בענין : מחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן

1. ביום 18/5/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 453,732 ₪ בגין שירותי הסעה שסיפקה התובעת לעיריית כרמל, אשר הנתבעת היתה חלק ממנה, עד סוף חודש ספטמבר 2009. סכום התביעה מורכב מיתרת חוב בכרטסת של הנתבעת אצל העירייה לאחר הפחתת חלקה של המועצה המקומית עוספיה, מפיצוי מוסכם בשיעור של 10 אחוז מסכום החוב בהתאם לסעיף 9.11 להסכם ההתקשרות בין התובעת לבין העיריה משנת 2008 ומריבית פיגורים והפרשי הצמדה.

2. לכתב התביעה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת אצל העירייה לתקופה מיום 1/1/09 עד 31/12/09. עיון בכרטסת אשר נושאת תאריך 15/8/11, מלמד כי שם משגר הדו"ח הוא חלבי דאהש. עוד עולה כי נכון ליום 27/9/09 היתה יתרת החוב 534,916 ₪ וזו הוקטנה לסכום הנזכר בכתב התביעה (323,734 ₪) לאחר פעולה של העברת יתרה בשיעור של 40 אחוז. עוד עולה כי הכרטסת נסגרה כשהיא מאופסת בעקבות פעולה המכונה "העב' יתרה – חלק דליה" מיום 31/12/09 בגובה מלוא יתרת חוב הכרטסת.

3. כמו-כן צורף לכתב התביעה העמוד האחרון של הסכם התקשרות בו מופיע סעיף 9.11. עמוד זה נחתם רק על ידי התובעת בצירוף חתימת אימות של ב"כ התובעת דאז, עו"ד איימן פרו. בנוסף צורף חישוב של ריבית והצמדה.

4. ביום 22/7/14 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן. בכל הנוגע למחיקת הכותרת נטען כי הכרטסת והעמוד האחרון של ההסכם אינם חתומים על ידי הנתבעת ולכן התביעה אינה נתמכת בראיות בכתב. עוד נטען כי כיוון שההסכם לא חתום על ידי שלושת הגורמים שאמורים לחתום עליו לפי סעיף 203 לפקודת העיריות (ראש הרשות, הגזבר והחשב המלווה) לא מדובר בהסכם תקף. בכל הנוגע לבקשת הרשות להתגונן, נטען כי אם היה יסוד לתביעה היתה התובעת מצרפת לכתב התביעה את מכתבי הדרישה המוזכרים בסעיף 10 לכתב התביעה ופונה לנתבעת סמוך לאחר היווצרות החוב הנטען. עוד נטען כי הכרטסת שצורפה חלקית בלבד שכן מדובר בעמוד אחד מתוך שניים. נטען כי החוב נוצר לכאורה בתקופה שבה הנתבעת לא היתה אישיות משפטית. נטען כי כל חוב שנוצר בתקופת העירייה, יש לחלקו על פי ההסדר הקבוע בצו פירוק האיחוד, כאשר הנתבעת שומרת לעצמה את הזכות לערוך חישוב על ידי כל הגורמים המוסמכים מטעמה, ככל שהתברר כי נערכה התקשרות תקפה המחייבת אותה בתשלום חוב לתובעת. נטען כי לא ברור מדוע התובעת לא צירפה לכתב התביעה עותק שלם של ההסכם כשהוא חתום על ידי כל הצדדים. הבקשה נתמכת בתצהירו של גזבר הנתבעת עדואן עדואן. בסעיף 7 לתצהיר נטען כי הכרטסת מעלה ספק של ממש באשר לקיומו של החוב שכן נכתב בה כי ביום 31/12/09 הועברה יתרת החוב בגין חלקה של הנתבעת והחוב נסגר.

