1. זוהי בקשה (מתוקנת) למתן צו גילוי ועיון במסמכים ותשובה לשאלונים.
2. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגישו המבקשים ליתן פסק דין הצהרתי, שיצהיר כי מחצית הזכויות במקרקעין נושא התביעה היו בבעלות המנוח, עמאר אניס עודה ז"ל, שהמבקשים הם יורשיו, והוגדרו בטעות, לטענתם, על ידי המשיב 1 כנכסי נפקדים, כשבעקבות טעות זו הוקנו המקרקעין למשיבה 2. לטענת המבקשים דין הקנייה זו להתבטל ויש לתקן את ספרי המקרקעין בהתאם.
3. בעקבות צו גילוי מסמכים הדדי, מסרו המשיבים למבקשים תצהיר גילוי מסמכים, והמבקשים הגישו בקשה (ראשונה) לחייב את המשיבים לגלות 51 מסמכים מתוך 158 מסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים, שהוגדרו על ידי המשיבה 2 כחסויים.
4. המשיבים טענו בתגובה כי המסמכים שלא גולו על ידם נהנים מחסיון, מאחר שמדובר בתכתובות פנימיות בין הרשות ובין הפרקליטות כבאת-כוחן, חסיון עו"ד-לקוח, חסיון חוות דעת משפטיות שהוכנו לצורך ההליך לרבות בתור חסיון עו"ד-לקוח, תרשומות פנימיות, ומסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים. בדיון בעל-פה טענה ב"כ המבקשים כי המסמכים שביקשה נוגעים רק לחלקות שהמבקשים טוענים לזכויות בהן.
5. מאחר והמסמכים שהתבקשו היו רבים, התבקשה ב"כ המבקשים על ידי ביהמ"ש לבדוק את רשימת המסמכים שביקשה ולהגיש בקשה מתוקנת במטרה לצמצמה. כמו כן נקבע כי ב"כ המשיבים תבדוק אם אכן חל חסיון על המסמכים שגילויים התבקש, כולם או חלקם, תפרט את סיבת החסיון הנטען לגבי כל מסמך, ותבדוק האפשרות לגלות את המסמכים שניתן לגלותם.
6. המבקשים הגישו בקשה מתוקנת לצו גילוי ועיון במסמכים, שכללה בתוכה גם בקשה נוספת להורות למשיבים להעביר למבקשים העתקי כל המסמכים שהוגשו על ידי המשיבים לפקיד ההסדר ואת כל המסמכים הרלוונטיים מתיק פקיד ההסדר הנוגעים להליכים שנעשו בקשר עם הקניית המקרקעין נושא התביעה, עליהם הסתמך המצהיר מטעם המשיבה 2 במענה על שאלון. עוד כללה הבקשה המתוקנת בקשה להורות למשיבים ליתן הבהרות בתצהיר לשאלות נוספות שהעלו בשאלון, ובקשה לקבל מסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב 1.

בפועל, לא צומצמה רשימת המסמכים כמעט כלל. המבקשים חזרו על כל המסמכים שביקשו בבקשתם הראשונה, למעט מספר חשבונות קטן שנזכרו בששה סעיפים בלבד.

1. המשיבים מצדם הגישו תגובה משלימה לבקשה המתוקנת, שבה פרטו את החסיונות שהם טוענים להם לגבי המסמכים שגילויים התבקש. עיקר טענות המשיבים הוא שמדובר במסמכים חסויים מכח סעיפים 9(ב)(1),(2) ו-(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), בהיותם מסמכים פנימיים, התכתבויות, ותרשומות פנימיות של הרשות, ומכח סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע וסעיף 23(ב) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), בהיותם כוללים פרטים אודות צדדים שלישיים, וכן מסמכים חסויים מכח חסיון עו"ד-לקוח.

באשר למסמכים מתיק ההסדר טענו המשיבים כי פקיד ההסדר אינו צד להליך זה, אין זה מתפקידם של המשיבים ללקט עבור המבקשים מסמכים מרשויות וגופים ציבוריים שונים, ועל המבקשים לפנות אל פקיד ההסדר לקבל מסמכים הנמצאים בתיק ההסדר (כפי שאכן עשו).

