סע"ש - 24569-05-14

03 מאי 2015

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

החלטה

זוהי בקשה לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקש, ביום 18.12.14, לאחר שלא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה.

הרקע לבקשה

1. כנגד המבקש הוגש כתב תביעה בטענה כי עבד אצל המשיבה מיום 20.1.14 ועד ליום 9.4.14 עת הודיע על התפטרותו, אך את הרכב שקיבל מהמשיבה לצורך עבודתו החזיר רק ביום 22.4.14. בנוסף נטען כי המבקש גבה מלקוח של המשיבה סכום כספי אשר היה עליו להעבירו למשיבה, אך הותירו בידיו; המבקש לא מסר למשיבה הודעה מוקדמת להתפטרותו כדין ולא השיב למשיבה במועד התפטרותו את מכשיר הטלפון הסלולרי שנתנה לו לשימושו. על כל אלו תבעה המשיבה מהמבקש 19,463 ₪, הכוללים גם פיצוי נזק כללי לא ממוני בסך 5,000 ₪.

כתב התביעה הוגש לבית הדין ביום 14.5.14.

1. ביום 4.9.14, ולאחר שלא התקבל כתב הגנה בתיק, הודיעה המשיבה לבית הדין כי מסרה את כתב התביעה למבקש בסמוך למועד הגשת הכתב לבית הדין, ואף צירפה מייל של המבקש המאשר כי קיבל את כתב התביעה.
2. בהחלטה מיום 7.9.14 נקבע כי מזכירות בית הדין תעדכן את פרטי כתובתו של המבקש, וכן תעביר אליו ההחלטה בה נקבע כי עליו להגיש כתב הגנה בהתאם להחלטה שנשלחה אליו ולהתייצב לדיון שנקבע ליום 28.10.14.
3. ביום הדיון לא התייצב המבקש ובשל כך חוייב בהוצאות, תוך שניתנה לו שהות נוספת להגשת כתב הגנה.
4. ביום 18.12.14 ומשלא הוגש כתב הגנה, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. פסק דין ניתן באותו יום והוא מושא הבקשה דנן.

הבקשה והתגובה לה

1. ביום 14.1.15 הגיש המבקש בקשתו דנן ובה טען כך:

א. המבקש לא ידע על מועד הדיון והוא נודע לו רק לאחר קבלת פסק הדין.

ב. המבקש לא הגיש כתב הגנה מתוך סברה שיוכל להגיע להסכמות עם המשיבה במועד הדיון כשיקבע.

ג. בעקבות פסק הדין פנה המבקש לקבלת ייצוג משפטי הוא מבקש כי יינתן לו יומו בבית הדין.

ד. סיכויי ההגנה טובים המה – לטענת המבקש הוא פוטר מעבודתו והמשיבה פעלה בניגוד להוראות ההסכם עימו, המחייב השארת הרכב אצלו למשך תקופת ההודעה המוקדמת. המבקש השתמש ב-3,500 ₪ מסכום שגבה מלקוח לצורך דלק, לאחר שהמשיבה ניתקה לו את הדלקן (המבקש לא ציין מהו סך הסכום שגבה מאותו לקוח).

1. בתגובתה עתרה המשיבה לדחות הבקשה ולחלופין להתנות קבלתה בחיוב המבקש בתשלום הוצאות משמעותיות שיבטאו את מורה הרוח מהתנהלותו, ואלו נימוקיה:

א. המבקש ידע גם ידע על הדיון ולראיה התקשר לנציג המשיבה בבוקר הדיון והודיע שלא יוכל להתייצב, כפי שהוצהר לפרוטוקול במועד הדיון.

ב. ממילא שלא העדרו של המבקש מהדיון הוא שגרם למתן פסק הדין, אלא התעלמותו מההחלטה המחייבת אותו בהגשת כתב הגנה.

ג. בתיק בית הדין מצויים אישורי מסירה של החלטות בית הדין מאז עודכנה כתובתו של המבקש, לפי פרטים שמסר למשיבה, בהודעת מייל מיום 18.5.14. בכלל זה החלטה המפרטת את חובתו להגיש כתב הגנה ואת מועד הדיון אליו לא התייצב. אם לא די בכך, המשיבה המציאה למבקש את פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 28.10.14 בהעדרו, בו ביום, בדואר רשום, אותו נמנע מלדרוש ובהודעת מייל.

ד. ביום 27.12.14 שלח המבקש לב"כ המשיבה הודעת מייל, בה ציין מדוע לא הגיע לדיון אך לא טען כי לא קיבל הודעה על קיומו, והוסיף נימה מאיימת.

