1. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שעניינה בחוב של הנתבעת לבנק אגוד לישראל בע"מ, חוב אשר, על פי הנטען, המנוח יולי עופר ז"ל (להלן: "המנוח") ערב לו ועזבונו פרע אותו (באישור בית משפט לענייני משפחה), כל זאת לאחר שהתברר כי אין בכוונת הנתבעת, המצויה בהליכים להסדר חוב, לעשות כן.

2. הנתבעת, בבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה, הכחישה חבותה לשאת בתשלום הנתבע מטעמים שונים, לרבות אי תחולת חוק הערבות, תשכ"ז – 1976, אי אישורה של עסקת ההלוואה כדין באופן שהיא מחוסרת כל תוקף מלכתחילה, חבות התובע בנזקי הנתבעת כתוצאה מאי מימוש הבטוחה על ידי הבנק, היות המנוח הלווה והחייב האמיתי, דחיית החוב למנוח עד לאחר פירעון הנתבעת כל התחייבויותיה האחרות כלפי בעלי חובה ועוד.

3. לאחר הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן ובטרם נידונה, הגיעו הצדדים לידי הסכמה "בדבר העברת הדיון בתביעה ... לפסים רגילים" (ראה החלטה מיום 22.10.2014).

על יסוד הסכמה זו הפכה הבקשה למתן רשות להתגונן לכתב הגנתה של הנתבעת והתובע הגיש כתב תשובה, במסגרתו דחה אחת לאחת את טענות הגנתה של הנתבעת.

4. בית משפט של פירוק (כב' ס. הנשיאה (כתוארו אז) השופט א. אורנשטיין), בהחלטתו מיום 5.1.2016, נעתר לבקשת מנהלי עזבון המנוח והורה כי תביעת התובע כנגד הנתבעת תתברר כהליך עצמאי במסגרת התביעה שלפני ולא כתביעת חוב או בקשה למתן הוראות בהליך הסדר הנושים של הנתבעת (פר"ק 49700-10-12).

5. בעקבות החלטה זו נקבע התיק לישיבת קדם משפט (ראה החלטה מיום 12.1.2016) ובטרם זו התקיימה הודיעו הצדדים על הסדר שהושג ביניהם לפיו –

"בית המשפט הנכבד ייתן פסיקתו בהליך דנן בהתאם להוראות סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט ובלבד שפסק דינו של בית המשפט יינתן בכפוף להסכמות הבאות:

א. בית המשפט הנכבד ייתן את הכרעתו על בסיס כתבי הטענות המצויים בתיק בלבד (לרבות כל הנספחים להם).

ב. הכרעתו של בית המשפט הנכבד תינתן ללא הנמקה, ולא יהיה בה כדי לגרוע מכל טענה ו/או זכות הקיימת לצדדים על פי דין.

ג. הכרעתו של בית המשפט הנכבד תינתן מבלי שהצדדים יודו בכל טענה ו/או עובדה תוך שהצדדים שומרים על טענותיהן ההדדיות אחד כלפי משנהו.

ד. הסכמתם של הצדדים ומתן פסק דין בהתאם להוראות סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט לא תהווה הודאה בחבות ו/או באילו מן הטענות המפורטות בכתי בי- דין בהליך"

6. הסכמה זו קיבלה את אישורו של בית משפט של פירוק (החלטה מיום 21.7.2016), כמו גם את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה (ת"ע 37560-02-16 החלטה מיום 1.9.2016), ומכאן הכרעתי על פיה.

7. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, ומשנתתי דעתי לטיעוני הצדדים כפי שהועלו בהם, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,000,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 450,000 ₪.

אגרת המשפט תחושב בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 בשים לב לאופן סיום ההליך (פסק דין על דרך הפשרה) והשלב הדיוני (טרם ישיבת קדם משפט ראשונה).

ניתן היום, ח' אלול תשע"ו, 11 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים