1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטר.
2. השטר אשר הוגש לביצוע הינו שטר ע"ס 1,350 ש"ח, מספרו 3282, ז.פ. 15.12.12. עשוי לפקודת התובעת.
3. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה טענה כי מדובר בשטרות אשר נגנבו ממנה. אביא את ההתנגדות במלואה: "בקשה לעיכוב הליכים מאחר מאחר והצ'קים בהם השתמשו לשלם עבור הזוכה נגנבו מרשותי ולכן איני חייבת את הסכומים הללו לזוכה, אלא מי שגנב ממני את הצ'קים. מבקשת עיכוב הליכים כאשר נפתחה חקירה, מצורף אישור מהמשטרה ועד שימצאו את האשם אינני יכולה לשלם בעברו הסכומים הללו".
4. לאור טענת הנתבעת כי השטר נגנב ממנה, ואף צורף העתק תלונה אשר הוגשה למשטרה, הוריתי לתובעת להשיב להתנגדות, ולהבהיר את נסיבות קבלת ההמחאות.
5. התובעת השיבה כי השטרות נמסרו לידיה מאת מר יהודה לניאדו, אשר ביצע עסקת ניכיון בהקשר לשטרות, בתקופה בה חיו הנתבעת ומר יהודה לניאדו כבני זוג, וייאמר כי מדובר בשטר אחד מתוך סדרת שטרות, אשר יתר השטרות בסדרה נפרעו ללא כל בעיה. עוד צירפה התובעת תצהיר עשוי בידי מר לניאדו, אשר מעיד שלכאורה השטרות לא נגנבו אלא נמסרו לידיו במסגרת הסכמה שבינו ובין הנתבעת. בין היתר הוגש העתק מתכתובת דוא"ל שבינו לבין הנתבעת, אשר ניתן לראותו, בנסיבות מסוימות, כמכיל מודעות לשטרות מאותה סדרת שטרות.
6. אציין כי גרסתה של הנתבעת הייתה רחוקה מאוד מלהיות אמינה; הנתבעת נמנעה מלענות על חלק ניכר מהשאלות אשר נשאלה בהקשר של מערכת היחסים אשר הובילה למסירה הנטענת של ההמחאות, לא הבהירה כיצד הוגשה התלונה למשטרה רק תשעה חודשים לאחר מועד אי פירעון ההמחאה, לא השיבה לשאלות הנוגעות להמחאות אשר נפרעו מאותה סדרה.
7. גם את הסתירה הנוגעת לשאלת הדברים אשר נאמרו בהתנגדות, בדבר "חיפוש האשם בגניבה" כאשר מתברר שאין מדובר במאן-דהוא אלא בבן זוגה לשעבר של הנתבעת, לא ידעה הנתבעת להסביר.
8. יחד עם זאת, בשלב דיוני זה, לא נבחנים שיקולי אמינות ומהימנות; וככל שהנתבעת העלתה טענה לפיה לא הייתה "מסירה ראשונה" של ההמחאה, אלא היא הוצאה מידיה בלא בהסכמתה, הרי שלא ניתן לחייב הנתבעת על פי השטר, אלא לאחר שיובהרו נסיבות קיומה של אותה "מסירה ראשונה", ויינתן באותו שלב המשקל הראוי גם לשאלת אמינות ומהימנות הנתבעת.
9. את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
10. כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
11. על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721).
12. בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"
13. והנתבעת במקרה דנן, העלתה טענות אשר יכולות לשמש הגנה בדוחק, כאשר מרבית הנסיבות האחרות, מצדיקות דווקא את דחיית ההתנגדות, בשל היעדר פירוט, ריבוי סתירות ומסמכים חיצוניים המעידים על נסיבות שונות לחלוטין מאלו אשר תוארו על ידי הנתבעת.
14. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.
15. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757). ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).
16. ובנסיבות מקרה זה, מקום שיש כמעט ולדחות את ההתנגדות, מצאתי לנכון להתנות קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום ההמחאה בקופת בית המשפט.
17. ההתנגדות תאושר ככל שיופקד סך 1,350 ש"ח בקופת בית המשפט, בתוך 30 ימים מהיום. לא יופקד הסכום – תידחה ההתנגדות.
18. ת.פ. למעקב 5.3.2015.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ה, 28 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.