1. לפני בקשה מטעם הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי אודות נכותה של התובעת בעקבות תאונת דרכים שארעה בתאריך 4.6.2012 (להלן: "התאונה"). התביעה הינה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונה והיא הוגשה ומנוהלת מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 18.77% לפי הפירוט שלהלן:

5% לפי סעיף 37(5)א' בגין הגבלות בע"מ צווארי.

5% לפי סעיף 37(7)א' בגין הגבלות בעמ"ש מותני.

10% לפי סעיף 44(2) בגין פגיעה באגודל שמאל.

3. קביעת הועדה הרפואית של המל"ל היא קביעה על פי דין כמשמעה בסעיף 6ב' לחוק והבקשה להבאת ראיות לסתור מוגשת אף היא מכוחו של סעיף זה.

4. הנתבעת טוענת לפגמים שנפלו בקביעת הועדה הרפואית של המל"ל בהתייחס לנכותה של התובעת, המצדיקים, כי יותר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה. במיוחד מצביעה הנתבעת על כך שבפני הועדה לא עמדו מלוא המסמכים הנוגעים לעברה הרפואי של התובעת בתחום הצוואר והגב, בין היתר בעקבות תאונת דרכים קודמת, מסמכים המעידים על עבר משמעותי ורלבנטי לקביעת הנכות באיברים אלה ושיכולים, לטענתה, להביא למסקנה, כי חלק ניכר מהנכות שנקבעה לתובעת בתחומים אלה משויך לעברה הרפואי של התובעת ולא לתאונה. עוד מפנה הנתבעת לעובדה שקיימים מסמכים רפואיים המעידים על היעדר קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה בגין אגודל יד שמאל לבין התאונה וכן, העובדה שלאחר קביעת הועדה עברה התובעת ניתוח נוסף באגודל יד שמאל וקביעת הועדה אינה מתייחסת לתוצאות ניתוח זה שיתכן ושיפר את מצבה של התובעת באיבר זה.

לבקשה צורף תיעוד רפואי מעברה של התובעת ממנו עולה, לכאורה, כי התובעת סבלה מכאבי גב וצוואר לאור השנים עובר לתאונה וכן, מסמכים הנוגעים לפגיעה באגודל.

התובעת טוענת מנגד, כי אין בבקשת הנתבעת נימוקים המצדיקים התערבות בקביעת המל"ל ומתן רשות להבאת ראיות לסתירתה. התובעת מפנה להלכה הפסוקה לפי ייעתר בית המשפט לבקשה להבאת ראיות לסתור קביעה על פי דין רק במקרים נדירים ומטעמים מיוחדים וכבדי משקל. התובעת טוענת, כי לא נפל כל פגם בקביעת הועדה הרפואית שקבעה את נכותה. התובעת טוענת, כי בקביעתה, התייחסה הועדה הרפואית לעברה הרפואי ולראייה העובדה שמהנכות שנקבעה לה, נוכתה מחצית בגין עבר קודם.

בנוסף טוענת התובעת, כי לאחר הניתוח הנוסף שעברה התובעת באגודל יד שמאל מצבה לא רק שלא הוטב אלא אף החמיר.

דיון והכרעה

5. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובתשובה לתגובה- על נספחיהן ובחינה ושקילה של טענות הצדדים – מצאתי כי התקיימו במקרה זה הטעמים המיוחדים שיצדיקו התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל הן ביחס לנכות שנקבעה לתובעת בגין הגבלות תנועה בעמ"ש צווארי ומותני והן ביחס לנכות שנקבעה באגודל יד שמאל . להלן נימוקיי.

המסגרת הנורמטיבית

6. סעיף 6 ב' לחוק קובע כהאי לישנא:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל פגיעה שנגרמה לו באותה תאונה דרכים, לפני שמיעת הראיות תביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

על פרשנותו של סעיף 6 ב' סיפא עמד ביהמ"ש העליון במספר רב של פסקי דין.