באשר למתן הבהרות לשאלון, נטען כי מדובר בשאלון חדש ולא בתשובה לשאלות הבהרה, ומקומו אינו בבקשה המתוקנת שעניינה היה תצהיר גילוי המסמכים.

לגבי המסמכים שביקשו המבקשים בבקשה המתוקנת, שהתייחסו לתצהיר מטעם המשיב 1, אלו צורפו לתגובה המשלימה מטעם המשיבים.

1. בטרם מתן החלטה בבקשה, הוריתי למשיבים להעביר לעיון בית המשפט את כל המסמכים שנטענו על ידם כחסויים.

הכרעה

1. ההלכות הנוגעות לגילוי מסמכים במישור הדיון האזרחי והעדפת ניהול הליך גילוי מסמכים נרחב במטרה לחשיפת האמת תוך גילוי מירבי, ידועות. הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה, וכן כי לא נדרש שבשלב גילוי המסמכים תהיה הרלוונטיות של המסמך ודאית ודי כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (פורסם בנבו) (15.8.12)). רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר חסיון והיקפו יהיה על פי רוב מוגבל ויחסי (רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר (פורסם בנבו) (27.6.07), והאסמכתאות שם) (להלן: "עניין מקורות")). כן נקבע כי הטוען לחסיון עליו הראיה (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו) (6.3.13) (להלן: "עניין עיני")). על רקע זה יש לבחון הבקשה שלפנינו.
2. בתצהיר גילוי המסמכים שהגישה המשיבה 2 נכתב כי מסמכים שאינם נוגעים לעניין הנדון לא פורטו בתצהירה (סעיף 3 בתצהיר). מכאן, כי כל המסמכים שגילויים התבקש הינם רלוונטיים לתובענה, אליבא דהמשיבה עצמה.

יש לבחון, על כן, האם המסמכים שבמחלוקת חוסים תחת חסיון או ערך מוגן אחר, האם מדובר בחסיון מוחלט או יחסי, ואם מדובר בחסיון יחסי, האם יש להעדיף בנסיבות העניין את הסתרת המסמך על פני גילויו, כשעל בית המשפט לקבוע האם הצורך לגלות את הראייה לשם עשיית הצדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלותה (עניין עיני, פסקה 15).

1. המשיבים טוענים לשלושה סוגי חסיונות:

(1) מסמכים פנימיים, תרשומות פנימיות והתכתבויות פנימיות של הרשות - חסויים על פי חוק חופש המידע (סעיפים 9(ב)(1),(2) ו-(4) לחוק);

(2) מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים - חסויים על פי חוק הגנת הפרטיות (סעיפים 9(א)(3) וסעיף 23(ב) לחוק);

(3) חוות דעת - חסיון עו"ד-לקוח.

1. באשר לתכתובות ותרשומות פנימיות - טענת המשיבים היא כי חל על מסמכים אלה חיסיון סטטוטורי מכח חוק חופש המידע, כאמור.
2. הפסיקה קבעה כי מדובר בשני מישורים שונים:

"בשני נתיבים עסקינן – תקנות סדר הדין האזרחי וחוק חופש המידע, ומטבע הדברים בראשון יצעד ככלל בעל זכות תביעה, כגון המגן על קניינו או על שמו הטוב, ואילו בשני יצעד ככלל בעל עניין בפעולת הרשות ובתקינותה. יש שוני מובנה ביניהם: הנתיב האזרחי מותנה, בין השאר, ברלבנטיות לתיק, ויש בו חסיונות שבדין; ואילו נתיב חופש המידע עומד לרשות הכל, ללא צורך בהסבר ובהוכחת זכות עמידה ורלבנטיות, כפוף למגבלות מסוימות בדין, הנובעות מתכליתו של חופש המידע. ומכאן החסיונות שנקבעו בחוק. נוכח התכליות השונות והתנאים השונים, גם החסיונות אינם זהים" (עניין מקורות, פסקה י"ג).

