בתמונה נ/1 לא יצא אל הפועל.

לגבי החממה שאני מציין שאני באמת פירקתי, כלומר חממה שהייתה שייכת לתובע והיא הייתה חממה לא פעילה והיא הייתה בחלקת המגורים של התובע אז אני טוען שאני באמת פירקתי אותה אבל זה היה בשנת 2004. לא שילמתי לתובע סכום כלשהו בכסף תמורת החממה הזו שהיא לא הייתה פעילה והייתה שייכת לתובע והייתה בחלקת המגורים שלו כי הוא לא דרש ממני תשלום. אני רק יכול לומר שנתתי לתובע בשירותים את שווי החממה הזו שפירקתי בחלקת המגורים של התובע באופן שריססתי לו פעמיים חלקות מחוץ לכפר והוא לא שילם לי ופעם התובע ביקש מהבן שלי לכסח לו את היסודות בחממה שפורקה על ידי והבן שלי עשה את זה והתפוצץ לבן שלי גלגל בטרקטור כשהוא עשה את זה כי הייתה שם יתד שקרעה את הצמיג של הטרקטור וזה עלה לי איזה 3,000 ₪ וזה שווה יותר מערך החממה. לכן אני טוען שאני לא חייב לתובע סכום כספי כלשהי.

לגבי העדות של עד התובע אשר ציין שהחממה שרואים בתמונה נ/1 זו חממה פעילה שהייתה בחזקתו וברשותו שאותה הוא שכר במהלך השנים עוד לפני שהתובע רכש את המשק ואחר כך שכר אותה מהתובע והמשיך להפעיל אותה כל השנים ואי אפשר היה לפרק אותה כי היא הייתה עם גידולים כל הזמן והוא הפסיק לשכור אותה רק בשנת 2012 אז אני אומר שמה כבר העד הזה יודע לגבי מה שאני והתובע סיכמנו. אני מבקש לדחות את תביעת התובע שהוגשה נגדי ולחייב את התובע בהוצאות".

בחקירתו הנגדית על ידי התובע לשאלה "בחלקת המגורים שלי הבן שלך החזיק קרוואן שלו", השיב "זה נכון אבל זה לא קשור לעניין נשוא הדיון". לשאלה: "אתה מציין שבחלקה שלך היה קרוואן של הבן שלך ואתה לא ציינת שקרוואן נוסף של הבן שלך היה בחלקה שלי", השיב " זה לא לעניין אז אני לא מרחיב בעניין וזה לא רלוונטי. התצהיר של הבן שלי הוא סך הכל כדי להגיד שהוא גר באזור".

לשאלה " אתה ציינת בכתב ההגנה שלך שאני כביכול רודף בצע בעוד אשר אני נתתי לבן שלך להניח קרוואן שלו בשטח שלי ללא תמורה והבן שלך גבה שכירות עבור הקרוואן הזה ממי שגר בו כאשר אני נתתי לו לשים את הקרוואן שלו בשטח שלי מבלי שאני לקחתי ממנו אגורה. אז האם אני רודף בצע בעינייך ואני מגיש את המסמך שהבן שלך מאשר את הדברים שאני ציינתי – מוגש ומסומן ת/3." השיב " כן, אתה רודף בצע. הקרוואן של הבן שלי היה בשטח שלך תקופה של פחות מ-3 שנים אבל זה לא לעניין. אני גם רוצה להגיד שעד היום לא הגשת לי שום חשבונית על אותה חממה שאתה טוען שמכרת לי על פי החוזה מיום 8.11.08 ורק בשנת 2014 הגשת את התביעה ועדיין לא נרשמה חשבונית אז מה פתאום שאתה תובע סכום עם ריבית והצמדה".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע והעד מטעמו פרכטר רפאל. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לתובע כל פרטי התרחשות האירועים וניתן לסמוך על גרסתו הנתמכת במסמך בכתב הוא ההסכם נספח א' לתביעה שסומן כמוצג ת/2, ובעדות העד מטעמו פרכטר רפאל.

