עניינה של החלטה זו - בקשת המבקש להארכת מועד לביצוע צו סגירה של עסק.

1. רקע ועובדות

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של ניהול עסק ללא רשיון, בהתייחס לבית קפה וחנות למכירת קפה ומוצריו וכן עוגות ומאפים, אותם הפעיל הנאשם ברחוב המיסדים 36 בזכרון יעקב (להלן: "העסק"), החל מחודש ספטמבר 2013, בלי שהיה בידו רישיון עסק כדין.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו ובגזר הדין מיום 13.11.14 ניתן, בין היתר, צו לסגירת העסק, שמועד ביצועו נדחה בשישה חודשים - עד ליום 13.7.15 (להלן: "צו הסגירה").

ביום 18.6.15, לאור בקשת הנאשם ובהסכמת המאשימה, ניתנה ארכה בת ששה חודשים לביצוע צו הסגירה, קרי - עד ליום 13.1.16.

ביום 14.1.16 הגיש המבקש בקשה נוספת למתן "ארכה של זמן להשלמת התהליך לרשיון עסק", היא הבקשה דנן.

2. טענות הצדדים

לטענת המבקש, שאינו מיוצג, הוא מצוי בהליך מתקדם לקבלת רשיון עסק זמני ואך משום שהיה בטוח שהרשיון יינתן לו לפני כניסת הצו לתוקף, לא פנה בבקשה במועד מוקדם יותר.

המבקש טען כי בפגישה שנערכה אצל המאשימה בבוקר הגשת הבקשה, נמסר לו על ידי המאשימה שהרשיון הזמני עתיד להתקבל תוך שבוע וצרף בקשה לשימוש חורג לבית הקפה, ממנה עולה כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה אינה מתנגדת למתן היתר לשימוש חורג.

עוד ציין המבקש כי כיום העסק סגור, בהתאם לצו הסגירה והארכה מתבקשת על מנת שיתאפשר לו להמשיך ולהתפרנס.

לטענת המשיבה, בנובמבר 2014, עת נגזר דינו של המבקש, טען האחרון כי החל תהליך של קבלת היתר לשימוש חורג אולם אף שחלפה למעלה משנה טרם הושלם ההליך ומעיון במסמכים עולהכי המבקש הגיש בקשתו לועדה אך לפני חודש והועדה טרם נתנה אישור לשימוש החורג.

ב"כ המשיבה טענה כי אין מדובר בהישג המצוי "בהישג יד", כדרישת הפסיקה, ומשעסקינן בבקשת ארכה שניה, יש לדחותה ולהותיר את צו הסגירה על כנו.

3. דיון

לא אחת נקבע בפסיקה כי תכליתו של חוק רישוי עסקים היא להגן על אותם אינטרסים חברתיים וציבוריים שנקבעו בסעיף 1 לחוק, המגדיר מהם עסקים טעוני רישוי. מטעם זה ובשל חשיבותם של אינטרסים אלו, הוגבל חופש העיסוק ביחס לאותם עסקים ששר הפנים קבע כי הם טעוני רישוי בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995, בו גם נקבעו מטרות הרישוי ביחס לכל אחד מן העסקים שנקבעו בצו, כפי שפורט בגזר הדין בעניינו של המבקש מיום 13.11.14.

עוד נקבע בפסיקה כי צו לסגירת עסק אינו בגדר עונש, שכן תכליתו של הצו הינה הסרת המפגע הנגרם מכך שהעסק פועל ללא רישוי, וממילא ללא פיקוח ומבלי שעמד בדרישות שנקבעו בחקיקה ובכללן רמת תברואה נאותה, עמידה בדרישות בטיחות ושאר הדרישות שבהן על העסק לעמוד כתנאי לקבלת רישיון. תכלית נוספת של צו לסגירת עסק היא תכלית תכנונית, אם נמצא שמבנה העסק נבנה ללא היתר, או תוך עשיית שימוש בנכס בניגוד לתכניות החלות במקום או בחריגה מהן.

בענייננו, מדובר בעסק אותו מנהל המבקש מאז ספטמבר 2013, ללא רשיון עסק. עם זאת, כפי שפורט בהרחבה בגזר הדין, המבקש קיבל את אישורי משרד הבריאות ושירותי הכבאות להפעלת העסק, אשר מצוי בסמיכות לעסקים נוספים מאתו סוג ואך טעמים תכנוניים הם שמונעים ממנו קבלת הרשיון.

מהנספחים שצורפו לבקשה עולה כי את הבקשה לרשיון עסק הגיש המבקש כבר ביום 11.11.13 וביום 31.12.13 הוגשה הבקשה לשימוש חורג, עליה המאשימה חתמה ביום 9.11.14.

בנסיבות שפורטו לעיל, בשים לב לעובדה כי המבקש - עולה חדש, שאינו מיוצג - פועל מאז חודש נובמבר 2013 לקבלת רישיון עסק כדין ואף סגר את עסקו בהתאם לצו הסגירה, לצד העובדה כי מדובר בבקשת ארכה שניה, לה המשיבה מתנגדת, רואה ליתן למבקש ארכה נוספת בת 60 יום לסיום ההליכים לקבלת רשיון עסק.

4. סוף דבר

מורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה עד ליום 1.4.16.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ו, 31 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.