7. הלכה פסוקה היא כי הבאת ראיות לסתור תותר רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. המדובר, במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ע"א 90\5779 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82). בפסקי הדין אשר ניתנו בעניין בר"ע 85\634 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505, ובעניין בר"ע 85\721 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט (4) 839, קבע בית המשפט העליון כי היתר שכזה יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקווים כללים הצביע על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר: טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית; וטעמים עובדתיים כבדי משקל חדשים.

בין היתר, נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו\או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 94\3233 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים תקדין עליון 94 (3) 847). המגמה הינה מגמת צמצום (ראה גם בר"ע 01\2029 קרנית ואח' נ' יוסף חוסרה גולדברג).

נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

הפסיקה נקטה בגישה מצמצת ונמנעה מלהתיר הבאת ראיות לסתור אף במקום בו לא עמד תיקו הרפואי של הנפגע לנגד עיני הוע"ר בעת קביעת הנכות וכי באותו תיק רפואי נכלל מידע רלבנטי מן העבר. הפסיקה הדגישה כי לצורך קבלת היתר להביא ראיות לסתור, אין די להראות כי נמנעו מהוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות חשובות, אלא שיש צורך להוסיף ולהראות במצטבר כי לו היו אותן עובדות בפני הוועדה הרפואית, לבטח הייתה קביעתה משתנה (בר"ע (ת"א) 04\1679 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' גלינה לינדן (פורסם במאגר נבו).

מן הכלל אל הפרט

8. אין מחלוקת, כי התובעת עברה ניתוח באגודל יד שמאל- איבר שבו נקבעה לה נכות צמיתה על ידי הועדה הרפואית מטעם המל"ל, לאחר קביעת הנכות על ידה. עובדה זו כשלעצמה, ומבלי לדון בשלב זה בטענת הנתבעת לעניין הקשר הסיבתי שבין הנכות לתאונה, מהווה שינוי משמעותי בנתונים הנוגעים למצב העובדתי – רפואי. יתכן ויש לניתוח השפעה על שיעור הנכות הרפואית ויתכן שלא. יש בו, עם זאת, כשלעצמו, כדי להצדיק בדיקה והערכת מצב עדכני ע"י מומחה בתחום האורתופדי. במאמר מוסגר אציין, כי לו היינו בהליך שאין בו קביעה המחייבת על פי דין אלא חוות דעת של מומחה רפואי שמונה על פי סעיף 6א' לחוק הפלת"ד, ולאחר מתן חוות הדעת היה הנפגע עובר ניתוח, ברור לכל בר בי רב כי ניתוח כזה, היה מצדיק בדיקה נוספת ועדכון חוות הדעת.

מכאן, שדי, כאמור, בנתון המשמעותי בדבר ניתוח מאוחר , כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור ביחס לאגודל שמאל.

באשר לנכות שנקבעה ע"י המל"ל בגין הגבלות תנועה בעמ"ש צווארי ומותני- מהמסמכים שצירפה הנתבעת לבקשתה עולה, כי קיימים רישומים על תלונות התובעת משנת 2004 וזאת, בין היתר בעקבות פגיעתה בתאונת דרכים קודמת. ואולם, מפרוטוקול הועדה עולה, כי מסמכים אלה לא עמדו לנגד המומחים מטעמה שכן, לא צוינה עובדת מעורבותה של התובעת בתאונה קודמת והתלונות הרבות הקודמות, וכל שנרשם הוא: "יש רישום בשנת 2005 על כאב בודד של גב וצואר...".

מקום שנמצא שהחלטת הועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי ניתנה לכאורה על בסיס מסד נתונים חסר ולא שלם ו/או כי חל שינוי במצבה הרפואי של התובעת, שעשויה להיות לו משמעות על שיעור נכותה הרפואית, כבענייננו, יש מקום ליתן הרשות להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה.

סוף דבר

9. נוכח כל האמור לעיל- התוצאה היא שאני מקבלת את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל הנדונה ומורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

החלטת המינוי תינתן בהחלטה נפרדת, אשר רק היא תומצא למומחה.

10. לאחר ששקלתי את השיקולים הצריכים לעניין איני עושה צו להוצאות.

לנוכח התוצאה, מועד הדיון יידחה לתזכורת פנימית ליום 1.2.15 למעקב אחר קבלת חוות דעת המומחה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.