1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

2. המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע יליד שנת 1969 לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 27.3.13 (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל ולאחר תקופת אי הכושר בה היה מצוי התובע לאחר התאונה, נקבעו לתובע נכויות זמניות בשיעור 30% ולאחר מכן 15%. בתום תקופת הנכויות הזמניות, הועמדה נכותו הצמיתה של התובע על 0%.

3. כפי שכבר הובהר לצדדים בהחלטה מיום 18.2.16,ההלכה הפסוקה קובעת כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו וכן ע"א 1229/08 הראל חברה לביטוח נ. יפה יוסף ואח').

יחד עם זאת בתמצית אציין, כי, בין יתר השיקולים, הבאתי בחשבון כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעת בטיעוניה, הרי דווקא מטופס רציפות בעבודה שצרפה הנתבעת עולה כי במהלך תקופת ימי אי הכושר-חודש וחצי, לא עבד התובע והיה זכאי לדמי פגיעה, אם כי אכן לגבי תקופת הנכויות הזמניות לא הציג התובע כל ראיה להפסדי שכר ומדוח רציפות בעבודה עולה כי עבד במהלכה. עוד הבאתי בחשבון את טענת הניכוי הרעיוני שהעלתה הנתבעת.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ,בסיכומי הצדדים ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט, ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת, על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 19,400 ₪ בלבד.

ב. בנוסף לאמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מסכום זה בתוספת מע"מ, וכן החזר אגרת בית משפט משוערכת.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ו, 02 יוני 2016, בהעדר הצדדים.