(לעמדה שונה, לפיה מדובר בחסיון סטטוטורי יחסי, ראו: יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי (הוצאת נבו, תשס"ח - 2007) 247, 264). יצויין, כי בכל מקרה גם לפי חוק חופש המידע אין מדובר בחסיון מוחלט, שכן לשון סעיף 9(ב) בחוק זה מתייחסת למידע שהרשות "אינה חייבת למסור").

יוער, כי המשיבים טענו בתגובתם המשלימה גם לחסיונות מכח ס"ק 9(ב)(1) ו- (2) לחוק חופש המידע, שעניינם מידע שעלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות או מידע על מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב. עם זאת טענותיהם התמקדו בהיותם של המסמכים התכתבויות או תרשומות פנימיות.

1. בפסיקה נקבע עקרון הגילוי הרחב גם לגבי מסמכי רשות ציבורית, בהתאם למידת הרלוונטיות שבהם ושיקולים נוספים שיש לשקלם:

"מסמכים שנתקבלו על-ידי רשות ציבורית תוך כדי שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין, צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר. היקף זכות העיון הוא פועל יוצא מן הרלוואנטיות של המסמכים להוכחת עניינו של הפרט, המבקש לערער על ההחלטה המנהלית, ומן הקשר שבין זכות העיון לבין התדיינות משפטית בין הרשות והפרט, שנפגע מהחלטת הרשות. זכות זו עומדת למי שנפגע על-ידי ההחלטה וגם היא עצמה כפופה לחריגים. יוצאים מכלל החשיפה, מסמכים אשר מכוח הוראה חקוקה חסויים הם בפני העיון או שלגבי דידם מוטלת חובה לשומרם בסוד. כמו כן, שיקולים של יעילות, תקנת הציבור, מילוי תפקיד הרשות באופן תקין וכיוצא באלה שיקולים, ראויים להישקל על-ידי בית המשפט הדן בבקשה לעיין במסמכי רשות".

(רע"א 4999/95 Alberici International שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (1996) (להלן: "עניין אלברצ'י")).

יוער כי בנוגע לעיון מכח חוק חופש המידע, ממנה ניתן להקיש לעניין האינטרס המוגן באי-חשיפת מסמכים פנימיים של הרשות, נזכרו שיקולים נוספים העומדים ביסוד ההגנה על חשיפת מסמכים פנימיים של הרשות שנקבע בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, ובכללם חשש מן 'האפקט המצנן' המתבטא ברתיעתם של חברי הרשות הציבורית ועובדיה לקיים דיונים כנים מקום שאין מובטח בו מעטה מסוים של חסיון לדעות המוחלפות בתהליך קבלת ההחלטות (עע"מ 3300/11 מדינת ישראל נ' גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע (פורסם בנבו) (19.12.11)).

ככל חסיון פסיקתי, מדובר בחסיון יחסי, שאינו מוחלט, ובכל מקרה ומקרה יש לבחון האם יש להעדיף את הסתרת המסמך או גילויו.

1. באשר למסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים – בעניין מקורות נאמר כי חובת הסודיות הקבועה בחוק חופש המידע לגבי מידע המתייחס לצדדים שלישיים, אינה חלה בהליכי גילוי מסמכים אזרחיים. כמו כן, הוראות סעיף 35 לחוק הגנת הפרטיות אינן גורעות מהוראת כל דין אחר ומחובותיו של בעל דין לפי תקנות 118-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינן גילוי מסמכים (רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ (פורסם בנבו) (22.1.09)).