לא כך באשר לעדות הנתבע. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית, מלאת אי דיוקים וניכר היה כי מנסה הוא להתחמק מאחריותו לקיום ההסכם שנחתם בין הצדדים, ומחובתו לשלם לתובע את התמורה בסך של - 10,000 ₪ שהתחייב לשלם לתובע עבור ברזל החממה בשטח של כ- 1700 מ"ר העץ והניילון כמפורט בהסכם אותם לקח הנתבע בסמוך למועד חתימת ההסכם משטח המגרש שליד בית המגורים של התובע, אותה חממה לא פעילה שאותה מכר התובע לנתבע.

התרשמותי מעדות הנתבע היתה שלילית ואין אני נותנת בה אמון.

מחומר הראיות למדים כי התובע והנתבע חתמו על ההסכם מיום 8.11.08 הוא נספח א' לתביעה שסומן כמוצג ת/2, ועל כך אין חולק.

טענת הנתבע לפיה ההסכם ת/2 הוא לגבי חממה שאת תמונתה צירף לכתב ההגנה ושסומנה כמוצג נ/1 דהיינו חממה הנמצאת בשטחים מרוחקים מחלקת המגורים של התובע שבה היתה חממה אחרת, ושאינה נשוא ההסכם ת/2, ושההסכם ת/2 לגבי אותה חממה הנמצאת בשטחים מרוחקים של התובע מהמגרש הסמוך למקום מגוריו של התובע לא יצאה לפועל, אין בה ממש, דינה להידחות וכך אני מורה.

התובע העיד ברורות ועדותו מהימנה עלי, כי החממה נשוא ההסכם ת/2 היתה חממה לא פעילה שהיתה קיימת בשטח המגרש שליד מקום מגוריו של התובע דהיינו בשטח המגורים שלו, ואותה מכר הוא לנתבע עפ"י ההסכם – ת/2. החממה שאת צילומה צירף הנתבע לכתב ההגנה נמצאת רחוק מאוד משטח המגורים של התובע, וזו היתה חממה פעילה שהושכרה על ידי התובע לרפי פרכטר, והופעלה על ידי רפי פרכטר שהחזיק בה, שטחה 1824 מ"ר ובה גידל פרכטר רפי גידולים חקלאיים והחזיק בה כחממה פעילה עד שנת 2012 ומעולם לא דובר על פירוקה וכדבריו:

"באשר לטענת הנתבע שהעסקה לרכישת החממה על פי ההסכם ת/1 לא יצאה אל הפועל אני אומר שאין אמת בדברים האלה. אני גם רוצה לציין שהנתבע צירף לכתב ההגנה שלו תמונה שהוא קרא לה "תמונת החממה הנדונה בכתב התביעה היום" ואני אומר שמה שהנתבע צילם זה בכלל לא החממה נשוא הדיון אלא הוא סתם צילם חממה מסוימת פעילה בשטח של 1,824 מטר שהיא נמצאת רחוק מחלקת המגורים שלי ובאחד מהשטחים ששייכים לי אבל זו לא החממה נשוא הדיון שהיא הייתה חממה לא פעילה שהייתה בשטח המגורים שלי ואותה מכרתי לנתבע. החממה המצולמת שאת תמונתה צירף הנתבע להגנתו נמצאת בכלל רחוק מאוד משטח המגורים שלי והיא חממה פעילה שהייתה מופעלת על ידי העד שיעיד היום בבית המשפט שהוא השתמש בה באחד השטחים הרחוקים משטח המגורים שלי לגידולים חקלאיים. מעולם לא דיברתי איתו על פירוק החממה הזו שאת תמונתה מצא הנתבע לנכון לצרף לכתב הגנתו והיא לא החממה נשוא הדיון. אני רוצה לומר שאם הייתי מוכר את החממה שאת תמונתה צירף הנתבע לכתב הגנתו שהיא חממה פעילה הנמצאת רחוק משטח המגורים ושאותה השכרתי לעד שיעיד היום בבית המשפט ששמו רפי פרכטר, אז אותו רפי פרכטר היה תובע אותי על נזקים. רפי פרכטר החזיק בחממה הפעילה שאותה רואים בתמונה שצירף הנתבע לכתב הגנתו ושנמצאת בשטחים שלי אבל רחוק ממקום המגורים שלי מיום שקניתי את המשק בערך משנת 2006 והוא החזיק את החממה הזו גם לפני שקניתי את המשק והוא החזיק בה כחממה פעילה עד בערך 2012".

