1) רכבו של התובע, סקודה אוקטביה מ.ר. 35-669-67 (להלן: "הסקודה"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 13/4/14, בסחנין (להלן: "התאונה").

בעת אירוע התאונה נהג בסקודה מר עבד גנאיים (להלן: "עבד"), בנו של התובע.

בתאונה היה מעורב רכב מאזדה דגם 323, מ.ר. 66-211-27 (להלן: "המאזדה"), שהיה נהוג בידי הנתבע.

2) לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבע, התאונה אירעה באשמתו של עבד. לכן הוא מבקש לדחות את התביעה.

3) לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויותיהם של הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

עובר לאירוע התאונה חנה הסקודה בחנייה מול החנות לחלקי חילוף אותה רואים בצילום נ/1 (להלן: "החנות"), כאשר החלק האחורי שלו פונה לכיוון החנות, ובאותה עת חנה המאזדה באותה רחבת חנייה, כאשר החלק הקדמי שלו פונה לכיון החנות. כאשר עבד סיים את עיסוקיו במקום, הוא נכנס לסקודה, הניע אותו ופנה שמאלה על מנת לרדת מהמדרכה כדי להשתלב בתנועה הנוסעת בכביש. בהיות הסקודה מאחורי המאזדה ובניצב לו, עצר עבד את הסקודה על מנת לאפשר לרכב שנכנס לחנייה שמאחורי החנות, לעבור. בעוד הסקודה במצב של עצירה, החל הנתבע להסיע את המאזדה לאחור, כדי לצאת מהחנייה, ותוך כדי כך פגע החלק האחרוי של המאזדה בדופן שמאל של הסקודה.

ראוי לציין כי כאשר החל עבד לנסוע, כדי לצאת מהחנייה, ישב הנתבע בתוך המאזדה.

4) מאופן אירוע התאונה, כמתואר בסעיף 3 דלעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותו של עבד התבטאה בכך שלמרות שעצר את הסקודה מאחורי המאזדה, כאשר הנתבע יושב בתוך המאזדה ולכן היה עבד צריך לצפות שהמאזדה עלול להתחיל לנסוע לאחור, כדי לצאת מהחנייה, עבד לא צפר ולא התריע בדרך אחרת, כדי להזהיר את הנתבע ולהביא לידיעתו שהסקודה עומד מאחורי המאזדה. רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שהחל בנסיעה לאחור, מבלי לוודא שהדרך פנוייה ושאין אדם או רכב מאחורי המאזדה. אין ספק שרשלנותו של הנתבע עולה על זו של עבד. בנסיבות המקרה אני קובע כי עבד נושא ב- 35% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו הנתבע נושא ב- 65% מהאחריות.

5) לאור קביעתי בסעיף 4 דלעיל, כי הנתבע נושא ב- 65% מהאחריות לאירוע התאונה, עליו לפצות את התובע בשיעור של 65% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה המסתכם, על פי הראיות שהובאו בפניי, בסכום של 2,988 ₪, כמפורט להלן:

א) עלות תיקון הסקודה, כעולה מחוו"ד השמאי

וחשבונות המוסך - 1,888 ₪.

ב) שכ"ט השמאי - 600 ₪.

ג) ירידת ערך הסקודה – בהתחשב בכך שמדובר

בנזק עתידי, שיתממש רק עת ימכור התובע

את הסקודה, אם ימכור, בהתחשב בעובדה שערכו

של הרכב יורד בחלוף הזמן ובכך שהשמאי העריך

את ירידת הערך ב- 2% 500 ₪

6) סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 1,942 ₪, (שזה 65% מ- 2,888), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/4/14 (תאריך חשבונית המוסך) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 450 ₪. סכום זה יישא

הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ד, 13 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.