הצדדים הסמיכוני להכריע את הדין בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- "החוק"), וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מ- 26/12/16.

על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה של הנהגים, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכמי הנתבעים.

אבאר בקצרה את הסיבות שהביאוני למסקנה זו. עדותו של עדת התביעה הייתה קוהרנטית, מהימנה, עקבית וסדורה, באופן שהותיר רושם חיובי ביותר. אני מאמין לעד התביעה ומקבל את עדותו ביחס לנסיבות אירוע התאונה. מנגד, עדותו של עד ההגנה לא הותירה רושם דומה. ניכר היה שמדובר בעדות מגמתית שכל מטרתה הייתה לחמוק בכל דרך מהטלת אחריות בגין אירוע התאונה. זאת ועוד, אין כל היגיון שרכב התובעים יסטה לעבר נסיעת רכב הנתבעים, מקום שמדובר בנתיב השתלבות. זאת ועוד, אין היגיון גם בכך שרכב התובעים יסטה לעבר נתיב ההשתלבות, כאמור, בהינתן עומס התנועה ששני העדים אישרו את קיומו. לאמור יש להוסיף כי בעדותו בבית המשפט עד הנתבעים העיד כי לא הבחין ברכב התובעים סוטה לעבר נתיב נסיעתו, בעוד שבטופס ההודעה שמסר לחברת הביטוח הוא ציין בצורה פוזיטיבית שהוא הבחין בו סוטה וזאת אף ללא איתות.

בנסיבות אלה, ומשזו מסקנתי, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 2, לשלם לתובעים סך של 9,342 ש''ח בצירוף שכ''ט עו''ד בשיעור 17.55%, החזר אגרה ששולמה וכן ההוצאות בגין שכר העדים שפסקתי עם תום הדיון שהתקיים לפניי, כאמור. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

בשים לב להסכמת הצדדים באשר לדרך ההכרעה בהתאם להוראת סעיף 79 א' של החוק, כאמור, אני פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ז, 27 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.