<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מגיש טיעונים בכתב. גיליון הרשעות קודמות ומאסרים מותנים (הוגשו וסומנו במ/2, במ/3 ובמ/4). אבקש להוסיף כי מהתסקיר שהוגש אשר סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם עולה כי בסופו של יום שירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומרתיע. שירות המבחן התייחס לעברו הפלילי הקודם של הנאשם באופן שצוין כי שתי ההרשעות הקודמות של הנאשם והעונש לצדם אשר היה מקל ונועד לשמש כתמרור אזהרה הדבר הזה למעשה לא הצליח לעשות כן. הנאשם בחר במועד באורח החיים העברייני והמשיך לעשות עבירות חמורות כפי שעולה מכתב האישום ולכן אבקש מבית המשפט לאמץ את המלצות שירות המבחן ואת הענישה הנהוגה במקרים דוגמת אלו באופן שבית המשפט יגזור על הנאשם עונש מרתיע מוחשי ויפעיל את המאסר על תנאי כמצטבר לכל עונש כפי שהמאשימה עתרה בטיעוניה בכתב תוך דגש לאותה פסיקה שהוגשה בדגש גם על גזר דינו של וקנין שאושר בבית המשפט המחוזי ולעונש ששם נגזר.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אשמיע את אשתו של הנאשם כעדת הגנה לעונש.

ורד ביטון לאחר שהוזהר כחוק טוענת לעונש:

רציתי לציין שאנו בסה"כ מנהלים חיים נורמטיביים חיים עובד עבודה מסודרת, מנהלים בית, דואג כלכלית, יש לנו שני ילדים, הוא תומך ועוזר בגידול הילדים, רוב הזמן הוא בבית. לפעמים שהוא יצא הוא יצא לחברים לא משהו שהרגשתי עליו שהוא מתעסק בדברים כאלה. חשוב לי לציין ממה שאני חווה שכן הוא מורתע וכן קשה לו שם. זה משהו שאנו לא רגילים. באתי ממשפחה שאין אצלנו את הדברים האלה. הוא היה איתנו בכל המהלכים, בלידות, בכל הדברים שהיה לנו יחד. מאוד קשה לי להתמודד. חשוב לי שבית המט כן יתחשב בו.

לשאלת בית המשפט שאנו לא רגילים את הדברים האלה וכשהיה את התיק הקודם לא היינו יחד אני משיבה כן היינו. הוא סה"כ נקלע לצרות, לחובות. היה לו את המשפחה שלו שהיה להם חובות והוא כן רצה לעזור להם ולדאוג לכולם ולהיות בסדר עם כולם. כל המשכורת שהביא הביתה זה לי ולילדים. למשכנתא. אני עובדת ביס. גם הוא עובד וגם בע"ה אני בקשר עם המנהל שלו והוא כן רואה הזדמנות להחזירו לשם ולהשתקם וללכת בדרך ישרה. הוא לא עבריין חס וחלילה. הוא עובד מפעל. כל החברים שלנו אנשים טובים עובדי מפעל. אין לו דפוסי חיים עבריינים, ממש לא. אדם נורמטיבי אני והוא.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מציג תעודה של הנאשם במלחמת הלבנון השניה.

אתחיל את הטיעון ממקום אחר. מגיש לבית המשפט הסדר טיעון שגם אני מופיע בו וגם חבריי מופיעים בו וגם עורך הטיעונים לעונש מופיע בו בתיק אחר שנידון באותו יום שהנאשם כאן הודה בפני כב' השופט ליבדרו. עניינו של נתנאל אזולאי. מגיש פרוטוקול לבית המשפט ת.פ. 5789-05-14.

אנסה ליצור את ההקבלה הרלוונטית למה בתיק הזה עונש צריך להיות נמוך ממה שהוטל על נתנאל אזולאי בוודאי ממה שהמאשימה עותרת כאן. הנאשם הוצע לו אותו הסדר. אני אומר את הדברים כפי שהם לא משום ליצור מניפולציה כזו או אחרת אלא משום ניתוח העובדה.