העד מטעם התובע פרכטר רפאל, המתגורר אף הוא בכפר חיים והמכיר הן את התובע והן את הנתבע בהיותם כולם שכנים ואשר התרשמותי מעדותו היתה חיובית ביותר, אישר בעדותו את עדות התובע. משהוצגה לו תמונת חממה שצולמה ע"י הנתבע בתאריך 4.6.14 וסומנה כנ/1, אותה חממה שהנתבע טען בכתב ההגנה שהגיש ובעדותו שהיא החממה נשוא ההסכם ת/2, ומשנשאל האם מכיר הוא את החממה המצולמת בנ/1 השיב ברורות ואין אלא להביא את דבריו כלשונם:

"אני מכיר את החממה הזאת. החממה הזאת נמצאת בשטחים שמחוץ למושב ולא בחלקת המגורים של התובע, מה שנקרא "השטח הצהוב". החממה הזו שרואים בתמונה נ/1 ושנמצאת בשטחים שמחוץ למושב שהם שטחים ששייכים לתובע זו חממה פעילה. רואים שבחממה הזו שתולים עצים (שיחים) שנקראים "מורינגה" וזה של אחד האנשים שגרים במושב. החממה הזו הייתה מושכרת על ידי עוד לפני שהתובע קנה את המשק שלו במושב. כלומר, עוד משנת 1996 ואחר כך כשהתובע רכש את המשק שלו אז הוא השכיר לי את החממה הזאת והחממה הזאת הייתה פעילה על ידי עד לפני 3 שנים, כלומר עד בערך 2012. לכן החממה שרואים בתמונה נ/1 שצירף הנתבע לכתב ההגנה שלו היא לא החממה שבגינה התובע הגיש את תביעתו בתיק זה, שכן התובע הגיש את תביעתו בתיק זה כנגד הנתבע לגבי חממה אחרת לגמרי, חממה לא פעילה שהייתה בשטח המגרש ליד ביתו ושאותה הוא מכר לנתבע" (ההדגשה שלי - א.ט.).

משנשאל רפי פרכטר ע"י התובע: "האם אני דיברתי איתך אי פעם במהלך השנים כשאתה שכרת ממני את החממה שרואים אותה בתמונה נ/1 שהיא התמונה שהנתבע צירף לכתב ההגנה על פירוק החממה הזו ומכירתה, השיב "לא ביקשת ממני וגם אי אפשר היה לפרק את החממה הזו כי זו הייתה חממה פעילה שאני גידלתי בה גידולים כל התקופה".

קובעת אני בקבלי גרסת התובע והעד מטעמו פרכטר רפאל כי החממה נשוא ההסכם ת/2 הינה אותה חממה לא פעילה שהיתה קיימת במגרש שליד בית המגורים של התובע בכפר חיים, וזו החממה אותה מכר התובע לנתבע עפ"י ההסכם ת/2. טענת הנתבע לפיה מדובר בחממה אחרת, ושהיא נשוא ההסכם ת/2 ושאותה צילם ביום 4.6.14 כמפורט במוצג נ/1, אינה יותר מאשר "פרי המצאת" הנתבע לצרכי משפט, אין בה ממש, דינה להדחות וכך אני מורה.

אוסיף ואומר כי הנתבע, אשר הכחיש תחילה כל קשר לאותה חממה לא פעילה שנמצאה במגרש שבחלקת המגורים של התובע ושהיא נשוא ההסכם ת/2, לפרוקה וסילוקה של חממה לא פעילה זו מחלקת המגורים של התובע, כולל הברזל העץ והניילון, חזר בו למעשה מטענתו לגבי פרוקה של חממה זו וסילוקה מחלקת המגורים של התובע והודה בקיומה בחלקת המגורים של התובע ופירוקה על ידו בציינו "לגבי החממה שאני מציין שאני באמת פירקתי, כלומר חממה שהיתה שייכת לתובע והיא היתה חממה לא פעילה והיא היתה בחלקת המגורים של התובע אז אני טוען שאני באמת פירקתי אותה" (ההדגשה שלי א.ט) אלא משחש הנתבע שמסתבך הוא בדבריו, וכי למעשה מודה ומאשר הוא כי שפרק חממה זו שאינה פעילה שהיתה שייכת לתובע ונמצאה בחלקת המגורים שלו, התחמק מלומר שנטל חממה זו כולל הברזל העץ והניילון הכל עפ"י ההסכם ת/2 מיום 8.11.08, בציינו שהיה זה בשנת 2004 וכדבריו "אבל זה היה בשנת 2004".

