ב"כ המערער: עו"ד מרדכי (יהונתן) עופרי

ב"כ המשיבה: עו"ד אביה גליקסברג - פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

1. לפנינו ערעור על גזר דינו מיום 6.3.14 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ) שניתן במסגרת ת.פ 48539-07-13.

2. נגד המערער הוגש כתב אישום שבגדרו הואשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על-פי כתב האישום, ביום 23.7.13 בשעה 23.43 או בסמוך לכך, בצומת הכניסה לישוב מתתיהו, החזיק המערער בתא מוסלק בין שני המושבים הקדמיים ברכבו, בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 45.65 גרם נטו, מחולק ל-37 יחידות.

3. ביום 16.10.13, על יסוד הודאתו של המערער בעובדות כתב האישום, הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירה שיוחסה לו. הודאה זו באה במסגרת הסדר דיוני ולפיו הוסכם בין הצדדים כי המערער יורשע; יתבקש תסקיר שירות המבחן שבמסגרתו תיבחן שאלת אי ההרשעה; ולאחריו יטענו הצדדים לעונש, כאשר – ככל שהתסקיר יהיה חיובי – המאשימה תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה ושלילת רישיון נהיגה, ואילו המערער יהיה חופשי בטיעוניו. בתסקירו מיום 27.2.14 המליץ שירות המבחן על סיום ההליך בעניינו של המערער ללא הרשעה ועל הטלת עונש של של"צ בהיקף של 180 שעות. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט קמא ביום 6.3.14 על המערער את העונשים הבאים, וזאת לאחר שקבע כי אין הוא מוצא מקום בעניינו לסיים את ההליך ללא הרשעה: 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; ומאסר מותנה.

4. במסגרת הערעור שלפנינו טוען ב"כ המערער, כי טעה בית משפט קמא משהרשיע את המערער. ב"כ המערער טוען, כי לא הייתה הצדקה בענייננו שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, וכי היה על בית משפט קמא לאמץ המלצה זו, ולבטל את הרשעתו של המערער. נטען, כי בית משפט קמא לא קיים דיון של ממש בשאלת אי הרשעתו של המערער, ולא הביא בחשבון את השיקולים הבאים לזכותו של המערער, אשר מצדיקים את סיום ההליך ללא הרשעה: עברו הנקי של המערער; נסיבותיו האישיות של המערער כמפורט בתסקיר שירות המבחן, והתרשמות שירות המבחן כי העבירה בוצעה על רקע תקופת משבר בחייו של המערער והיא אינה משקפת דפוס עברייני; העובדה שהמערער היה נתון במעצר ממש במשך תקופה של למעלה משבועיים ימים; העובדה שהמערער שהה במשך למעלה משמונה חודשים במעצר בית מלא אשר לאחריהם היה במעצר בית חלקי; והעובדה שהרשעתו של המערער יש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש במערער, אשר התקבל ללימודי משפטים. על יסוד האמור עותר ב"כ המערער לכך שבית משפט זה יורה על ביטול גזר דינו של בית משפט קמא ויטיל על המערער ענישה שיקומית בהתאם להמלצת שירות המבחן.

5. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הביעה המאשימה עמדתה ולפיה, צדק בית משפט קמא בכך שלא ראה לקבל את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעת המערער, ובכך שהטיל על המערער לרצות עונש של מאסר, ולו בעבודות שירות. לטענת המאשימה, עונש זה הולם וסביר בנסיבות העניין בשים לב למהות העבירה בה הורשע המערער – עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. עם זאת, ב"כ המאשימה אמרה בהגינותה, כי מוסכם עליה שהעונש הראוי שיש להטיל על המערער נמצא בתחתית מתחם הענישה ביחס לעבירה בה הורשע, אך הדגישה כי בכל מקרה יש להשית על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כפי שבית משפט קמא אכן קבע.

6. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר המונח לפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון, יש מקום לקבל את ערעורו של המערער ולאמץ את המלצת שירות המבחן. הנסיבות המיוחדות מתבטאות בשניים אלה: ראשית, מדובר באדם חסר עבר פלילי, אשר חרף הרקע החברתי והקהילתי עליו הוא נמנה, הוא בחר לשרת שירות צבאי מלא. על פי תסקיר שירות המבחן, העבירה אותה עבר נעברה על רקע מצוקה אישית בה היה המערער שרוי בסמוך לאחר שחרורו מהצבא. מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, אשר העבירה בה הורשע היא העבירה היחידה הנזקפת לחובתו. הוא נשוי ואב ל-3 ילדים ובכוונתו להשתלב בשוק העבודה ולפרנס את עצמו ואת משפחתו. עניין זה מביא אותנו לנסיבה המיוחדת השנייה ועניינה בחשש ממשי שהרשעתו של המערער תפגע בשיקומו וביכולת הפרנסה והעבודה שלו.

7. אכן, איננו מקלים בעבירה בה הורשע המערער, ואולם בהקשר זה יצוין, כי אין מדובר באחד מהסמים המוגדרים כסמים קשים. בהביאנו בחשבון את הטעמים שפירטנו לעיל, ולאחר שנתנו את דעתנו לעובדה שהמערער היה נתון במעצר ממש ובמעצר בית מלא וחלקי כמפורט לעיל, הגענו, כאמור, למסקנה שניתן בנסיבות המיוחדות של המקרה שלא למצות את הדין עם המערער.

8. לנוכח כל האמור, החלטנו לקבל את הערעור ולבטל את הרשעתו של המערער מהעבירה אותה עבר. אנו קובעים, אפוא, כי המערער עבר עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וזאת "ללא הרשעה". אנו מאמצים את המלצת שירות המבחן ומטילים על המערער לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, כמוצע על ידי שירות המבחן. תכנית השירות תובא לאישורו של בית משפט קמא בתוך 30 ימים.

9. בהתאם למוסכם על הצדדים, המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים וכן יש להעביר העתק מפסק הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ח אלול תשע"ד, 23 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.