עם זאת, הגנת הפרטיות של צדדים שלישיים שאינם צד לדיון הינה ערך מוגן בעל חשיבות רבה. לא בכדי נקבע לגבי חוק חופש המידע, שגם אם אינו מקים חסיון סטטוטורי, ניתן להקיש ממנו לענייננו איסור קטגורי על רשות למסור מידע הנוגע לצדדים שלישיים. האינטרס של הגנה על זכות הפרטיות של גורם שאינו צד לתובענה הוכר גם בפסיקה ככזה שיש לאזנו מול זכותו של הצד המתדיין לחשיפת האמת (ראו למשל: ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל אגף מכס ומע"מ, פ"ד נט(5) 836). איזון זה ניתן להשיג גם באמצעות מחיקת נתונים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' יוסף נח'לה (פורסם בנבו) (15.3.11)).

1. כשמדובר בתביעה שעניינה זכויות נטענות במקרקעין, קיים אינטרס ברור של המבקשים לגילוי מירבי של המסמכים המבוקשים על ידם. מנגד, קיים האינטרס של אותם צדדים שלישיים שאינם צד לתובענה, שפרטיותם עלולה להיפגע מחשיפת המסמכים הנוגעים להם. יש לשקלל אינטרסים אלה, כך שמצד אחד יגולו המסמכים הרלוונטיים ומצד שני מידת הפגיעה בצדדים השלישיים תהיה מעטה ככל האפשר. דבר זה ניתן להיעשות כאשר גילוי המסמכים יהיה תוך השחרת שמם ופרטיהם המזהים של הצדדים השלישיים המופיעים בהם.
2. לגבי מסמכים המהווים התכתבות בין עו"ד ללקוח - חסיון עו"ד-לקוח הינו חסיון סטטוטורי מוחלט. גם בפסיקה נקבע כי התכתבויות המכילות התייעצויות משפטיות הן חלק מחומר פנימי ומדיונים פנימיים שאין להקנות זכות עיון בהם וכי התכתבויות אלה יוצרות יחסי עורך-דין לקוח וחוסות תחת החסיון הקבוע בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, שהוא חסיון מוחלט (עניין אלברצ'י, עמ' 46-45), ואין לגלותם.

מן הכלל אל הפרט:

1. לאור ההלכות האמורות ולאחר שעיינתי במסמכים שהועברו לעיון בית המשפט, אני קובע כדלקמן:
2. העתקי ספרי נכסים (מסמכים 8, 14, 15 (זהה ל-14), 43, 49, 63, 64, 69, 113, 131, 145 בתצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה 2 (להלן: "התצהיר")) – המשיבים טוענים כי מדובר במסמכים פנימיים הכוללים עסקאות והתחייבויות של צדדים שלישיים והערות של הרשות ביחס למקרקעין, וכי בתחתית תדפיס ספרי הנכסים נרשם שמדובר במסמך פנימי שנועד לשימוש המינהל בלבד ומכיל מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות.

בתגובתם לבקשה הראשונה לגילוי מסמכים טענו המשיבים טענות כלליות לגבי חסיון תרשומות פנימיות, שעניינן זכותו של בעל תפקיד ברשות מנהלית להחליט החלטות שיפוטיות (כך במקור) או מעין שיפוטיות באופן חופשי ומשוחרר מלחצים, ללא חשש מגילוי תוכן מסמכי התייעצות פנימיים; חשש שחשיפת תרשומות פנימיות תוביל לדילולן ותגרום לחשש מהבעת דעה חופשית, והלחץ שעלול להיות מופעל על עובדים מסוימים בעקבות חשיפת תרשומות פנימיות מצד גורמים מעוניינים באופן שעלול לשבש את תפקודה של הרשות. הטענות נטענו באופן כללי. המשיבים לא הצביעו בתגובתם המשלימה מהו החשש הספציפי העולה ביחס לכל אחד מהמסמכים שגילויים התבקש. כך, המשיבים לא הראו כי בנסיבות העניין אי חשיפת העתקי ספרי הנכסים המצויים בידם עדיף על גילויים. העובדה שהספרים כוללים הערות של הרשות ביחס למקרקעין אינה מקימה חזקה שמדובר בתכתובת פנימית חסויה. גם העובדה שבתחתית העמוד מופיע כיתוב שמדובר במסמך פנימי של הרשות אין בה, כשלעצמה, טעם או נימוק לכך שאין לגלות מסמך זה במסגרת הליך גילוי מסמכים.