ה. המבקש לא התייחס במפורט לתשתית העובדתית שבכתב התביעה כנגדו ולכן יש לקבוע כי לא הציג הגנה טובה, אלא טענות חלקיות בלבד, שלא די בהן בנסיבות דנן.

ו. לחלופין יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות, וזאת נוכח שהמבקש גילה דעתו שאין בכוונתו לשלם את חובו וגילה זלזול בהליך.

1. הצדדים הודיעו כי הם מוותרים על קיומו של דיון בבקשה.

הכרעה

1. אין לי ספק שמחדליו של המבקש משמעותיים וכי נימוקיו ביחס אליהם, אין בהם דבר.
2. בית הדין גילה אורך רוח רב לעובדת היותו של המבקש בלתי מיוצג, בחלוף 4 חודשים ממועד הגשת התביעה, ולמרות שמייל של המבקש אישר לכאורה קבלת כתב התביעה בסמוך להגשתו לבית הדין (המבקש לא הכחיש זאת בבקשתו) – לא טרח המבקש להגיש כל הודעה או בקשה ובכל זאת, ביוזמת בית הדין שונתה כתובתו, כפי שביקש באותו מייל למשיבה, וניתנה לו שהות נוספת להגשת כתב הגנה ותזכורת נוספת למועד הדיון הקבוע בתיק. החלטה זו, מיום 7.9.14 נשלחה למבקש בדואר רשום אשר אושרה קבלתו בידי המבקש ואישור המסירה מצוי בתיק בית הדין ככל שהמבקש חפץ לעיין בו.
3. אף על פי כן, המבקש לא טרם להתייצב לדיון או טרח להודיע דבר ובכל זאת, ניתנה לו שהות נוספת להגשת כתב הגנה. פרוטוקול הדיון נשלח אל המבקש בהתאם לכתובתו המעודכנת בדואר רשום, אשר חזר בציון "לא נדרש".
4. בנסיבות האמורות עולה בבירור, כי המבקש מתנהל תוך זלזול מופגן במקרה הטוב ואולי אפילו תוך תכסיסנות במטרה להפוך את ההליך הזה לעקר (כך גם עולה לכאורה ממייל שכתב לב"כ המשיבה).
5. יחד עם זאת, המבקש הציג במסגרת בקשתו גרסה שראוי לדון בה לגופה, גם אם בסופו של דבר היא עשויה להתברר כלא נכונה, וכלל הוא כי בית הדין יעדיף לעולם בירור התובענות שבפניו לגופן, על פני פסיקה במעמד צד אחד, מקום בו ניתן לרפא מחדליו של צד בפסיקת הוצאות הולמת.
6. על כן, באיזון שבין התנהלותו המתוארת לעיל של המבקש, המלמדת על זלזול של ממש בהליך (התעלמות מהחלטות שיפוטיות שנמסרו לידיו, השחתה לריק של זמן שיפוטי שנקבע לשם דיון בעניינו, המנעות מקבלת דואר רשום בידיעה שמתנהלת תביעה כנגדו וכיו"ב – וכל אלו ללא הסברים של ממש), לבין המשקל שיש לתת לזכותו של המבקש לקיום ההליף לגופו, בטרם יינתן פסק דין כנגדו, אני מורה כדלקמן:

א. בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪, בתוך 30 ימים מהיום, יבוטל פסק הדין. מובהר כי סכום זה כולל את סכום ההוצאות שנפסק בדיון מיום 28.10.14.

מובהר כי בהחלט היה מקום לשקול פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה בנסיבות האמורות, אך על מנת שלא להכביד יתר על המידה על המבקש, לא אעשה כן.

ככל שישלם המבקש את ההוצאות, יגיש באותו מועד כתב הגנה לתיק בית הדין ולמשיבה (התובעת).

ב. התיק יעלה לעיוני בעוד 30 ימים למעקב אחר הודעת המשיבה ובהתאם אשקול מתן הוראות בדבר המשך ההליכים.

1. זכות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בתוך 15 ימים ממועד קבלתה בידי הצדדים.
2. המזכירות תעדכן את פרטי המבקש/הנתבע בהתאם לפרטי בא כוחו, עו"ד שלמה כ"ץ, ע"ג הבקשה לביטול פסק הדין וההחלטה תשלח לכתובת זו.
3. עיון בעוד 30 ימים (הודעה באחריות התובעת).

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.