5. ביום 12/8/14 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לבקשה. נטען כי היה משקל לטענת הנתבעת בדבר העדר הצגת חוזה חתום אלמלא צורפה כרטסת שנערכה בידי העיריה, אשר דינה כדין הנתבעת. נטען כי אין מקום לאפשר לנתבעת להסתתר מאחורי פקודת העיריות שכן הכרטסת נערכה בידי הנתבעת עצמה ומכאן שהחוב עבר את מסכת הבדיקות הנדרשות לאישורו ולתשלומו. עוד נטען כי המועצה המקומית עוספיה, אשר אוחדה ביחד עם הנתבעת במסגרת עיריית כרמל, שילמה את חלקה בחוב העירייה נשוא תביעה זו. באשר לאיפוס הכרטסת נטען כי העברת יתרת החוב פירושה העברה מחשבונה של העיריה לספרי החשבון של הנתבעת. נטען כי אם הנתבעת חפצה לטעון כי החוב שולם, היה עליה להציג אסמכתא המעידה על תשלום בפועל.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי חרף הקושי שמעוררות חלק מהטענות של הנתבעת, אין מנוס אלא להורות על מחיקת הכותרת.

7. הפסיקה הדגישה את הזהירות המתחייבת מצידו של תובע המבקש להגיש תביעה בסדר דין מקוצר. תובע זה נדרש לבחון היטב האם כל רכיבי התביעה שהגיש עומדים בדרישות הדין, שכן די בכך שאחד ממרכיבי התביעה אינו מתאים להתברר בסדר דין מקוצר כדי להורות על מחיקת הכותרת מהתביעה כולה.

8. במקרה שבפניי הכרטסת נספח א' לכתב התביעה אינה נחזית להיות חתומה על ידי הנתבעת, או על ידי חליפתה, עיריית כרמל, אך היא נחזית להיות ערוכה על ידי העירייה. במצב דברים שכזה די בכרטסת כדי להוות ראשית ראייה בכתב לקיומו של החוב הבסיסי הנטען בסך של 323,734 ₪.

9. לעומת זאת, העמוד האחרון של הסכם ההתקשרות אינו נחזה להיות חתום או ערוך על ידי הנתבעת ולכן אין ראשית ראייה בכתב לתמיכה ברכיב התביעה שעניינו פיצוי מוסכם בשיעור של 10 אחוז מסכום החוב. יוער כי לא ברור מדוע התובעת לא צירפה לכתב התביעה עותק שלם של ההסכם, הנושא את החתימות של שני הצדדים להסכם.

10. לשלמות התמונה וכן לצורך הנמקת החלטתי שלא לעשות צו להוצאות, מצאתי לנכון להתייחס בקצרה לטענות שהועלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

11. אין ממש בטענת הנתבעת לפיה היא שומרת לעצמה את הזכות לערוך חישוב של חלקה בחוב אם יתברר שנערכה התקשרות תקפה. בית המשפט מצפה מהנתבעת כרשות מקומית, לדעת האם נערך הסכם בין חליפתה לבין התובעת שעניינו שירותי הסעות בשנת 2008, גם כאשר התביעה מוגשת בשנת 2014. כך בפרט, לאור העובדה כי צורפה לתביעה כרטסת הנחזית להיות ערוכה על ידי חליפתה של הנתבעת וכוללת ציון של מי שנחזה להיות בעל תפקיד בעירייה, אשר שיגר את הכרטסת ליעד כלשהו.

12. כמו-כן יש טעם לפגם באופן בו הועלתה הטענה לפיה ייתכן כי החוב נסגר. בית המשפט מצפה מגזבר של רשות מקומית שנותן תצהיר לבית המשפט שיבדוק באמצעות מי שהיה גזבר העירייה בתקופה הרלבנטית האם יש חוב וימסור גרסה מלאה בעניין זה בתצהירו.

13. עם זאת, כאשר בוחנים בקשת רשות להתגונן, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התביעה הוגשה 4.5 שנים לאחר מועד התגבשות החוב ומבלי לצרף עותק שלם של המסמכים שצורפו לכתב התביעה.

14. לפיכך, אלמלא החלטתי להורות על מחיקת הכותרת, הייתי מורה על התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת קרן החוב בסך של 323,734 ₪ בקופת בית המשפט.

15. אשר על כן, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה ללא צו להוצאות.

הנתבעת תגיש כתב הגנה מפורט לא יאוחר מיום 1/12/14.

ככל שהנתבעת לא תעשה כן, תסרוק המזכירות את הבקשה למחיקת כותרת בתיקיית כתבי טענות ככתב הגנה ותנתב את התיק לשמיעה בפני שופט.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ה, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.