לאחר שעניינתי בהעתקי ספרי הנכסים לא מצאתי כי קיים אינטרס כלשהו המצדיק אי-גילויים של מסמכים אלו. לפיכך, המשיבים יגלו את תדפיסי ספרי הנכסים, למעט התדפיסים המסומנים כמסמכים 63 ו- 64 שהם העתקי ספרי נכסים המתייחסים לגושים שאינם נושא התביעה, תוך השחרת שמם ופרטיהם של צדדים שלישיים המופיעים בהם, ככל שמופיעים. בתדפיס המסומן כמסמך 69, יושחרו הפרטים הנוגעים לחלקה 22, שאינה נכללת בחלקות נושא התביעה.

1. החלטות מישיבות/סיכומי ישיבות (מסמכים 18, 20, 32, 40, 66, 68, 110, 134 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בהחלטות בישיבות הנהלה הנוגעות לעסקאות במקרקעין ונוגעות אף לעניינים של צדדים שלישיים, המהוות תרשומות פנימיות חסויות ומסמכים חסויים הנוגעים לצדדים שלישיים. לאחר שעיינתי במסמכים, לא שוכנעתי כי האינטרס באי חשיפת ההחלטות וסיכומי הישיבות גובר על זה שבגילויים. מדובר בהחלטות ובסיכומי ישיבות של הרשות הנוגעים למקרקעין הנתבעים, ואיני מוצא מדוע חשיפת ההחלטות תפגע באינטרס כלשהו של הרשות. המשיבים יגלו, אפוא, את המסמכים הנ"ל, תוך השחרת שמם ופרטיהם של הצדדים השלישיים המופיעים בהם, במקום שמופיעים.
2. טופסי ביטול וסיכום עסקה (מסמכים 21, 39, 42, 70, 112, 135 בתצהיר) - המשיבים טוענים שמדובר בעסקאות במקרקעין לרבות ביטולי עסקאות עם צדדים שלישיים, ומסמכים חסויים בהיותם תרשומות פנימיות, ומסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים. גם כאן, לאחר שעיינתי במסמכים לא מצאתי הצדקה עניינית לאי-גילויים של המסמכים. המשיבים יגלו את המסמכים הנ"ל, תוך השחרת שמם ופרטיהם של הצדדים השלישיים המופיעים בהם, במקום שמופיעים. מסמך מס' 135 הוא מסמך שמתייחס למקרקעין ברחובות ואינו רלוונטי לתובענה, והמשיבים אינם חייבים בגילויו.
3. דוח פיקוח (מסמך 58 בתצהיר) - המשיבים טוענים שמדובר בתרשומת פנימית חסויה. מלבד עצם האמירה שדוח הפיקוח הוא תרשומת פנימית חסויה, המשיבים לא הראו טעם מדוע האינטרס שבאי-גילויו של דוח פיקוח המתייחס למקרקעין נושא התביעה, גובר על אינטרס המבקשים לעיין במסמך זה. לאחר שעיינתי במסמך, אני מורה כי המשיבים יגלו את דוח הפיקוח למבקשים, תוך השחרת שתי הפסקאות האחרונות בפירוט הממצאים, שהן חוות דעת אישית של עורך הדוח. הערות אלו כוללות השערות של עורך הדוח המהוות תרשומת פנימית, ובנסיבות העניין האינטרס שבאי-גילוי ההערות בשל הצורך בהגנה על הבעת דעה חופשית של עובדי המשיבה, גובר על התועלת שבגילויין.
4. תדפיס תיק מרחב (מסמך (12 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בתרשומת פנימית הכוללת מעקב אחר עסקאות של צדדים שלישיים במקרקעין, החסויה בהיותה תרשומת פנימית ונוגעת לצדדים שלישיים. גם כאן אין טעם של ממש מדוע אין לחשוף את תיק המרחב למבקשים. בתדפיס כלולות הערכות כספיות ונתונים כספיים. לאור העובדה שהתובענה כוללת גם סעד כספי חלופי, במקרה בו המקרקעין הוקנו לצדדים שלישיים (או הקניית קרקע חלופית), עשויה להיות רלוונטיות גם למסמכים פיננסיים הנוגעים למקרקעין נושא התובענה. המשיבים יגלו, על כן, את תדפיס דוח המרחב, תוך השחרת שמם ופרטיהם של הצדדים השלישיים המופיעים בהם.