עוד ציין הנתבע בעדותו, ובכך אישר טענות התובע, כי לא שילם לתובע סכום כסף כלשהו עבור החממה הזו, חממה לא פעילה, שפרק ונטל משטח מגוריו של התובע וכדבריו "לא שילמתי לתובע סכום כשלהו בכסף תמורת החממה הזו שהיא לא היתה פעילה והיתה שייכת לתובע והיתה בחלקת המגורים שלו" ומשחש שוב שמסתבך הוא בדבריו בעניין אי תשלום תמורת החממה שפרק ולקח הוסיף כי התובע לא דרש ממנו תשלום עבור החממה הזו שפרק וכדבריו " הוא לא דרש ממני תשלום".

ושוב כשחש הנתבע שמסתבך הוא בדבריו, חזר בו הנתבע גם מדברים אלו שאמר לפיהם לא שילם כל תמורה עבור החממה של התובע, בציינו שתמורת חממה פעילה הזו שפירק בחלקת המגורים של התובע ונטל, שילם הוא לתובע תשלום בדרך של מתן שירותים דהיינו, חזר בו מטענתו לפיה כביכול התובע לא דרש ממנו תשלום עבור החממה שפרק בציינו שאת התמורה לחממה שילם בדרך של מתן שירותים לתובע ואין אלא להביא מדבריו "אני רק יכול לומר שנתתי לתובע בשירותים את שווי החממה הזו שפירקתי בחלקת המגורים של התובע באופן שריססתי לו פעמיים חלקות מחוץ לכפר והוא לא שילם לי, ופעם התובע ביקש מהבן שלי לכסח לו את היסודות בחממה שפורקה על ידי והבן שלי עשה את זה והתפוצץ לבן שלי גלגל בטרקטור כשהוא עשה את זה כי הייתה שם יתד שקרעה את הצמיג של הטרקטור וזה עלה לי איזה 3000 ₪ וזה שווה יותר מערך החממה ולכן אני טוען שאני לא חייב לתובע סכום כספי כלשהו" (ההדגשות שלי א.ט.).

התרשמותי מעדות הנתבע היתה שלילית, ואין אני נותנת בה אמון.

בקבלי עדות התובע והעד מטעמו פרכטר רפאל, עדות אותה מעדיפה אני על פני עדות הנתבע שאינה מהימנה עלי כל עיקר קובעת אני כי הוכחה בפני תביעת התובע ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע.

קובעת אני כי התובע והנתבע חתמו על ההסכם מיום 8.11.08 - מוצג ת/2. עבור ברזל החממה בשטח של כ- 1700 מ"ר, חממה שלא היתה פעילה ונמצאה בחלקת המגורים של התובע ופינויו, כולל העץ והניילון - היה על הנתבע לשלם לתובע סך כולל של -10,000 ₪.

בסמוך לחתימת ההסכם ת/2, הגיע הנתבע לחלקת המגורים של התובע בה היתה החממה נשוא ההסכם ת/2, חממה שאינה פעילה כאמור, פרק, פינה והעמיס את החממה, הברזל העץ והניילון כמפורט בהסכם ת/2 ולקח והעביר אותם לשטחו שלו, של הנתבע, וזאת עשה הנתבע מבלי ששילם לתובע את התמורה המוסכמת בסך של – 10,000 ₪ כמפורט בהסכם ת/2.

העולה מהמקובץ שעל הנתבע לשלם לתובע את הסך של – 10,000 ₪ עפ"י ההסכם ת/2, סכום שלא שולם לתובע על ידי הנתבע אף שהנתבע לקח את החממה, הברזל העץ והניילון לשטחו ולבעלותו עפ"י ההסכם ת/2.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפני בסך של – 10,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 8.11.08 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של – 1,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז לוד תוך 15 יום.

פסה"ד יישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, י' אדר תשע"ה, 01 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.