1. המשיבה הגישה כנגד המבקשים תובענה לסכום קצוב על סך 24,255.86 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל.

הבקשה לביצוע התובענה כאמור לעיל הוגשה בנובמבר 2013.

המבקשים שילמו ביום 2.4.14 וביום 6.4.14 את סכום החוב בקופתה של המשיבה.

המחלוקת בין הצדדים סובבת סביב החיוב בגין שכ"ט עו"ד ואגרות המחויבים בגין פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל כנגד המבקשים.

לטענת המבקשים מיד כשנודע להם על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, בעקבות עיקול שהוטל על חשבונם (ימים מספר לפני יום 26.3.14), פנו והסדירו את החוב למרות שמדובר בחוב שנוי במחלוקת.

המבקשים טוענים כי מכתב ההתראה אשר על המשיבה לשלוח למבקשים בטרם הגשת התביעה נשלח לכתובת שגויה של המבקשים ברח' סמדר 37 ברמת גן וזאת למרות שהם מתגוררים משנת 2002 באותה הכתובת ומשלמים חשבונות על שמם באותה הכתובת.

לטענת ב"כ המבקשים אין המשיבה רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשים אלא אם שלחה מכתב התראה לכתובת הנכונה.

עוד טענו המבקשים כי החוב שנוי במחלוקת ונדרשו לשלמו לראשונה רק בסוף שנת 2012 למרות שמדובר בחוב ארנונה ומים לשנים 2007 עד 2009. המבקשים טענו כי פנו למשיבה מספר פעמים לבירור החוב ולא קיבלו כל תשובה. המבקשים שילמו את החוב לבסוף תחת מחאה למעט שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

לבסוף נטען מפי ב"כ המבקשים בסעיף 16 להתנגדות: "ברור שאם היו המבקשים מקבלים מכתב התראה בטרם הגשת התובענה היו בודקים את העניין ומשלמים את החוב כפי שעשו בסופו של דבר".

לפיכך, עתרו המבקשים לבטול כל ההוצאות שהוספו בתיק ההוצאה לפועל וההליכים כנגדם ולבטל את ההצמדה והריבית על החוב.

2. במעמד הדיון התבררו העובדות כדלקמן:

המשיבה ידעה על כתובתם הנכונה של המבקשים וזאת התברר לאחר שב"כ המשיבה הציגה את תשובות המשיבה למכתבי המבקשים אשר נשלחו לכתובתם הנכונה של המבקשים.

כמו כן, הודה המבקש 1 כי בעקבות דרישת התשלום שנשלחה אליו בשנת 2012 פנה והתייצב במשרדי המשיבה לקבל הסבר על מהות החוב ואף קיבל הסבר. אלא שהסבר זה לא היה הגיוני בעיניו משום שקודם לשנת 2012 קיבל דרישות תשלום בגין השנים 2010 ו 2011 אותם שילם במלואם.

המבקשים הביעו תמיהה כיצד המשיבה פונה בדרישת תשלום בגין שנים 2007 עד 2009 לאחר שדרשה וקיבלה תשלום עבור חובות מאוחרים יותר.(עמ' 2 לפרוטוקול שורות 5-6).

עוד הסתבר כי לפחות בחודש יולי 2013 ידעו המבקשים במה מדובר וכל שהיה עליהם לעשות הוא לבדוק האם התשלומים בגין אותן שנים שולמו ולהציג ראיות על תשלומים אלו למשיבה אך זאת לא עשו עד עצם היום הזה. להיפך, המבקשים שילמו את החוב לאחר שהסתבר להם כי המשיבה נקטה נגדם בהליכים משפטיים.

3. יש לציין כי טענת המבקשים כי החוב שנוי במחלוקת נסתרת מאליה נוכח האמור בסעיף 16 להתנגדות.

אם החוב שנוי במחלוקת כטענת המבקשים ושילמוהו תחת מחאה (כאמור בסעיף 15 להתנגדות), יש להניח כי לא היו משלמים אותו אם היו מקבלים מכתב התראה כנטען. שהרי ממה נפשך? המבקשים יודעים כבר משנת 2012 כי הם נדרשים לשלם חוב בגין אותו החוב הנתבע, הם מנסים לברר (באמצעות מכתב ששלחו למשיבה) בינואר 2013 את מהות החוב, שוב מנסים במכתב מיולי 2013, מתייצבים במשרדי העיריה ומקבלים הסבר ולמרות זאת אינם משלמים את החוב אלא לאחר שמסתבר להם בתחילת שנת 2014 כי ננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל.

יש לציין כי לא ידוע מדוע לא ידעו המבקשים את מהות החוב כאשר החשבון שנשלח להם מפרט בדיוק בגין אלו שנים נדרש החוב. ראיות לתשלום אינן מצויות בידי המשיבה מן הסתם.