5. תדפיס חשבון חיובים וזיכויים (מסמך 28 בתצהיר) - המשיבים טוענים שמדובר במסמך פנימי המכיל נתונים כספיים, החסוי בהיותו תרשומת פנימית. איני מוצא טעם של ממש מדוע תדפיס חשבון חיובים וזיכויים המתייחס למקרקעין נושא התובענה הינו מסמך שאין לגלותו לבעל הדין שכנגד. כאמור לעיל, התובענה כוללת גם סעד כספי חלופי, ולפיכך עשויה להיות רלוונטיות גם למסמכים פיננסיים הנוגעים למקרקעין נושא התובענה. המשיבים יגלו את תדפיס החשבון.
6. התכתבות פנימית בדוא"ל מיום 30.7.00 בין הנתבעת 2 לבין המועצה המקומית כפר קאסם (מסמך 62 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בתכתובת פנימית הנוגעת לצדדים שלישיים המהווה תרשומת פנימית ומסמך הנוגע לצדדים שלישיים. מעיון במסמך עולה שמדובר בהתכתבות בין המשיבה 2 ובין המועצה המקומית כצד שלישי. המשיבים אינם חייבים בגילויו של מסמך זה, שרובו אף אינו רלוונטי לענייננו.
7. מסמך מעקב אחר ביצוע עסקה מיום 15.10.91 (מסמך 98 בתצהיר) – המשיבים טוענים כי מדובר במסמך לא רלוונטי הנוגע למקרקעין אחרים והשתרבב ככל הנראה בטעות לתיק המינהל. כך אף עולה מעיון במסמך. המשיבים אינם חייבים, אפוא, בגילוי מסמך זה.
8. התכתבויות פנימיות (מסמך 3 בתצהיר) – לטענת המשיבים מדובר בפנייה מיום 26.6.14 לבדיקה ע"י מפקח לצורך תביעה, המהווה תכתובת פנימית שאינה חייבת בגילוי. המשיבים טוענים כי מדובר בחסיון מסוג תכתובת פנימית, ואינם טוענים בהקשר זה לחסיון מסמך שהוכן לקראת משפט. לא הובהר על ידי המשיבים מה הטעם שבאי-גילויו של מסמך זה, ומדוע האינטרס שבהסתרתו גובר על גילויו. לאחר שעיינתי במסמך נראה כי אין אינטרס של ממש המצדיק אי-גילויו של המסמך. המשיבים יגלו, אפוא, את המסמך האמור.
9. התכתבויות פנימיות (מסמכים 33, 44, 74, 75, 83, 85, 95, 123, 127, 136, 144 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בהתכתבות דוא"ל אחת ובמזכרים, אולם לא פרטו מדוע מדובר בהתכתבויות פנימיות חסויות. גם כאן, אין די בעצם היותם של המסמכים משום התכתבות דוא"ל או מזכר, כדי להעניק להם באופן אוטומטי חסיון. לאחר שעיינתי במסמכים אני מורה כי המשיבים יגלו את המסמכים שמספרם 33, 44, 123, 127, 144, לאחר שלא שוכנעתי שהאינטרס באי-גילויים גובר על הצורך בגילויים. באשר למסמכים מס' 74, 75, 83, 85, 95 – מסמכים אלו נוגעים לצדדים שלישיים ומידת הרלוונטיות שלהם לתביעה שבכאן קטנה ביותר, ולכן באיזון האינטרסים אני קובע כי המשיבים אינם חייבים בגילויים. מסמך מס' 136 הינו מסמך שהוכן לקראת הליכים משפטיים ולכן המשיבים אינם חייבים בגילויו, אף שלא טענו לחיסיון זה באופן מפורש בתגובתם.
10. מסמכים הנוגעים לעסקה עם צד שלישי (מסמכים שנכללו תחת סעיף 156 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר במסמכים שונים הנוגעים לעסקה עם צד שלישי בגוש 8871 חלקה 21, אותם פרטו בתגובתם, המהווים מסמכים חסויים הנוגעים לצד שלישי ותרשומות פנימיות. לאור הסעד הנתבע בתובענה זו, הרי שלעסקאות שנעשו במקרקעין נושא התביעה רלוונטיות לתובענה. המשיבים יגלו את המסמכים הנ"ל, תוך השחרת שמם ופרטיהם של הצדדים השלישיים המופיעים בהם.
11. חוות דעת משפטית (מסמכים שנכללו תחת סעיף 157 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בחוות דעת שהועברה לפרקליטות ביום 16.6.14 מייד לאחר המצאת כתב התביעה נושא הליך זה אליה צורפה חוות דעת מחודש פברואר 2013 של מר אליהו בבאי, ושתי חוות הדעת מהוות מסמכים חסויים מכח חסיון עו"ד-לקוח. מעיון בשתי חוות הדעת עולה כי אכן מדובר בהתכתבות עו"ד-לקוח שהיא חסויה ובמסמכים שהוכנו לצורך הליכים משפטיים והמשיבים אינם חייבים בגילויים.