בתיק אחר טענתי כשהמדינה באה בטיעון פתוח לעונש אבקש לראות איך הפליק פלאק בטיעוני המאשימה כשבאים לטעון פתוח לעונש.

אם חברי היו מציגים את פסק הדין או גזר הדין של נתנאל אזולאי ואומרים לבית המשפט הנה אותו עניין אותו מקרה אומנם לנתי יש מקרה הרבה יותר חמור אך בסה"כ העובדות זהות הייתי מרקין ראש ואומר אתם באמת קלעתם לסיטואציה. אני לא הולך למקום אחר. אני לא מתפזר. אותו עניין, אותן עבירות ד"א גם אותה עבירה תוקנה לסיוע, עם שתי עבירות של סחר. הכמות היו יותר מהתיק כאן וסכומי הכסף היו פי שניים מהתיק כאן. יש לזה היבט עונשי, כלכלי וכל היבט שניתן להתייחס אליו במסגרת תחם העונש ההולם. גם לנתנאל היו 12 חודשי מאסר על תנאי. בדיוק אותו דבר.

כלומר, היתה לנו הסכמה בתיק ההוא ל-30 חודשי מאסר איך שנקרא כך או אחרת, בסופו של דבר, זה מה שהמדינה ראתה כעונש הולם. זה מה שבית המשפט מאשר בקביעת ובקבלת ההסדר שכותב שזה עומד במתחם העונש ההולם.

למה אני חושב שהתיק הזה צריך להיות נמוך מ-36 חודשים מכל הסיבות שאמנה להלן.

ראשית, אני לא מתחבר לטיעון של חברי במובן של ראיה סופית של התסקיר. אכן שירות המבחן ממליץ שיש מקום לענישה מוחשית בדמות של מאסר בפועל. התיק הזה יסתיים במאסר בפועל. זה ברור לי, לנאשם, לתביעה, השאלה היא איך אנו מנסים ככל שניתן לקבוע את העונש ההולם, את המספר הסביר וההוגן של משך המאסר בפועל.

אבל אם פותחים את התסקיר ומעיינים בו יש הסבר מקצועי ומנומק ואפילו מלומד למה צריך הטיל עונש פחות ממה שהוטל על נתנאל אזולאי. בסופו של דבר קובעת ק. המבחן כי לנאשם יכולות וכוחות ותפקוד חיובי והראה זאת בהתמדה בעבודה במפעל ונמנע ממעורבות פלילית. ז"א שאשתו אומרת עם כל העבר הקודם האיש בכל זאת מתפקד, מפרנס ומקיים משפחה, אומרת את זה מתוך המציאות שחוותה עם הנאשם. זה לא איש שמעולם לא היה במסגרת ואף פעם לא תרם את חלקו. הקשיים שתיארה האישה עולים מק. המבחן. דווקא המערכת המשפחתית הלוחצת והניסיון לעזור לכולם הקשה. האיש קיבל שתי הזדמנויות שני איתותים בהרשעותיו הקודמות ועל פניו לא למד את הלקח. זו הסתכלות מופשטת. האם הוא יכל להימנע מביצוע עבירה, לא ברמה הצהרתית, בוודאי שיכל הוא איש חושב, הגון והוגן. בכל זאת כשל בנקודה המסוימת, בשפיץ המסוים של ההיסטוריה המשפחתית שנקלע אליה, לא מטובתו או שלא מרצונו.

שירות המבחן כתב שיש לו כישורים וכוחות לתפקוד חיובי. אז אומרים לצד זאת חיים לקח על עצמו כאחריות לבני משפחתו והם ראו זאת ככתובת לכל צרותיהם. ישלו יכולת לערוך התבוננות פנימית. הליך המשפטי הציב לו גורם מרתיע וגבולות. אפשר לומר בציניות, בצדק או שלא בצדק שניסו איתו בעבר וזה לא עבד.

