1. הנאשמים 2,3 (להלן- הנאשמים) הגישו בקשה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לאפשר "ביצוע בדיקת ושקילת הסם על ידי מומחה מטעם ההגנה". העברתי את הבקשה לתגובת המאשימה והתקבלה תשובה לפיה המאשימה ביררה עם מומחה מטעמה את נושא משקל הסם ונמסר לה כי לאור חלוף הזמן והריקבון בחומר הצמחי, מצופה שמשקלו כיום יהיה נמוך מזה שנשקל בעת תפיסתו. לאור כך ביקשה המאשימה לפטור אותה משקילת הסם שוב.
2. דומה כי חלה אי הבנה. להבנתי, הנאשמים לא ביקשו שהמאשימה תשקול את הסם שוב. בקשתם הייתה לאפשר למומחה מטעמם לשקול את הסם ולבחון את הרכבו. מכאן שאין כל רלוונטיות לשאלה אם החומר נרקב בחלוף הזמן ואם התוצאה שתתקבל כיום מלמדת על משקלו של הסם בעת תפיסתו. נושא זה עניינו במסקנות שיש להסיק מהתוצאה שתתקבל על ידי שקילת הסם על ידי ההגנה ולא בשאלה אם עומדת להגנה הזכות לבצע בדיקה זו בעצמה.
3. בעניין זכותה של ההגנה לבצע בדיקה זו בעצמה דומני שהתשובה ברורה. החומר שנתפס מהווה בנסיבות העניין חומר חקירה. העובדה שמדובר בראיה חפצית ולא בראיה כתובה, אינה משנה את מהותה, אלא רק את טיב "העיון" הנדרש. אינני רואה לנכון להרחיב ביחס למשמעות המונח חומר חקירה כאמור בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם בדבר זכותו של נאשם להליך הוגן, שכן המחלוקת המצומצמת אינה מחייבת הרחבה לצורך הכרעה. די אם אומר שבעניין זה נקבע כי "איני רואה כל סיבה שלא לקבוע כי באופן עקרוני ראיות חפציות באות אף הן בגדר המונח "חומר חקירה", וכי יש להעמידן, בכפוף לתנאים שונים שיבטיחו את השמירה עליהן, לבדיקת הנאשם" (בש"פ 4077/06 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל (11.6.06)). לאור כך, אין קושי לקבוע שלהגנה עומדת הזכות לבדוק את הסם ובלבד שיקבעו תנאים שישמרו על הראיה לבל תפגע.
4. הנאשמים ביקשו לבדוק לא רק את משקל הסם אלא גם את הרכבו. מתשובת המאשימה אני מבין שהכוונה היא לא להרכב החומר הפעיל בצמח (היינו שיעור ה- T.H.C בחומר, כפי שהתבקש בת.פ 2825-01-14 אליו הפניתי את הצדדים במסגרת החלטתי מיום 26.2.15) אלא להרכב הסם הנזכר בכתב האישום – עלים, ענפים, אדמה וכו'. ככל שזו כוונת הנאשמים, אזי אין כל קושי לאפשר בחינה חזותית זו של החומר בעת ביצוע השקילה כפי שיובהר להלן.
5. לאור כל אני נעתר לבקשה ומורה כדלקמן:
6. אני מתיר להגנה לבצע באמצעות מומחה מטעמה בחינה חזותית וכן שקילה של הסם הנזכר בכתב האישום (להלן – הבדיקה). הבדיקה תבוצע במקום שתקבע המאשימה וב"כ הצדדים יתאמו לצורך כך מועד. ככל שהמאשימה תסבור שיש קושי בזהותו של המומחה שתציע ההגנה יפנו הצדדים במשותף לבית המשפט להכרעה.
7. בעת הבדיקה יהיו נוכחים הנאשמים (אם ירצו בכך), ב"כ הצדדים (מי מהם שיראה לנכון להתייצב, אולם לפחות אחד), המומחה מטעם ההגנה וכל גורם אחר שתראה לנכון המאשימה שנוכחותו נדרשת.
8. היות והחלטה זו ניתנת ללא דיון, יוכל כל צד לפנות לצורך קיומו של דיון וככל שכך יעשה תעוכב החלטתי מידית עד החלטה אחרת.

להמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.