1. תכתובות פנימיות (מסמכים שנכללו תחת סעיף 158 בתצהיר) – המשיבים טוענים שמדובר בהתכתבויות פנימיות חסויות בין האפוטרופוס לנכסי נפקדים לבין רשות מקרקעי ישראל מתאריכים 20.2.12 ו- 25.3.12. עיון במסמכים מעלה כי מדובר במסמכים שהוכנו לצורך הליכים משפטיים והמשיבים אינם חייבים בגילויים.
2. מסמכים מתיק ההסדר (סעיף 12 בבקשה המתוקנת) – באשר למסמכים שהוגשו על ידי המשיבים לפקיד ההסדר, אלו יגולו על ידי המשיבים. ככל שמדובר במסמכים בהם מופיעים פרטי צדדים שלישיים, יגולו המסמכים תוך השחרת שמם ופרטיהם של הצדדים השלישיים המופיעים בהם.

באשר לכל המסמכים הנמצאים בתיק ההסדר, כפי שנקבע בדיון מיום 22.12.14 לגבי בקשת המבקשים למתן צו להמצאת תעודת עובד ציבור המופנה לפקידת ההסדר, המתייחס לפעולות פקיד ההסדר ולתיק ההסדר, אני סבור כי הדרך אינה בדרישה מהמשיבים להמציא את כל המסמכים המצויים בתיק ההסדר ועל ב"כ המבקשים לבקש מסמכים אלו מפקיד ההסדר, כפי שאכן הצהירה ב"כ המבקשים בדיון הנ"ל שעשתה.

1. מתן הבהרות לתשובות לשאלון מטעם הרשות (סעיף 16 בבקשה המתוקנת) - מדובר בבקשה חדשה שאינה נוגעת לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הרשות. לא היה מקום להוסיף אותה לבקשה המתוקנת, שעל פי החלטת בית המשפט באה אך לתקן את הבקשה הקודמת ולצמצמה.
2. מסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבע 1 (סעיפים 17, 18 בבקשה המתוקנת) – ב"כ המשיבים כתבה בתגובתה המשלימה כי צורפו לתגובתה המסמכים המבוקשים בסעיפים אלו. משכך מתייתרת בקשה זו.
3. נוכח מועד ההוכחות המתקרב, יגלו המשיבים את המסמכים כפי שנקבע בהחלטה זו, תוך 7 ימים, עד יום 6.5.15 . (יצויין כי כל המסמכים כבר נאספו על ידי המשיבים שהעבירו אותם לעיון בית המשפט).

ניתנה היום, י' אייר תשע"ה, 29 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.