האיש מעולם לא ריצה מאסר. זהו מעצרו הראשון. אני בטוח לא מתוך תקווה או גישה סניגוריאלית אוטומטית אני בטוח שהפעם הבין שהוא הרחיק לכת. הוא משלם, נענש בחומרה. להערכתי שמגובה בשירות המבחן הוא לא יחזור על דבר זה עוד פעם. לפעמים דווקא ההליכה לקראת נאשם מבלי יכולת לתת לו את הכלי המתאים בזמן הרלוונטית, לא מתוך ביקורת חלילה, עושה פעולה לא שלמה. במובן זה עבודות שירות שבית המשפט הטיל עליו בתיק הקודם אולי העבירו לו מסר שגוי ומתוך זה כיום הוא מבין שהוא לא במקום.

ברמה המשפטית, מבחינת העונש. בית. המשפט כפיש אמרתי אמור לקבוע את מתחם העונש ההולם.

בתוך זה יש פרמטרים בקביעת עונש שחברי בתיק אחר אמר שמדובר באנשים שונים וצריך לקבוע לכל עבירה מתחם עונש שונה ולצרף את המתמטיקה אמרתי ניחה, בסדר. כיום כשהעבירות נעשות מול אותו אדם, סוכן משטרתי, עבריין, בוודאי שהדבר הזה משפיע על מתחם העונש ההולם. גם במספר לכל עבירה וגם בהצטברות של האירועים הללו והאם הם מהווים אירוע אחד " עפ"י תיקון 113 לחוק העונשין. חברי צירף פסק דין בערעור של בית משפט חוזי בעניין אבו רקייק. בדיוק בנקודה זו לא ראיתי בפסק הדין שיש שינוי הלכה או העובדה שמדובר באותו אדם משפיע לרעה, מבחינת הנאשם, על קביעת מתחם העונש. כלומר ברור. שנבין למה יש 3 עסקאות כי הסוכן בוחר לבצע 3 עסקאות כי מקבלים הוראה מהפרקליט המחוזי לבצע 3 עסקאות. זה לבחירת הסוכן וכך זה נעשה. במובן הזה שלושת האירועים משקפים בעצם הוכחנו. האיש סוחר סמים. כך אנו עומדים. לכן, הטיעון שלי עוד יותר מתחזק, מתחדד, כשמדובר בסוכן משטרתית לעניין קביעת מתחם העונש והאם צריך להטיל עונש על כל אירוע בנפרד. בהקשר הזה אני חושב שהמתחם צריך להיות להבנתי, נמוך מהמתמטיקה שנקבעה בעניין נתנאל אזולאי, גם בכמות הסם וסכומי הכסף. משך הזמן הוא נגזרת פעולה של הסוכן. רואים לכאורה עבירה אחת ושתיים צמודות. זה לא לשליטתו של הנאשם כאמור אבל הזהות היא חשובה והיא נקבעת להבנתי בית המשפט וכך המדינה גם פועלת לדעתי מתחם העונש ההולם על עבירה המושלמת של הסחר צריך להיות בין 6 ל-8 חודשי מאסר בפועל ועל עבירת הסיוע מחצית. דווקא בית המשפט יראה שהסיוע לסחר היא העבירה הראשונה באישום הראשון שנעשה באוקטובר ושתי עבירות המהותיות היו במרץ בטווח של 10 ימים אחת מהשניה. בסופו של דבר אכן הסם הזה הוגדר כסם קשה ולכן מתחם העונש בגינו יותר מחמיר ממתחמים בעניינים של קנביס וחשיש.

גם אם אצא מנקודת החומרא של עבירה מושלמת בסחר בסמים בסופו של דבר, מתחם העונש ההולם או העונש שצריך להיגזר הוא גבוה יותר מהמתחם שאני מציע, הרי המספר עומד איפה שהוא על 10 חודשים בסטטיסטיקה של עתירת המדינה.

אם אני פורס עכשיו לעניין התוצאה אם הסיוע שווה מחצית במקרה המחמיר וגם בהינתן המאסרים המותנים ובהתבוננות על עמדת המדינה באותה פרשה, באותו עניין ובאותו היקף, אני חושב שנתנאל אזולאי הוא המדד הוא יותר טוב מכל תיק אחר שחבריי ירצו להראות וזה באמת ממקד את שיקולי המדינה בסוכן מסוים, בפעילות מסוימת, בנגזרת מסוימת ובאותה מערכת שיקולים. נתנאל אזולאי לקח את ההסדר שהוצע לו בלי שהתקבל תסקיר בעניינו עם עבר פלילי מכביד בעניין.