היה בידי המבקשים יותר משנה שלמה לחפש ולברר את מהות החיוב ולמצוא ראיות לתשלום החוב ולמצער, יותר משלושה חודשים להסדיר את החוב בטרם הגשת התביעה.

אי תשלום במשך זמן כה ממושך מעיד על אי רצון לשלם ולא ברורה טענת ב"כ המבקשים בטענתו כי דווקא מכתב ההתראה בטרם הגשת התביעה היה מביא את המבקשים לבצע התשלום.

באותה מידה ניתן לומר כי דווקא הגשת התביעה הביאה את המבקשים לבצע התשלום.

4. ב"כ המבקשים מפנה את תשומת לבי להחלטה שניתנה על ידי כב' הרשם הבכיר נמרודי בבש"א (שלום תל אביב) 208064/09 פרי נ' רשות השידור מיום 25.6.09 על מנת להדגיש את חשיבות משלוח מכתב ההתראה בטרם הגשת התביעה.

אינני חולקת על חשיבות משלוח מכתב ההתראה לכתובת נכונה של הנתבע, במיוחד כאשר המשיבה יודעת בפועל את כתובתם הנכונה של המבקשים כעולה ממכתבי התשובה ששלחה למבקשים כשלושה חודשים לפני הגשת התביעה, אך תוצאת אי משלוח מכתב ההתראה לכתובת הנכונה אינה ביטול הוצאות שנגרמו למשיבה בהגשת התביעה אלא בהיותה של התביעה בלתי ראויה להגשה כתובענה בסכום קצוב.

בפסק הדין הנ"ל איפשר בית המשפט לנתבע להגיש כתב הגנה ובכך נמנע מהנתבע הליך של בקשת רשות להתגונן ותו לא. אין בהחלטה זו כל רמז כי אי משלוח מכתב ההתראה מזכה את הנתבע מתשלום הוצאות בגין הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל או לבית המשפט.

5. יש לציין כי החוב שולם רק לאחר נקיטת הליכי עיקול בהוצאה לפועל. לטענת המבקשים לא קיבלו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל והראיה היא החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 27.3.14 לפיה נדרשה המשיבה לבצע מסירה חוזרת של האזהרה.

אלא שהמבקשים מציגים רק החלטה שניתנה על ידי רשמת ההוצאה לפועל מאוחר יותר ביום 27.4.14 שממנה ניתן להסיק כי בוצעה מסירה כדין של האזהרה כבר ביום 2.2.14 אלא שקבעה את מועד מסירת האזהרה ליום 26.3.14 משום שסברה כי החלטה אחרת תגרום למבקשים נזק בעקבות הסתמכות על החלטותיה הקודמות ועל כן לא יוכלו להגיש התנגדות במועד.

אין בהחלטה זו כל הצהרה כי לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה למבקשים.

הנני לציין עוד כי המבקשים אינם מתמודדים באופן ישיר עם אישור המסירה של האזהרה המצוי בתיק ההוצאה לפועל אלא טוענים באופן סתמי ביותר כי נודע להם מספר ימים לפני יום 26.3.14 על קיומו של תיק ההוצאה לפועל לאחר שגילו קיומו של צו עיקול על חשבונם בבנק.

המבקשים אינם מצרפים את הודעת הבנק ואינם מפרטים את מועד הטלתו של צו העיקול על מנת לאמת את טענתם בדבר המועד שנודע למבקשים על קיומו של תיק ההוצאה לפועל.

6. מאחר ומסקנתי היא כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי המבקשים היו משלמים את החוב לו היו מתקבלים את מכתב ההתראה טרם הגשת התביעה, לא ראיתי לפטור את המבקשים מתשלום ההוצאות.

עם זאת, מאחר ואיני רואה בעין יפה את משלוח מכתב ההתראה לכתובת אשר המשיבה ידעה היטב כי המבקשים מתגוררים בכתובת אחרת ואת הגשת כתב התביעה למרות ידיעה מפורשת של ב"כ המשיבה כי המכתב לא התקבל בפועל לאחר שהוחזר על ידי הדואר לפני הגשת התביעה כעולה מאישור רשות הדואר שצורף להתנגדות, ומאחר ולא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות לפיה לו היה מתקבל מכתב התראה היה החוב משולם טרם הגשת התביעה - מצאתי לנכון להפחית את שיעור שכ"ט עו"ד ב- 50%.

לפיכך, הנני מורה כדלקמן:

המבקשים ישלמו למשיבה את מלוא סכום האגרה בגין פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל ו- 50% משיעורו של שכ"ט א' שנקבע בתיק ההוצאה לפועל עם פתיחתו.

התשלום יבוצע תוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו לידי המבקשים או בא כוחם.

בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו בכל הנוגע לניהול הליך זה.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.