כמויות הכספים הסכומים, העבר השונה והתסקיר שנותן לבית המשפט אמת מידה אובייקטיבית. מאסר ראשון לעומת העדר מאסרים. אני לא טוען שיש בתסקיר נתונים על שיקום שצריך לחרוג.

חברי בוודאי יטען שיש סתירה מובנית מצד אחד התסקיר מתאר אדם חיובי, בעל דפוסים חיוביים, בהעדר דפוסים עבריינים, מצד שני ממליץ על ענישה מוחשית. איני רואה בכך קושי.

גם אם התסקיר, התוצאה שלו, היא לא בקשה משפטית לחרוג לקולא מהמתחם מוצע. לכל הפחות, צריך להעמיד את העונש במתחם הנמוך או ברף הנמוך של קביעת העונש או במתחם העונש שבית המשפט ירצה לקבוע.

אציע לבית המשפט, להבנתי, התיק צריך להסתיים או בית המשפט צריך להסתפק ב-24 חודשי מאסר בפועל מתוך ההבנה הזאת הנאשם הזה הוא בר שיקום מהותית.

הוא לא בר שיקום לפי התופסיאדה, המלל, אבל הוא בר שיקום מהותית.

העונש הזה ישקף הסתכלות אמיתית ובחינה.

לחילופין, מטעמי זהירות, לא מתקבל על הדעת בעיני שיוטל פה עונש חמור יותר מאשר עניינו של נתנאל אזולאי. אני אומר את זה במלוא הרצינות, הכנות ובמלוא האחריות. אין סיטואציה כזאת. זה באמת הופך את כל ההליך כאן להליך שהוא יותר נקרא "פוקס" מאשר משהו אנליטי, מחושב, מדויק.

אני סומך על בית המשפט במלוא הכבוד שלא ינהל פנקסנות כלפי הנאשם אלא יבחן את הדברים לפי טיעוני. לא יתכן שיוטל עונש חמור לא מתוך לכבול את שיקול הדעת אלא מתוך באמת אמונה בצדקת הטיעון ולא צריך.. בסופו של דבר לא ניהל הליך שונה במקום להודות ולקבל גזר דין הוא בחר ללכת לשירות המבחן. הוא הודה בסיטואציה ביום הגישור. המסגרת הותוותה והוסכמה.

אני מקבל את הטיעון של הרתעה שאיננה היום במסגרת העונש ההולם.

הנאשם טוען לעונש:

אני יודע שעשיתי טעות. זה פעם ראשונה שאני בבית סוהר. אני משלם מחיר מלא. אני מבין את הטעות שעשיתי יש לי משפחה בבית שלא ראיתי אותם 8 חודשים. יש לי ילדה שמספרת בגן שאין לה אבא. אבקש שבית המשפט יתחשב בי ויתן לי סיכוי לשקם את הנישואים האלה ואת הבית. אני מבטיח שלעולם לא אחזור על הטעות הזאת. אני מוכן לכל עונש שייגזר עלי. אני מבין את הטעות ואת החומרה. אבקש שבית המשפט יתן לי הזדמנות. זה פעם ראשונה. אף פעם לא ישבתי ככה בכלא. קיבלתי מכה רצינית. אני משלם על זה כל יום. אני מתמודד עם משכנתא, מיסים. כל יום. אני מתמודד בכלא. יש לי ילדה בת 4.5 אבקש שבית המשפט יעשה איתי חסד ויתן לי הזדמנות. יש לי עבודה שמוכנה לקבל אותי בחזרה לתת לי הזדמנות. עשיתי טעות וסיכנתי את הכל. אני משלם על זה מחיר מלא.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 26.01.15 בשעה 15:00.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ה, 05/01/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י חיה דמרי